"אין פרפרים פה", במנגינה
אלי בכנר (90), היחיד שנותר בחיים מבין ילדי גטו טרזין ששיריהם קובצו בספר "אין פרפרים פה", סוגר מעגל • שיריו הופקו לקליפים לקראת יום השואה הבינלאומי
סגירת מעגל מרגשת לאלי בכנר (90), ניצול שואה ממושב מולדת. שני שירים שכתב בילדותו, אשר הופיעו בספר "אין פרפרים פה", לובשים צורה ומנגינה: שני קליפים שאחד מהם מבוצע על ידי ילדים מישראל וילדים יהודים מפראג.
אלי נולד בצ'כיה. "עם פלישת הנאצים סבא, שהיה אז ילד, נשלח עם משפחתו לגטו טרזין שליד פראג", סיפר אתמול נכדו עופר בכנר (36). אלי שהה בגטו שנתיים שבמהלכן כתבו הוא וילדים נוספים 21 שירים שלוו באיורים.
"הנאצים אסרו לימודים בגטו, ולכן לא היו שם ניירות. הילדים השתמשו בדפים משומשים של הצבא הנאצי, ועליהם כתבו את השירים", סיפר הנכד.
כדי שהנאצים לא ימצאו את השירים הם הוסלקו בקירות הגטו ובביובים. בסיום מלחמת העולם השנייה נמצאו השירים והאיורים, ונכרכו יחדיו לספר שזכה לשם "אין פרפרים פה" ותורגם על ידי לאה גולדברג.
מרבית הילדים שכתבו את השירים נרצחו בשואה. אחד הבודדים ששרדו היה אלי, שעלה לישראל, הפך לחלוץ והקים משפחה גדולה במושב מולדת למרגלות הגלבוע. יש לו ילדים, נכדים ונינים.
לפני עשר שנים החליט המפיק והמלחין אפי שושני להלחין שירים מהספר, ולצורך כך נסע לטרזין כדי לקבל השראה. "מה שלא הצלחתי לעשות בישראל במשך חצי שנה הצלחתי לעשות שם בחמישה ימים בלבד", סיפר. הוא הלחין 12 מהשירים, שלושה מהם של בכנר, ואחר כך העלה מופע עם השירים המולחנים.
עכשיו, לקראת יום השואה הבינלאומי, הפיק שושני יחד עם ההיסטוריונית רחל אורנשטיין קליפים משניים משלושת השירים של בכנר המופיעים בספר. "העכבר", בביצוע חבורת ילדים מישראל וילדים יהודים מפראג שצולם בישראל ובצ'כיה בתקופת הקורונה, ו"כן כן ככה זה" בביצועו של אקי אבני.
הפקת הקליפים מומנה על-ידי קרן היסוד.