השוטרת שהותקפה אמרה שהיא וחבריה חששו לחייהם. לראות את השוטריםמותקפים בבני־ברק היה כמו מכת אגרוף לבטן

מאז פרצה הקורונה לחיינו לפני כשנה מוביל ניצב אמנון אלקלעי, ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל, את מאבק המשטרה בנגיף. אבל גם עבורו, תקיפת השוטרים שהגיעו בליל יום חמישי האחרון לבני־ברק כדי לבצע אכיפה שגרתית של מגבלות הקורונה, תוך שימוש באבנים ובמקלות עד כדי סכנה לחייהם, הייתה חציית קו אדום.

גם מפכ"ל המשטרה הנכנס, רב־ניצב קובי שבתאי, הבהיר למחרת בבוקר: "האלימות שהשוטרים חווים בפעילויות האכיפה השונות בימים האחרונים ראויה לכל גנאי ומייצרת מראות שלא נקבל ולא נשלים איתם. לצערי, זהו לא המקרה היחיד השבוע שבו הותקפו שוטרים שמבצעים אכיפה של תקנות הקורונה והתופעה רק הולכת ומתרחבת. כל אלה ימשיכו ויטופלו ביד קשה ובנחישות בכל מקום ובכל מגזר, תוך הקפדה על אכיפה שוויונית. עוצמת האכיפה תיקבע אל מול היקף ההפרות והתנהגות המפירים ובהתאם לחוק".

X X X

רס"מ מאיה שגב, השוטרת שהותקפה בידי ההמון המשולהב תיארה: "הרגשנו חשש לחיינו, ראינו את האכזריות בעיניים שלהם".

"זה היה רגע קשה מאוד לראות את מאיה וחבריה מותקפים וחוששים לחייהם בלב בני־ברק, במרכז הארץ. זה כמו מכת אגרוף לבטן. וכל זאת למה? כי הגיעו לאכוף את מגבלות הקורונה שמטרתן להציל חיים. מאיה וחבריה אוכפים כדי להילחם בתחלואה שמטפסת, כדי להוריד את מספר החולים קשה בבתי חולים ואת מספר הנפטרים מהקורונה, זאת המשימה שלנו. השוטרים היו בסכנת חיים ורק תגובה מהירה של כוחות החילוץ הצילה את חיי השוטרים מההמון המשולהב שזרק אבנים ומקלות, ניפץ את זכוכיות הניידת ותקף את השוטרים".

איך אירוע חמור כזה משפיע על השוטרים בשטח?

"השוטרים, גם הבוקר, יחזרו לרחובות העיר להמשיך בשגרת אכיפת הקורונה. שוטרים מותקפים באזורים שונים ברחבי הארץ, וזה לא ירתיע אותנו מלעשות את תפקידנו, לאכוף את מגבלות הקורונה, בדיוק כמו האכיפה נגד פשיעה שזאת העבודה שלנו ביום־יום. השוטרים נחושים לבצע את העבודה הקשה, שכמעט כל הרשויות האחרות ברחו ממנה, וימשיכו לעמוד בחזית המלחמה בקורונה, מתוך אחריות לאומית למרות כפיות הטובה במשימה הקשה של אכיפה מול אזרחים. בכל מקום שיש הפרות של הסגר ונדע על קיומן נגיע לשם, במטרה להציל חיים".

“יש דין ויש דיין”

רבים במגזר החרדי טענו שהתגובה שלכם באותו לילה, תוך שימוש ברימוני הלם, הייתה נקמה או עונש קולקטיבי.

"כדאי שיידעו שיש דין ויש דיין. נכנסנו בכוחות גדולים לבני־ברק כדי לאתר את מי שתקפו שוטרים וסיכנו את חייהם, וכדי להשיב את הסדר על כנו. השימוש שעשו במילה 'נקמה' כדי לתאר את תגובת המשטרה אינו במקום ואינו נכון. המשטרה פועלת מתוך אחריות לאומית ולא מתוך נקם, והיקף המענה המבצעי בשטח הוא בהתאם לעוצמת הפרות הסדר. רימוני ההלם, כמו המכתזית, הם כלי לגיטימי בהפרות סדר וימשיך להיות לגיטימי, הכל לפי החלטת המפקדים בשטח. לא הייתה כל ענישה קולקטיבית. נכון, היה רעש של רימוני הלם, הייתה מהומה, וזה הפריע לשגרת החיים, אבל זה היה מענה למה שקרה בשטח כדי להשליט סדר. כל מי שהרימו יד על השוטרים, וכרגע נמצאים בבריחה, נגיע אליהם ונמצה איתם את הדין בכל החומרה. המשטרה תפקידה לאכוף את הסדר, אנחנו לא עוסקים בנקמות. זה לא חלק מהשיח שלנו כמשטרה, שנמצאת לבד בחזית הלחימה באכיפת הפרות תקנות הקורונה.

"אנחנו מעדיפים להתנהל מול כל ציבור באופן רגוע תוך הידברות, אבל אם נידרש להפעלת כוח נעשה זאת, בהתאם לסמכויות שהחוק מקנה לנו. נכון שלפזר המון מתפרע זה לא תמיד מצטלם יפה, אבל בל נשכח שהמתפרעים בכלל אמורים להיות בסגר בבית ולא לסגור כבישים ולשרוף פחי אשפה ברחובות".

אתה לא חש שהשוטרים הם הש"ג, שהם הופקרו לעשות את העבודה השחורה במקום ההנהגה שחוששת להתעמת עם המגזרים השונים?

"המפכ"ל, בהודעת התמיכה בשוטרים מיום שישי, אמר: 'אני מצפה מהרשויות, ממנהיגי הציבור וממשרדי הממשלה הרלוונטיים להחמיר את הסנקציות נגד אותן הפרות ממוסדות שאנו נתקלים בהן'. אני והמשטרה לא מרגישים כמו הש"ג, למרות שאנחנו מבצעים אכיפה שרשויות אחרות ברחו ממנה, ולא פעם חוטפים, בגלל אכיפת תקנות הקורונה שממשלת ישראל קבעה. מתוך אחריות לאומית ואמונה שלמה שאנו בחזית המלחמה ברמת התחלואה שעולה, נכנסנו בעיניים פקוחות לאכיפת תקנות במקומות שאחרים מפקירים, ואנחנו יודעים שזה חוזר אלינו. חלק מהרשויות נמנעות לבצע אכיפה ופיקוח על אף הסמכויות שבידיהן, ואנחנו שם כמשטרה.

"לאכיפה המשטרתית יש השפעה, אבל בכל זאת היא מוגבלת. לצד האכיפה, הציבור מבולבל וראינו זאת במיוחד בסגר השלישי. פעם אחת הוא שומע שאסור לו לצאת מהבית, או לשהות בעסק שמקבל מספר בודד של לקוחות ומיד אחר כך הולך לעשות קניות ברשתות מזון ושם הוא נדחק עם מאות קונים, במיוחד בקופות. יש מקום לעוד רשויות באכיפה שיפעילו תמריץ חיובי ושלילי נגד מפירי תקנות הקורונה".

דאגה מהפגיעה בלגיטימציה

למשל לשלול תקציבים למוסדות שמפירים, לנתק להם מים וחשמל, להעלות משמעותית את גובה הקנסות, לרתך דלתות, להשבית רישום חתונות.

"אנחנו אחראים לאכיפה. אנחנו לא נכנסים לשאלות שנמצאות במגרש הפוליטי".

מה מטריד אותך כראש אגף המבצעים של המשטרה?

"זה לא מקרה ראשון שתקפו שוטרים. המקרה חמור מאוד, אבל השוטרים לא נרתעים מזה. שאף אחד לא יתבלבל ויחשוב שתקיפה תגרום לשוטרים לחשוש למלא את המשימה - בדיוק ההיפך. אנחנו לא נירתע מול עברייני המגזר הערבי, או מול הפורעים מהמגזר החרדי. המשטרה יודעת להפעיל עוצמה, למרות שזה יהיה המוצא האחרון. מול הבריון האלים המשטרה יודעת להילחם וזה תפקידה. אני מוטרד דווקא משאלת הלגיטימציה המשטרתית, שדווקא בימי הקורונה היא נשענת על שיתוף פעולה עם האזרח הנורמטיבי. היכן שאין שיתוף פעולה בין המשטרה לאזרח שומר החוק, זה מה שמטריד אותנו במשטרה. אנחנו מוטרדים גם מזה שמנסים לייחס למשטרה היבטים פוליטיים, היבטים שרירותיים, שמנסים לייחס לנו שיקולים זרים. אני מכיר משטרות בעולם שנרתעות לפעול באכיפת קורונה בגלל החשש לפגיעה בלגיטימיות שלה במגזר האזרחי־נורמטיבי. ובאמת אנחנו רואים ירידה בכמות הדיווחים של אזרחים מהסגר הראשון לשני ולשלישי".

הקצין הדביק את ילדיו

עד כמה השוטרים מסכנים את בריאותם במלחמה בקורונה?

"מול המתפרעים, זריקות האבנים, האשפה לעבר השוטרים ואף קריאות ה'נאצים', השוטרים יודעים להתמודד, עם כל הקושי שבכך. מה שמטריד יותר את השוטרים בשטח הוא החשש לחשיפה לחולה מאומת, במהלך שמירה על הסדר בהפגנה, או בפיזור התקהלות, או בהגעה לאירוע. בהידבקות בקורונה בשטח, השוטר מסכן גם את בני משפחתו בבית, שלשם הוא חוזר. מפקד תחנת משטרת בני־ברק, סגן־ניצב יאיר וייצנברג, נדבק בקורונה במפגש הידברות עם אחד מרבני העיר, והדביק את ארבעת ילדיו בקורונה. בחודש אוגוסט האחרון 15 שוטרים נדבקו בקורונה בעבודתם ושלחו לבידוד עוד 85 שוטרים, כך שמחצית משוטרי התחנה היו בבית ולא בעבודה בתחנת בני־ברק. מאז פרוץ המגפה 2,419 שוטרים ושוטרות נדבקו במצטבר בקורונה, שזה כמעט 8% מכלל השוטרים. כיום אנחנו עומדים על 334 חולים בקורונה ועוד כמעט 2,000 מבודדים שיורדים ממצבת כוח האדם, מה שמטיל עומס עצום על השוטרים בתחנות המשטרה".