משפט הבזק של בני שטיינמץ

התובע במשפטו של המיליארדר בני שטיינמץ, המתנהל בימים אלה בשווייץ, מן הסתם לא הכין את עצמו להפתעה הזאת: אף אחד מ–11 העדים שהיו אמורים להופיע למשפט לא הגיע • בלית ברירה הודיעו השופטים כי ייתנו ביום שישי הקרוב את הכרעת הדין במשפט, בו נאשם שטיינמץ כי העביר שוחד בסך 10 מיליון דולר לנשיא גינאה לשעבר, אז בן 71, ובעיקר לאשתו הרביעית, אז בת 23, בתמורה למתן רישיון לכריית ברזל בארצם • לא הגיעו גם ארבעת העדים הישראלים שהיו מעורבים בפרשה, שלפי כתב האישום מככבים בה מתנות רבות, יהלומים ורכבי פאר

תמר שבק, פריזעדכון אחרון: 19.01.21 , 00:15

משפטו של המיליארדר הישראלי־צרפתי בני שטיינמץ, שהחל ב־11 בדצמבר בז'נבה, שווייץ, הסתיים אתמול מוקדם מהצפוי, לאחר שאף אחד מ־11 העדים שזימנה התביעה לא הגיע למשפט. עד אחד נעלם ממלונו בז'נבה, שניים אחרים הודיעו שלא יגיעו מסיבות רפואיות. אחרים אפילו לא סיפקו סיבות. עורך דינו של שטיינמץ, מארק בונאן, דרש ביום שישי לבטל את ההאשמות נגד שטיינמץ כיוון שלא ניתן לנהל משפט בתנאים הללו. נשיאת בית הדין, אלכסנדרה באנה, הודיעה תחילה שהמשפט יימשך, וכי בית הדין יחכה עוד יום, אולי יופיע אחד העדים. אם לא, הבטיחה, היעדרם יהווה שיקול במתן גזר הדין. בתום דיון שנערך אתמול הודיעה הנשיאה כי הכרעת הדין תימסר ביום שישי הקרוב, לאחר שהובהר סופית כי איש מהעדים לא יגיע.

שטיינמץ בן ה־65 – שפעילותו העסקית מתרחשת בחלקים שונים של העולם ושמו נקשר בחקירות שונות, אבל גם הוענק ליהלום שנמכר בעבר ב־83 מיליון דולר ("השטיינמץ הוורוד") – נאשם במתן שוחד בסך 10 מיליון דולר לאשת נשיא גינאה לשעבר בתמורה לקבלת רישיון כרייה של ברזל בגינאה, זאת תוך שימוש בחברות קש ועסקאות פיקטיביות שנועדו להסוות את מתן השוחד. אף שהוא מתגורר כיום בישראל (ביישוב היוקרתי ארסוף), הוא נתבע על ידי ממשלת שווייץ מאחר שגר בז'נבה בעת שהתרחשו האירועים שכתב האישום מתייחס אליהם. התובע השווייצרי דורש שיוטלו עליו עונש מאסר של חמש שנים וחילוט (החרמה) של נכסים בשווי 150 מיליון פרנק שווייצרי (כ־168 מיליון דולר).

לנוכח היעדר עדים דרש פרקליטו של שטיינמץ, בונאן, לזכותו באופן מוחלט, וטען כי "אין לכתב האישום שום בסיס. זוהי אגדה שמספר התובע, שמשתתף במסע צלב אידיאולוגי של מאבק מעמד הפועלים בעשירים. הוא לא הצליח להביא שום הוכחה לתשלומים". עוד טען כי שטיינמץ הוא "איש שהיטיב ותמך באפריקה, שנתן לה את האמצעים החסרים לה כדי ליהנות מאוצרותיה".

מהלכים בארמון הנשיא

הפרשה, שהחלה ב־2005, יכולה בהחלט לשמש בסיס לסרט הוליוודי. באותה שנה הסתובב באפריקה איש העסקים הצרפתי פרדריק סילינס – המואשם יחד עם שטיינמץ בפרשה – וחיפש הזדמנות עסקית. הוא התעניין באתר הכרייה הגדול בעולם של מחצבי הברזל, בסימנדו שבדרום־מזרח גינאה. הרישיון לכרייה היה שייך לחברת "ריו טינטו" האוסטרלית, שלא ניצלה אותו. הוא פגש בנציגי חברת האחזקות של שטיינמץ הקרויה על שמו, BSGR (בני שטיינמץ גרופ רסורסס), והעוסקת במחצבים, יהלומים וזהב, בהשקעות פיננסיות ובנדל"ן.

לסילינס יש מהלכים בארמון הנשיאות הגינאי, ולפי החשד הוא נפגש בשליחותו של שטיינמץ עם הנשיא הגינאי החולה בן ה־71, לנסאנה קונטה, ובעיקר עם אשתו הרביעית, מיס גינאה לשעבר ממאדי טורה בת ה־23. המטרה: להשפיע עליהם להעביר את רישיון הכרייה באתר לחברה של שטיינמץ. אמצעי ההשפעה, לפי הנטען: מתנות, יהלומים, רכבי פאר והרבה מזומנים.

על פי כתב האישום, כפי שצוטט בעיתון הצרפתי "לה מונד", החברה של שטיינמץ העבירה לטורה כ־10 מיליון דולר דרך חברת קש בשם "פנטלר אחזקות", שהייתה שייכת לסילינס. החברה נוהלה על ידי סילינס ושני ישראלים – מיכאל נוי, המתגורר בצרפת, ואבי לב־רן, המתגורר בדרום־אפריקה. ב־2006 זכתה החברה, שבינתיים כבר כונתה BSGR גינאה, ברישיון הכרייה, אך היא השקיעה רק 160 מיליון דולר באתר, הדורש מיליארדים כדי לממש את הפוטנציאל שלו. ב־2010 מכרה 51% מהזכויות לחברה ברזילאית תמורת 2.5 מיליארד דולר.

באותה שנה, עם חילופי השלטון בגינאה, החליט הנשיא החדש, אלפה קונדו, להילחם בשחיתות בארצו, וכתוצאה מכך ביטל את רישיון הכרייה של BSGR. מי שתמך וליווה אותו במהלך הוא המיליארדר ג'ורג' סורוס. חברת עורכי דין המייצגת את סורוס בגינאה חיברה דוח שביקר את התנהלות חברתו של שטיינמץ במכרות, וקבע שהייתה בה "שחיתות ברורה". מחמוד טיאם, שר לשעבר בממשלת גינאה, שתמך בשטיינמץ, סיפר לעיתון "לה טאמפ": "שטיינמץ פרט על התסכול של הגינאים מחברת ריו טינטו שלא עשתה כלום". שטיינמץ, אגב, תבע את סורוס בבית משפט בארה"ב ב־2017, ודרש שישלם לו 10 מיליארד דולר, פיצוי על הרס המוניטין שלו והפסדי ענק שסבל בעקבות הפסקת החוזה עם גינאה. הוא כינה את סורוס "משוגע" שהחליט להרוס אותו.

ב־2016 הגיש בית המשפט בשווייץ תביעה נגד שטיינמץ, סילינס ונאשמת נוספת. על סילינס דרש לגזור ארבע שנות מאסר וקנס של 11 מיליון דולר. עורך דינו, ז'אן מארק קרניסה, טען בתחילת המשפט כי מדובר במשפט ראווה. זהו "תסריט הניזון מהרבה פנטזיות ואידיאולוגיה ומעט הוכחות", אמר לעיתון "לה טאמפ". הנאשמת השלישית היא הבלגית סנדרה מרלוני הואמנס, שניהלה את חברת פנטלר, וגם היא טענה לחפותה. התביעה דורשת להטיל עליה עונש של שתי שנות מאסר על תנאי וקנס של 10,000 דולר.

ב־2019, באופן מוזר, משכו הגינאים את השתתפותם בתביעה, בעקבות פשרה שהושגה בין שטיינמץ לבין הנשיא קונדו. מקור סיפר לעיתון הצרפתי "לה מונד" כי מי שתיווך ביניהם היה נשיא צרפת לשעבר ניקולה סרקוזי, שאף ביקר עם שטיינמץ בגינאה ב־21 בפברואר 2019 במטוס פרטי, כשראש ממשלת גינאה החדש מקבל את פניהם על כבש המטוס.

מסמכים בהפתעה

בינתיים פרצה הקורונה, ומשפטם של שטיינמץ וסילינס הושהה במשך תשעה חודשים. במהלך המשפט דרשו עורכי דינו של שטיינמץ לפסול את התובע הראשי בתיק, קלאודיו מסקוטו, כיוון שביקר בישראל ולא הצהיר על כך, וטענו כי ייתכן שמצא כאן ראיות נגד שטיינמץ ולא הסביר את הדרך בה הן הגיעו לידיו. בית המשפט דחה את בקשתו אך נזף בתובע על התנהלותו, והוא התפטר. במקומו מונה תובע חדש.

בחודש שעבר חודש המשפט. שטיינמץ טען בפני השופטים כי מעולם לא הורה לאף אחד לשלם שוחד לגברת טורה. הוא העיד במשך שבע שעות וטען כי הוא רק יועץ בחברת BSGR ונהנה מחלק מהרווחים. "אני לא זה שמקבל את ההחלטות ולא עוסק בפרטי הניהול או בחוזים עצמם", טען. הוא נראה נינוח, תיבל את הצרפתית שלו בביטויים באנגלית, ואף ניצל את ההפסקה בדיונים כדי להציץ בעבודתו של צייר בית המשפט תוך שהוא מסיר את המסכה, בניגוד להנחיות.

סילינס טען בעדותו כי ההוראה להעברת הכספים הגיעה אליו "מלמעלה". כאשר נשאל שטיינמץ למי הוא חושב שסילינס מתכוון, ענה: "אני לא יודע כלום. אני לא חושב כלום. אני לא יודע מי נמצא שם למעלה, אולי אלוהים, אבל בטח לא אני".

בדצמבר 2016 התראיין מיכאל נוי למוסף "ממון" והצהיר כי "לא שולמה אף אגורה לפקיד בגינאה". הוא הוסיף כי "סתם מלכלכים על שטיינמץ בלי לדעת. החבר'ה של BSGR עבדו קשה במקומות שאף אדם נורמלי לא היה נוסע אליהם". לדבריו, הוא נפגש עם לב־רן כשעבדו יחד בתחנת אל על בפריז, ואז הקימו חברה, בשיתוף עם פרדריק סילינס. נוי אמר כי הם עסקו במכירת תרופות למלריה ולאיידס שקנו באירופה.

במהלך המשפט הפתיעו התובעים והציגו הקלטה של ה־FBI שבה נשמע סילינס מבטיח לטורה מיליוני דולרים בתמורה לכך שתשמיד מסמכים מרשיעים שבידיה. בסופו של דבר טורה סיפקה ל־FBI את המסמכים על הסכומים שקיבלה מהחברה של שטיינמץ.

אבל ההפתעה הגדולה ביותר חיכתה דווקא לתובעים במשפט, ונראתה כמו לקוחה מרומן של אגתה כריסטי: העדים שהיו אמורים להופיע למשפט בשבוע האחרון התאדו בזה אחר זה. ממאדי טורה, החיה היום במיאמי, הודיעה שלא תגיע. היעדרה, כמי שלה ניתנו לפי החשד כספי השוחד, הוא כמובן מכה חמורה לתביעה. עוד ארבעה עדים ישראלים הודיעו כי לא יופיעו: אשר אבידן, בכיר לשעבר במשרד החוץ, שהיה מנכ"ל BSGR, מיכאל נוי ואבי לב־רן, שהיו שותפים בחברת פנטלר של סילינס, ועופר קרז'נר, לשעבר טייס חיל האוויר, איש עסקים והיום קונסול הכבוד של אוקראינה בישראל. נוי וקרז'נר הודיעו כי לא יגיעו "מסיבות רפואיות". אבידן ולב־רן לא הסבירו מדוע לא יגיעו.

משטרת הגבולות בשווייץ דיווחה כי עד מפתח אחר, עיסמאיל דאו, שהיה מקורב לממאדי טורה, הגיע מסנגל ונכנס לשווייץ, אך לא הופיע למשפט. השוטרים שנשלחו למלונו לא מצאו אותו שם, ובסופו של דבר הודיע עורך דינו כי דאו לא יגיע להעיד.

ביום שישי נדע כאמור את תוצאת המשפט.