המבוגר האחראי שומר על הדולר

כאשר הממשלה לא מתפקדת ולפנינו מערכת בחירות רביעית תוך שנתיים – הפך בנק ישראל בימי משבר הקורונה לגורם היחיד המשפיע באופן ממשי על המשק.

אפילו שהבנק המרכזי לא ביצע הפעם מהלך מיידי בשטח, הרי שההכרזה שלו הספיקה לגרום לזעזוע, חיובי בהחלט, והפעם בתחום שער החליפין. הודעת הבנק המפתיעה ביום חמישי בצהריים, כי ירכוש השנה סכום גבוה של 30 מיליארד דולר בשוק מטבע החוץ – הקפיצה את הדולר בתוך 24 שעות משער השפל מזה כ־25 שנים, של 3.1130 שקל, לשער יציג של 3.2310 שקל. גם היורו שכבר ירד משער של 3.80 שקל, לראשונה מזה שמונה חודשים, קפץ מיד ל־3.9222 שקל.

בשבוע האחרון התקיימו דיונים מרתוניים בבנק ישראל בדבר המהלך שיש לבצע לבלימת הקריסה של שערי הדולר והיורו, שעלולה הייתה להביא לסגירת קווי ייצור של מוצרים המיועדים ליצוא ולפיטורי עובדים. כאשר חברי הממשלה והכנסת עסוקים במערכת בחירות ובחיפוש מפלגה מתאימה להשתלב בה, נותר בנק ישראל השחקן האחראי היחיד בסביבה.

רק לאחרונה השפיע הבנק המרכזי גם על שוק הדיור, שלא מטופל מאז פרישת השר משה כחלון מהפוליטיקה. מתן האפשרות להצמיד שני שלישים מההלוואות לריבית הפריים היא בהחלט מהלך רב השפעה, שיקל על רוכשי הדירות.

בה בשעה התברר שהצפת שוק המטבע בישראל בדולרים, מול ביקושים מעטים, גורמת לירידה כמעט בכל יום בשער הדולר, שכבר איים להגיע לשלושה שקלים ואולי גם לפחות מכך. המשמעות: יצואן שקיבל באביב 347 שקל על כל 100 דולר, קיבל בסוף השבוע האחרון רק 311 שקל. זאת, כאשר כל תשלומיו בארץ מבוצעים בשקלים – שכר, מסים, ארנונה, חשבונות חשמל ומים. לכן, היצואנים עלולים להפסיד כסף, במקום להרוויח.

בשבועות האחרונים ניסה בנק ישראל, בלא הצלחה, לבלום את קריסת הדולר ברכישה, מדי ימים אחדים, של מאות מיליוני דולרים בשוק המט"ח. בכל שנת 2020 רכש 21 מיליארד דולר, אך השקל המשיך להתחזק. כלכלני הבנק, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, טיכסו עצה, כיצד לעצור את המפולת, והרעיון נשמע לא רע: לראשונה הבטיח בנק ישראל מראש, בשקיפות רבה, כי ירכוש סכום גבוה של 30 מיליארד דולר בשוק המט"ח השנה.

סוחרי מטבע החוץ הפנימו שבנק ישראל לא ייתן לדולר להמשיך לצנוח ויזרימו ביקושים של מיליארדים לשוק, כאשר שער הדולר שוב יתחיל לרדת. וכך זינק שער הדולר מיד בסוף השבוע ב־12 אגורות.

השאלה הנשאלת כעת היא רק אחת: האם 30 מיליארד דולר מספיקים לעצור את ירידת הדולר, בעת חילופי ממשל בארצות־הברית והמשך הצפת השוק בישראל בדולרים. זאת, כאשר רכישת 21 מיליארד דולר לא הצליחה במשימת הבלימה. הימים הבאים יבהירו אם גם הפעם בנק ישראל היה המבוגר האחראי בשטח, באין ממשלה יציבה בישראל.