ראיתיכם בקוצר ידכם

בין יתר הצילומים, הסרטונים, ההלצות וההודעות שאני מקבל מקרוביי, מחבריי, מדורשי טובתי ומשוחרי רעתי, הגיע גם צילום של קופסה. קופסה הדורה של עץ וזכוכית ובה המזרק שבו חוסן ראש הממשלה. המזרק מוצב בזווית מגוחכת של שיגור או המראה ואולי אף של זִקפה - נוגעת ללב בדרכה - ועל הקופסה חקוק לאמור: "זריקה קטנה לאדם, צעד ענק לבריאות של כולנו". לא פחות.

שערתי שמדובר בעוד אחת מן המהתלות שמתפרסמות ברשתותינו, ואכן, אחריה הגיעו עוד בדיחות באותו עניין עצמו: "אשרי המזרק", ו"אני מזרק הכסף, שעליו לו ניתנה מדינת היהודים". נחמד בהחלט, אבל לא מצחיק כמו המזרק בוויטרינה הקטנה שלו.

שערו בליבכם את הפתעתי, עת התברר לי שאין זו בדיחה, אלא המזרק האמיתי בכבודו בעצמו! כך הסביר לי איתמר אייכנר, כתב "ידיעות אחרונות", שהפיץ את הצילום בטוויטר שלו, וכי ראש הממשלה, הוא ולא איזה בדחן־רשת, הורה להציב את המזרק בקופסת תצוגה, כדי להראותו לאורחים בלשכתו.

לא נעים. כבר התרגלתי לכך שראש הממשלה שלי הוא מניפולטור, ספינאי, חשוד בפלילים, שקרן, סכסכן ונהנתן שאין לו תקנה, אבל מעולם לא העליתי על הדעת את האפשרות שהוא גם לוקה בבעיות נפשיות מהסוג של אני ואפסי, אין עוד מלבדי, רק אני והמזרק שלי, ועוד עם כתובת שמשווה את החיסון שלו לנחיתה הראשונה של אדם על פני הירח... זה קצת עצוב. אני אף חושש שמנהיגים מכל העולם כבר התקשרו לשאול אם הכל בסדר אצלו.

ולא רק זה. הרי יום אחד יעזוב ראש הממשלה את לשכתו ואת מעונו הרשמי, ואני משער שהתקשורת תתמלא אז בדיווחים על חפצים שלקח משם עם או בלי רשות. על כן אני מציע שאת המזרק הזה ייתנו לו, שיישאר שלו ואצלו. כי אם יישמר בגנזך המדינה, וארכיאולוגים ימצאו אותו שם בעוד אלפיים שנה, הם יסיקו שבתחילת האלף השלישי לספירה הנהיג את מדינת ישראל ראש ממשלה ששמו כבר נמחה ומעשיו לא הותירו רישום, וישערו שהיה או מגלומן או נרקומן.

הנכד של קנייבסקי

לפני כמה שבועות נחרדו כאן רבים בגלל צילום שבו נראה קצין משטרה, שנשלח אל קבוצת חרדים שהפרו את תקנות הקורונה. הוא השתחווה לפני רבם, נשק את ידו וביקש ממנו ברכה. המשטרה העבירה אותו זמנית מתפקידו ופתחה בבירור. השבוע ראינו דבר גרוע מזה: את ראש הממשלה מתקשר לנכדו של הרב קנייבסקי, ומתחנן שידבר על לב סבו שלא יפתח את מוסדות החינוך הליטאיים. משום מה, העניין הזה לא זעזע איש. ראש הממשלה לא הועבר מתפקידו והמשטרה לא פתחה בבירור. מצחיק, אנו הישראלים נוהגים לבוז ל"שלטון האייתוללות באיראן", אבל אצלנו כבר שולט הנכד של האייתוללה. על פיו יישק דבר וגם על ידו.

הקולות האבודים

השבוע, ביום חמישי, בכיכר הבימה בתל־אביב, השתתפתי עם עוד הרבה אנשים מודאגים בהפגנה שבה הובאו למנוחות קולות השמאל והמרכז שעלולים ללכת לאיבוד בבחירות הקרובות. הוזמנתי לנאום שם, וברשותכם אביא כמה מהדברים:

לפני תשעים שנה, ב־1931, פרסם חיים נחמן ביאליק שיר נוקב ותוקפני, ושמו "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם":

ראיתיכם שוב בקוצר ידכם ולבבי סף דמעה.

איכה דלותם פתאום, איכה חדלתם ישע!

איכה נעזבתם בדד, אובדי עצה ונתיבה,

ללא מחונן ומשיב נפש וללא מכונן צעד.

נשמעו אז השערות רבות, נגד מי נכתב השיר הזה? נגד משוררים וסופרים אחרים? ז'בוטינסקי והרוויזיוניסטים? מי הם קצרי היד, חדלי הישע ואובדי הדרך שהמשורר התכוון אליהם? והנה התברר לנו שביאליק לא כתב את השיר על ימיו שלו, אלא התנבא על מה שקורה כאן היום. והכינויים החריפים שנקט - "טמאי נפש", "שיקוץ משומם", "שרצים", "תועבות", "אכולי משטמה ומזי קנאה", מתאימים לפוליטיקאים שלנו, שפועלים למען צרכים אישיים ובעיות אישיות ולא למען צורכי המדינה והציבור. כזה הוא נתניהו, וכאלה הם מלחכי הפנכה שלו, אוחנה, רגב, לוין, אמסלם, וגם האופורטוניסטים עמיר פרץ ואורלי לוי־אבקסיס.

אבל יש בשיר עוד שורה: "מי התיר אגודתכם ויחצנה בין נערים אוילים?" - שלמרבה הצער, מתאימה דווקא למפלגות הזעירות שצצו כאן באחרונה, ולעומדים בראשן. הם "המשוועים לגדולות", בלשונו הלגלגנית של ביאליק, ובקוצר ידם ובאובדן עצתם הם עתידים לקבור את קולות השמאל־מרכז שהמחאה מנסה לחזק ולהרבות לקראת הבחירות.

עפר שלח, משה יעלון, ירון זליכה, דני יתום, על פי הסקרים גם בני גנץ ורון חולדאי - אל תהיו הנערים האוילים של ביאליק, אל תהיו הקברנים של קולות השמאל והמרכז. מפלגותיכם עלולות להיעשות בתי ההלוויות והתכריכים של הקולות האלה, וגרוע מזה - להעביר אותם ימינה. התעקשותכם לרוץ לבחירות תמחק לא רק אתכם, אלא גם את השמאל־מרכז הישראלי כולו. היא תשאיר את הזירה בידי ימין דתי חשוך ומסוכן ובידי הנכד של קנייבסקי. התאחדו, הצטרפו למפלגות קיימות או החזירו את המנדטים שלכם ולכו הביתה.

האין איש ביהודה, האין אחד בכל מערכותיכם

גבר חיל, מושל בעוז, גדול רוח ונגיד עם,

תקיף ובר לבב, שבט ברזל ותבונות כפיים עמו,

אשר יאחזכם בציצית ראשכם וינערכם בחוזק יד?

"מתחת לאחוז החסימה" הוא מונח סטטיסטי. האחוזים האמיתיים הם אחוזי ההגינות, התבונה, התקווה. אל תהיו מתחת לאחוז ההגינות. אל תהיו מתחת לאחוז התבונה. אל תהיו מתחת לאחוז החזון והתקווה. אל תהיו מתחת לאחוז תפיסת המציאות. חבל, אתם אנשים טובים, ראויים לפוליטיקה, אבל לא אחד־אחד ובאין סיכוי, אלא יחד.

איכה דלותם פתאום, איכה חדלתם ישע!

איכה נעזבתם בדד, אובדי עצה ונתיבה! -

ראיתיכם שוב בקוצר ידכם ולבבי סף דמעה.

אל תנהגו כמו נתניהו. השתתפו עם הקהל הזה בהקמת ממשלה חדשה. התאחדו, הצטרפו, ואם לא - לכו הביתה.