הסתרת ההלוואה של יינות ביתן: "משמועות אפשר לפשוט רגל"

בית המשפט המחוזי בתל־אביב דן אתמול בתיק מתן ההלוואה בסך 35 מיליון שקל לרשת יינות ביתן. במהלך הדיון טען איש העסקים בנימין ברון שההלוואה שנתן באמצעות החברה "לב ברון" הוסתרה לבקשת חברו ומייסד הרשת נחום ביתן, ובמסגרת חקירה נגדית העיד שהכוונה הייתה "שלא יידעו בשוק שיינות ביתן לקחה הלוואה". עוד נודע כי לאחר שהתנהל בביהמ"ש דיון לא פורמלי בין הרשת, ביתן ולב ברון, הצדדים הגיעו להבנות לסיום התיק כולו. הצדדים הודיעו שהם זקוקים לשהות קצרה כדי להעלות ההבנות על הכתב ולקבל הסכמות. אם לא יגיעו לבסוף להבנות, השופט עודד מאור קבע דיון נוסף ל־17 בינואר.

הדיון התקיים בהמשך לבקשה של "לב ברון קומודיטיס", המיוצגת ע"י עו"ד גלעד ברגמן, למתן צווי עיקול זמניים במעמד צד אחד נגד ביתן והרשת בטענה לאי־החזר ההלוואה - בקשה שנדחתה במעמד צד אחד. בשבוע שעבר ביקש ביתן מביהמ"ש באמצעות עו"ד ארז דר לולו ממשרד ליפא מאיר שלא להטיל על חשבונותיו עיקולים זמניים, אבל כן לקבל הבקשה להטיל עיקולים זמניים על הרשת תחת הנהלתה הנוכחית, מאחר שלטענתו היא "מתכחשת באופן לא ראוי לחובתה לשאת בהחזר ההלוואות... התנהגותה אינה הוגנת ואינה מקובלת". מנגד, טענה הרשת שהגורם החייב ללב ברון הוא ביתן עצמו ולא הרשת.

בתצהיר שהגיש ברון כנספח לבקשת העיקול ציין ששנה לאחרי רכישת מגה, יינות ביתן נקלעה למצוקה תזרימית וביתן פנה אליו "על רקע יחסי החברות בינינו" וביקש ללוות ליינות ביתן מיליוני שקלים שישמשו לתשלום משכורות לעובדים, תשלום לספקים וכו'. "ביתן ביקש שמתן ההלוואה ומקור הכספים יישמרו בסוד, על מנת שלא להחמיר את השמועות שנפוצו על אודות מצבה התזרימי של יינות ביתן", ציין. לטענתו, בשל בקשה זו העברת הכספים בוצעה מחשבון של לב ברון לחברה בבעלות אחיו, ומשם לחברה פרטית שבבעלות ביתן (ב. ביתן נכסים) שהעבירה באותו יום את הכספים לחשבון של הרשת. יינות ביתן, המיוצגת ע"י עו"ד ישראל פפר ממשרד מיתר, טענה שההלוואות נרשמו בספריה כהלוואות בעלים של ביתן וכי כך הוצגו הדברים, ורק בחודשיים האחרונים טען ביתן בפני הנהלת החברה אחרת.

אתמול, בטרם הגיעו הצדדים להבנות, החל הדיון עם חקירתו הנגדית של ברון על ידי עו"ד פפר, שציטט בפניו את תגובת ביתן לביהמ"ש, במסגרתה ציין כי "הכל נעשה בגלוי ולאור השמש ובלא כל ניסיון להסתיר חלילה, כי מקור הכספים הוא חברת לב ברון וכי היעד להם הוא רשת יינות ביתן".

עו"ד פפר: "האם האמור נכון? תסכים איתי שמר ביתן ביקש ממך שעצם מתן ההלוואה יוסתר?"

ברון: "הפרסום יוסתר, שלא ידעו שהוא קיבל הלוואה".

עו"ד פפר: "וגם שלא ידעו מה מקור הכספים".

ברון: "לא. מקור הכספים לא מעניין. לי אין בעיה שידעו שנתתי הלוואה".

עו"ד פפר: "בתצהיר ציינת שביתן ביקש שמתן ההלוואה ומקור הכסף ישמרו בסוד. מפני מי?"

ברון: "מהאנשים. מהספקים... כל הרעיון שזה לא יצא החוצה שהוא לקח הלוואה. הבנקים ידעו".

עו"ד פפר: "לכן ההלוואה הראשונה עוברת לחברה של אחיך ומשם לחברה של ביתן?"

ברון: "נכון. מאחי זה עבר לחברה שביתן ביקש להעביר אליה. אחי הוא צינור, הוא העביר את הכסף כדי שלא ידעו. יש לי הסכם הלוואה עם יינות ביתן. כל הרעיון היה שלא ידעו שהוא לוקח הלוואה בגלל הרגישות. הרגישות היא של יינות ביתן, ההלוואה ניתנה ליינות ביתן. עשיתי שלוש העברות: הראשונה, בסך 15 מיליון שקל, עברה לחברה בבעלות אחי. משם זה עבר לביתן נכסים ואז ליינות ביתן. אחרי זה העברנו הלוואה של 15 מיליון שקל מהחברה שלי ליינות ביתן באופן ישיר. אחר כך העברנו עוד 5 מיליון ישירות ליינות ביתן".

עו"ד פפר: "במועד מתן ההלוואה מצבה של יינות ביתן היה לפני חדלות פירעון?"

ברון: "חברה לא צריכה לפשוט רגל. רק משמועות אפשר לפשוט רגל".

עו"ד פפר: "זה נכון שאלמלא ההלוואה יותר מסביר שיינות ביתן הייתה נקלעת לחדלות פירעון?"

ברון: "זה מה שאני חשבתי".

בשבוע שעבר הגישה יינות ביתן תגובה לביהמ"ש עם תצהיר של שלמה רודב, יו"ר הרשת מיולי 2020. לדבריו, הטענה של לב ברון שהמצב הכלכלי של הרשת "רעוע" היא מצג שווא שאינו קיים.