כאילו הייתה זו מדליה, או קליע שהוצא מגופו אחרי קרב שבו קיבל צל"ש – כך מציג נתניהו את המזרק שחיסן אותו לפני כחודש נגד הקורונה. ספון בקופסה של עץ וזכוכית, נוטה המזרק כלפי מעלה כמו מטוס ממריא, או כמו אותה תנועת יד שעושה ראש הממשלה בכל מסיבת עיתונאים או סרטון בחירות. כף יד מתוחה ומהודקת, שנוטה לשמיים כאומרת: הנה, אנחנו נוסקים מעלה־מעלה.
על הרקע המוזהב בתחתית הקופסה נחרתו הדברים שהוא אמר לאחר שהרופא האישי שלו תקע את המחט בזרועו: "זריקה קטנה לאדם, צעד גדול לבריאות של כולנו". מסתבר שנתניהו מצטט את עצמו כאילו מדובר באמירה שנלקחה מספר הציטטות של גדולי עולם. לאנשים שמגיעים ללשכתו מצביע נתניהו על דגם של טיל חץ המונח שם, ולאחריו מראה את המזרק שבו קיבל את החיסון הראשון שהגיע לישראל.
איזה שיגעון גדלות, איזו תחושת עליונות צריך שיהיו לאדם כדי להציג לראווה את המזרק שבו חוסן, כאילו הוא שהמציא את הנסיוב ולא זה שהיה ראשון בין מאות אלפים שתקעו אותו בזרועם. וכמה חסרת טעם התצוגה הזאת, במדינה שעמדה השבוע על יותר מ־4,000 מתים ושבבתי החולים שקורסים תחת העומס נאבקים אנשים על חייהם.
אבל אם היה יכול, נתניהו היה תולה את המזרק הזה על צווארו. אם היה יכול, הוא היה רץ עם זה כל הדרך אל הקלפי. זה מה שהיה רוצה שכולנו נזכור: את החיסונים, ולא את המחדלים. את אלה שיזכו עכשיו לחיים, ולא את אלפי המתים. את ההישג – ולא את הפיאסקו.
יותר מכל מלחמה אחרת, המלחמה הזאת הייתה קו השבר של הציבור החילוני והציבור החרדי. עכשיו זו כבר לא השאלה מה הציבור החרדי תורם לחברה, ולמה הציבור החילוני צריך לסחוב על גבו את החרדים שלא משרתים, לא עובדים ולא משלמים מסים. אחרי מלחמת הקורונה, השאלות הרבה יותר חדות, הרבה יותר מרשיעות. התמונות שייצרבו לנו בתודעה הן של החתונות ההמוניות בבני־ברק, בעוד בערים חילוניות ניתנים דוחות למי שהסיר לרגע את המסכה; של הילדים הפוסעים בבוקר לתלמודי תורה, בעוד הוריהם של הילדים החילונים מטפסים על הקירות אחרי כמעט שנה של לימוד מרחוק. התמונות האלה, שמצפצפות על ההנחיות בערים האדומות, בעוד בערים הירוקות נפסקו החיים – לא יישכחו במהרה.
מנהיגי הציבור החרדי, רבנים ופוליטיקאים: תראו לנו את הפסוק. תראו לנו איפה זה כתוב. תראו לנו את הפרק, את הדיבר. איפה בתורה כתוב שמותר לכם לסכן נשים בהיריון. שמותר לכם לגרום למותם של קשישים, להקריס את מערכת הבריאות כי הנכד של הרב קנייבסקי מתמהמה בתשובתו לראש הממשלה, שחושב שהחוקים לא חלים עליהם.
תראו לי איפה כתוב שבוטל פיקוח נפש. ואיפה נאמר ש־4,000 מתים זה לא מספיק כדי להפסיק לזלזל בהנחיות, להתעלם מהבריאות של כולנו, לגרום להדבקות המוניות שגורמות לאלפי אנשים למות. תגידו לנו איפה זה כתוב, כי אנחנו לא מכירים יהדות כזאת. מוסר כזה.
המחדל השני שייחקק בתודעה הלאומית כסמל הכישלון של ממשלת נתניהו הוא נתב"ג. נדמה שכל החובבנות, האדישות והיוהרה של שרי הממשלה המנופחת הזאת מתכנסות לאירוע הזה. זה כמו שילוב של פרל הארבור ותעלת בלאומילך, אמר לי מישהו השבוע. נדמה שלא הייתה טעות שלא נעשתה כאן מאז 29 במארס, כששר הביטחון דאז נפתלי בנט הגיש תוכנית פשוטה למניעת חדירת הווירוס דרך נתב"ג.
אבל זה הרי בנט, יריבו הגדול של ראש הממשלה, ושום קרדיט לא יינתן פה לאף אחד שלא קוראים לו נתניהו. ולכן פעם אחרי פעם מתעלמים מההצעות לבדיקות ומהדרישות החוזרות של בנט לבדוק את הנכנסים לישראל.
מאז הקים נתניהו ממשלה חדשה, הוא הספיק לייצר אווירה של מסיבה וקרא לכולנו לצאת לבלות. בעוד במרבית מדינות העולם דורשים אישור בדיקות שליליות כתנאי לעלייה לטיסה אליהן, ועורכים בדיקות נוספות מיד עם הנחיתה – הממשלה שלנו, מתוך איוולת מתמשכת, מטילה עלינו ביד אחת סגר אחרי סגר, רומסת עסקים, מדכאת פעילות ויוצרת דור של ילדי זום והכל בשם מניעת הדבקה. וביד השנייה היא מכניסה מאות אלפים לישראל ללא אף בדיקה. רבבות של חולי קורונה מארצות־הברית, אומן, דובאי ובריטניה נכנסים לישראל מתוך מניעים פוליטיים בלבד. מוטציות חדשות זורמות לכאן ללא הפרעה, כאילו היו דגם חדש של אייפון ולא מחלה קטלנית.
ואחרי עשרה חודשים של חלם על סטרואידים, איך מסבירים לנו את המחדל? ראש הממשלה מתחבא. אצלו בפריים יש רק תמונות של מטוסים עמוסים בחיסונים, לא מטוסים שמביאים איתם מוטציות. שרת התחבורה עסוקה בימי הולדת בלשכתה, בניגוד מוחלט להנחיות, ושר הבריאות במסר מגומגם ומביך אומר: "היינו תחת הרושם שהייעוץ המשפטי מתנגד לחיוב בדיקות".
ואחרי שהטיל את האשמה על המשפטנים, שטוענים שמעולם לא התבקשו לתת אישור משפטי כזה, אמר אדלשטיין שהוא חזר לפרוטוקולים וראה שהם (משרד הבריאות, הממשלה) ביקשו בדיקה לפני עלייה למטוס כבר ב־21 בדצמבר. "כבר" ב־21 בדצמבר! אתם קולטים? רק לפני כחודש הם ביקשו ייעוץ משפטי לבדיקה כזאת. גם אם נאמין להם שהיו קשיים, הרי זה מה שמצפים מממשלה לעשות כשיש חסמים: לפתור, להעביר תקנה, לחוקק חוק. הלוואי שהיו ממהרים עם חוק לבדיקות קורונה של נכנסים לישראל באותה יעילות שבה מטפלים בחוקים הקשורים לראש הממשלה.
נתניהו, שידע להעביר חוק יסוד עקום כדי להכשיר ראש ממשלה חליפי, מאבד את הידיים ואת הרגליים כשמדובר בחוק חיוני לבריאות הציבור. אז אל תנפנפו לנו בחיסונים. ואל תציגו לנו לראווה מזרקי ניצחון. את מחיר השלומיאליות והרשלנות של הטיפול במשבר הכי ענק שהיה כאן, זה אנחנו שילמנו. ועוד נמשיך לשלם.
