שוב תקופת סגר, ושוב צריך להתארגן על מצעד לא נגמר של צלחות מהמטבח, לסלון, לחדרים, למחשבים הנייחים והניידים ועוד לא סיימנו להכין את ארוחת הבוקר, לפנות את הכלים ולהכניס למדיח, וכבר מתקרבת שעת ארוחת הצהריים ומרחוק מהבהבת שעת ארוחת הערב וכך אנחנו מוצאים את עצמנו לא מפסיקים להכין, להאכיל, לפנות, לנקות ובעיקר לקטר. הורים (בואו נודה, בעיקר אמהות, למה, למה זה תמיד ככה?) קורסים לתוך עצמם כסופלה כושל, ולא ברור איך שוב נצלח את תקופת הזום המטורללת הזו, יחד עם העבודה מהבית והעובדה שבאמת אין לדעת מתי נראה את הסוף.
מה עושים? מנהלים את כל העסק הזה, כי אם לא ננהל אותו, הוא יבלע אותנו, אומרת אלמוג גולד, נטורופתית ומנחת סדנאות ריסטארט תזונה בזום, ומשתפת בטיפים שיעזרו למבשלים העייפים.
"הדבר הכי משמעותי הוא קודם כל להודות שמדובר שוב בכניסה לתקופה מאתגרת מכל הבחינות, וכן, יש כאן בהחלט הזמנה לעשות עם עצמנו תיאום ציפיות מחודש", אומרת גולד. כי הרי כבר חזרנו שוב למצב שבו המטבח מצוחצח (טוב, נו, הוא במצב נורמלי פלוס), יש פחות ופחות כלים בכיור והצלחנו להחזיר את שעות פעילות ההסעדה הביתית לנתחי זמן קצובים פחות או יותר, שמוגבלים לשעת הארוחות. אבל הנה פתאום כל הבלגן חוזר ללכת לנו על הראש. לכן, צריך קודם כל להגדיר גבולות גזרה וטקטיקה: עם מה אנחנו זורמים ומה לא יעבור אותנו? מה מכניסים הביתה ועל מה מוותרים, למרות הפיתוי לרחם על עצמנו ולעגל פינות?
תזונה שפויה לזמנים מוזרים //
1. ככל שתדאגו שהמזווה הבסיסי שלכם יהיה מצויד במזונות בריאים, כך תתפתו פחות למזונות מזיקים. אז לכו על מטבח עשיר בפירות, בירקות, בשקדים ובאגוזים, בדגנים, בקטניות, בביצים וגם בבשר ובדגים. אלה מצרכי המזון החיוניים בתקופה הזו שבה הגוף שלנו, בגלל המתח וחוסר היציבות, דורש הזנה. וכאשר יש בבית חומרי גלם מזינים ומגוונים יש עם מה לעבוד. בנוסף, המזון הבסיסי והמזין חוסך נשנושים וסגירת פינות במוצרים מתועשים כמו דגני בוקר, חטיפים, ממתקים ועוד.
2. ממש כמו בצהרונים, או כמו בימים שבהם הסבתות שלנו בישלו מתכונים קבועים בימים קבועים, הכינו תפריט שבועי ובו מפורטות ארוחות הצהריים, כשהנתונים מסודרים מול העיניים לפי ימים. כך נחסכת המון אנרגיה כי הכל מתוכנן מראש. ולא תמיד צריך להמציא את הגלגל, כשהילדים לומדים בזום התזונה יכולה להתבסס על שלושה־ארבעה מתכוני בסיס קלים ואהובים בבית, שאליהם תמיד חוזרים. ככה גם לא תישאל כל הזמן השאלה "ומה יש לאכול". חשוב שחומרי הגלם למתכונים האלה יהיו קבוע במזווה, כמובן.
3. מכינים קציצות? משרים קטניות? חותכים ירקות כתומים למרק? הכינו כפול והקפיאו חצי כדי לחסוך תהליכים לפעם הבאה. זכרו שירקות קפואים הם מזינים ונוחים לשימוש, אל תהססו לקצר בעזרתם תהליכים.
4. ממש מותשים? הכינו ארוחת Mix & Match ‑ שמים כמה קעריות במרכז השולחן וכל אחד מרכיב את הארוחה שלו. זה יכול להיות משאריות שיש במקרר (בכל קערה מרכיב אחד) - למשל: זיתים, אורז, חזה עוף או שניצל חתוך, עגבניות שרי, מלפפון, מקלוני גזר, אבוקדו, גרעיני חמנייה, קערת קוביות טופו בתנור או קערת עדשים. חוסך בישול נוסף, ממקסם שאריות ומאפשר לילדים תחושת משחק ושליטה על הרכב הצלחת שלהם בימים של תחושת היעדר שליטה.
5. חלבון משביע. העשירו את התפריט בחלבון, בקטניות ובשומנים טובים, כמו גם סיבים המשרים תחושת שובע לאורך זמן. מוצרי קמח, אורז לבן וסוכרים, כמו גם חטיפים מתועשים, גורמים להקפצת רמות הסוכר ולתחושת רעב מהירה. מה אפשר להכין? גולד ממליצה למשל על מג'דרה מאורז מלא (אם משרים את האורז והעדשים ללילה הילדים לא ישימו לב שמדובר באורז מלא והטעם שמאתגר חלק מהילדים ייעלם), סלט עם גרגירי חומוס במקום עם פסטה או עם אורז, דג או בשר עם ירקות כמו בטטה, קישוא, פטריות או כרובית בתנור במקום עם תפוחי אדמה. למרות הפיתוי, שקדים, אגוזים, ירקות או פירות כנשנושים ישביעו יותר מחטיף או מגלידה וגם יחזקו את מערכת החיסון על הדרך.
6. מרקים הם פתרון קסם למילוי הבטן ולכן מומלץ שתמיד יהיה סיר מרק במקרר. משביע, סוגר פינות (אפילו בספל כארוחת ביניים) וגם תחליף במקום עוד ספל קפה.
7. שימו לב, האם אתם רעבים באמת או שאולי פשוט לא שתיתם מספיק? בגן יש לילדים בקבוק צמוד, האם יש להם כזה גם בבית?
8. אכילה מול מסכים לא מאפשרת למנגנון השובע במוח לקבל אותות ברורים. לכן מומלץ להכריז על אכילה ליד שולחן והפסקה מהמסכים, מה שיוריד את כמות צריכת המזון באופן ניכר.
9. הרבה תחושות הנובעות מהתקופה הזאת מושלכים על האוכל והאכילה, קחו בחשבון שיהיו קיטורים וחוסר שביעות רצון מדי פעם סביב נושא הארוחות. מומלץ לנסות להגיב בענייניות כמו "זאת ארוחת הצהריים שיש". ופחות להגיב באמוציות. פעמים רבות כל מה שהילד מבקש בקיטורים זה לייצר תקשורת, להגיד שקשה לו. ואפשר גם לשקף את הקושי: "אני יודעת שבא לך היום פסטה/משהו אחר, כי אתה פחות מתחבר למג'דרה".
10. האצילו סמכויות. ילד מגיל 6־7 בהחלט יכול לערוך שולחן, לחתוך ירקות, להניח לחם או מצרכים. ילדים יותר גדולים יכולים להכין חביתות, לקלף ירקות ולהכניס לתנור. "חלוקת התפקידים והנחיית הילדים במעורבות בתזונת הבית הם חלק בלתי נפרד מחינוך ומכישורי חיים, ולא פחות (אולי אפילו יותר) חשובים משיעורי זום" אומרת גולד. הם עוזרים? יופי, נסו להימנע מביקורת.
11. לא בכל יום יש כוח לבשל וזה ממש בסדר להזמין אוכל מדי פעם, עדיף מבשלנים שמבשלים אוכל ביתי, בריא ומזין. חוץ מזה, מחקרים מצאו שמי שהשקיעו את כספם ברכישת שירותים כמו בישול וניקיון היו אנשים יותר רגועים ממי שהוציא את הכסף על מוצר כמו בגד, תיק או קוסמטיקה למשל. הנה, ניקינו לעצמנו את המצפון.
12. הכי חשוב זה לא להרגיש לבד - בימי בידוד והסתגרות אלו התמיכה והמסגרת מאוד חשובים כדי שנצליח להתמודד עם הקושי, עם רגשות האשם ועם התסכול והכעס, וכמובן כדי להעניק דוגמה הורית ולשמור על הבריאות שלנו. שתפו את הסביבה בתחושות שלכם.
