חלק מתושבי השכונה — אי שם בתל־אביב — שמעו קול עמום שהלך והתחזק. זה דמה בהתחלה לקול רעשו של מטוס המנמיך טוס. צופרי האזעקה שהחלו מייללים זמן קצר לאחר שמונה וחצי בערב, זה עתה סיימו את פעולתם. "זה היה עניין של שניות. נגמרה האזעקה ובא הבום", סיפר אחד מתושבי הרחוב שנפגע.

המחזה היה קשה. ההרס רב. בניין בן שתי קומות קרס מפגיעה ישירה וקבר תחתיו כמה מיושביו. קירותיהם של בניינים אחרים נהרסו. מספר רב של בלוני גז באזור הועפו והתפוצצו. האזור הוצף ריח רע של גז. כבלי חשמל נקרעו ונשמטו לכביש.

בחדרים האטומים במרכז הארץ יכלו התושבים לשמוע באותן דקות את הודעת דובר צה"ל, תא"ל נחמן שי. "אנו מודיעים כי הייתה התקפת טילים על ישראל ושני טילי פטריוט שוגרו אליהם. אנו מבקשים מתושבי אזור תל־אביב להישאר בבתיהם עד שיתברר מה בדיוק קרה".

באותה עת כבר שעטו אמבולנסים, מנופים וציוד חילוץ לאזור פגיעת הטיל צוותים של הג"א, בחליפות מגן נגד גזים, עסקו בבדיקת אתר הפגיעה. לאחר זמן קצר הוברר: לא היה זה ראש נפץ כימי. הודעות מתאימות שודרו מיד ברדיו.

כ־32 דקות לאחר האזעקה, כאשר באוויר נישאה צפירת ההרגעה, שררה באזור הפגיעה בהלה. "נגרם הרבה נזק, אני מעריך ששלושה גושי בניינים ממש נהרסו", שידר כתב אן־בי־סי, מרטין פלטשר, מתל־אביב בשידור חי. "הרבה מאוד אנשים נישאים באלונקות. ההתרגשות עולה כשרואים פה כמה אנשים נפגעו כאן. זהו מחזה קשה", הוסיף השדר, שהצנזורה אסרה עליו להמשיך ולשדר מהארץ בשל שידור זה. גם רשת סי־אן־אן העבירה צילומים לא קלים. האמבולנסים דהרו הלוך וחזור בין בתי החולים לאתר הפגיעה.

ראשונים הגיעו למקום צלם עיתונות וצוות שוטרים. השוטרים, סיפר הצלם, היו מבולבלים ולא ידעו מה לעשות, עד ששכנה אחת יצאה למרפסת וצעקה לעברם: "זה שם". אז התעשתו, והחלו מפנים קורות והריסות ומחפשים ניצולים.

עברה חצי שעה עד שהמחלצים הבינו שכדי לחלץ כמה שיותר אנשים מבין ההריסות, צריך הרבה שקט והרבה אור. שקט — כדי לשמוע אנחות וגניחות של הלכודים; אור — כדי לראות חלקי גוף מבצבצים. וכך, אט־אט, עם הרבה רעש מסירנות האמבולנסים ומרשתות הקשר ומערכות הכריזה, ומעט אור שהוגבר מדי פעם, באמצעות זרקורים יחידים — החלו צוותי החילוץ לעבוד.

פצועים שהצליחו לצעוק, התגלו ראשונים, והחלו מקבלים טיפול ראשוני. אחר כך, לאט ובזהירות, התחילו המחלצים להוציא פצוע אחר פצוע מבין האבנים. עד לשעת הורדת הידיעה לדפוס (לפנות בוקר), נמסר על שלושה קשישים, דיירי הבתים שנפגעו, שנפטרו מהתקף לב בשל הנפילה; שלושה פצועים קשה — בהם תינוקת פגועת ראש; חמישה פצועים בינוני ו־62 פצועים קל. מתחת לאחד הקירות שכב זוג זקנים. האישה פצועה קשה. אנשי יחידת ההצלה הזריקו לה ולשלושה לכודים אחרים עירויים דרך הקירות השבורים.

בין העצים שנכרתו והועפו מההדף, על המדרכות הרטובות מגשם, עמדו וצפו משפחות שלמות, שנותרו בלא מחסה. בקור העז הם אחזו זה בידי זה, התחבקו, חלקם בכו. לפחות 20 דירות נהרסו. פניה, כבת 60, בחלוק הפיג'מה שלה, אספה בידיה שמיכות, הכניסה חפצים יקרי ערך לחבילה קשורה, תלתה על צווארה מסכת גז, והחלה צועדת אל מחוץ לאזור הפגוע. "אני לוקחת מה שאני יכולה ובורחת. לא יכולה יותר להישאר כאן. האזור הזה הפך לגיהינום ממש".

יוסף, 67, ישב על הדשא בחצר ביתו, מרחק עשרה מטרים ממקום הפיגוע. לגופו פיג'מה. בידו תיק ג'יימס בונד, עמוס חפצים שונים. "תקום", אמרה לו שכנה אחת. "לא כדאי שתשב בגשם. רק עכשיו יצאת מבית החולים ואסור לך שתשב ככה. לא כדאי". "מה יש לי כבר להפסיד?" שאל יוסף.