לא תמיד לוקח הנפטר עימו את סודותיו לקבר: בית משפט לענייני משפחה אישר בשבוע שעבר לפתוח את הטלפון הנייד של גבר שנפטר כדי לגלות אם היה בקשר עם נשים נוספות, או שמא האישה שטוענת שהיא ידועתו בציבור אכן נחשבה בעיניו לכזאת.
ביהמ"ש דן בתיק שמתנהל בין בנו היחיד של המנוח ובין זוגתו. זוגתו טענה כי הייתה הידועה בציבור של המנוח כמה שנים, ובין השניים מתנהל הליך משפטי בנוגע לירושתו של המנוח.
האישה התנגדה לבקשת הבן לפתוח את הנייד ואת המחשב של המנוח ולחשוף בפני הבן את המידע הנמצא בו כדי להבין אם אכן הייתה האישה היחידה בחייו, או שהוא ניהל מערכות יחסים נוספות. מנגד, טען הבן כי בעוד זכותה של האישה לרשת את המנוח מוטלת בספק, הרי שהוא יורש ודאי. הבן עתר להעברת החומר האגור בנייד ובמחשב למומחה שימונה מטעם בית משפט. האישה התנגדה בטענה כי המידע מכיל תוכן אינטימי שחשיפתו תפגע קשות בפרטיות המנוח ובפרטיותה.
ביהמ"ש לא קיבל את טענת האישה וקבע כי "לא ניתן להלום מצב לפיו בעל דין שטרם נקבע כיורש יאיין את זכותו של יורש ודאי לקבל מידע על אודות המוריש בטענה לפגיעה בפרטיות האחרון". עוד נקבע כי לאישה לא הייתה הרשאה לעשות בנייד ובמחשב כבתוך שלה והיא למעשה ביקשה לאסור על בנו של המנוח את שהתירה לעצמה, מאחר שהחומר בנייד גלוי בפניה. ביהמ"ש אישר למומחה מטעמו להעתיק את המידע האגור בנייד.
השופט שמואל בר יוסף ציין בהחלטתו כי "לא בכל מקרה תהא הצדקה לחשוף מידע האגור בטלפון נייד ובמחשב. חשיפת מאגרים כגון דא מגיעה כמעט לדרגה של 'קריאת מחשבות', ולכן מחייבת זהירות יתרה. ברם בנסיבות המקרה, שבו המידע כבר נחשף בפני אחד מבעלי הדין (האישה – ל"ד), ומבוקש גילויו בפני בעל דין שכנגד שהוא גם יורש ודאי (הבן – ל"ד), אין מנוס מהסגת הזכות לפרטיות מפני זכויות ואינטרסים נוגדים".
עו"ד בעז קראוס, שייצג את הבן: "בימינו הנפטר ממשיך לחיות דרך השובל האלקטרוני שהוביל אחריו. מדובר בראיות זהב המאפשרות לנו בתיקי ירושה להוכיח את רצונותיו ומחשבותיו של המת כאילו הוא איתנו, ומכאן חשיבות ההחלטה".
