בנאומו בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי אמר הרמטכ"ל אביב כוכבי כי איראן נתונה בלחצים כלכליים כבדים ביותר, וכי הסרתם עלולה לספק לה אוויר לנשימה שינוצל למשיכת זמן ולהמשך הפרת הסכם הגרעין. בכך חזר למעשה כוכבי על העמדה המקובלת בישראל, שלפיה הזמן משרת בעיקר את ארצות־הברית, והמשך הלחץ הכלכלי יאלץ את איראן בסופו של דבר לחדול מסרבנותה ולהסכים לשיפורים משמעותיים בהסכם הגרעין.
אין ספק כי איראן נתונה במשבר כלכלי עמוק. אסטרטגיית מקסימום הלחצים של הנשיא טראמפ הסבה לה מחיר כלכלי כבד, אף כי לא הצליחה לכפות עליה לשוב לשולחן המשא ומתן או למתן את מדיניותה. למשבר הכלכלי תרמו גם מגפת הקורונה והכשלים המבניים המאפיינים את כלכלת איראן. אלא שבחינה מדוקדקת יותר של המצב הכלכלי באיראן מצביעה על כך שחרף הקשיים המשק האיראני מצליח להתאים עצמו בהדרגה למשטר הסנקציות.
ב־2019 עלה לראשונה היקף היצוא האיראני שאינו מבוסס על נפט על יצוא הנפט. מגמה זו אינה נובעת רק מהצניחה הדרמטית ביצוא הנפט כתוצאה מהסנקציות אלא גם מגידול מתמשך ביצוא סחורות איראניות אחרות בעקבות שיפורים בייצור המקומי. כך, למשל, מוצרים שיובאו בעבר מחו"ל מיוצרים כיום בתוך איראן, מה שהביא לצמיחה מסוימת בתעשייה המקומית. במקביל להפחתת התלות הכלכלית בנפט, הפנתה איראן בשנים האחרונות את עיקר המסחר שלה לכיוון מדינות החשופות פחות לסנקציות האמריקניות, למשל שווקים אזוריים, בהם עיראק ואפגניסטן. מטבע הדברים, אין בכך כדי לפצות על אובדן ההכנסות מנפט ועל השפעות צניחת הסחר עם אירופה ואף עם סין בגלל הסנקציות, אך הדבר מאפשר לכלכלה האיראנית להמשיך לנוע.
זאת ועוד, בשבועות האחרונים דווח על מספר התפתחויות כלכליות חיוביות מבחינת איראן. מהערכות עדכניות של כמה חברות בינלאומיות עולה כי נמשכת העלייה ביצוא נפט איראני, שהגיע בראשית 2021 - לראשונה מאז אפריל 2019 - להיקף של 700-600 אלף חביות נפט ביום. עלייה זו משקפת, ככל הנראה, נכונות סינית גוברת לסייע לאיראן במאמציה לעקוף את מגבלות הסנקציות. במקביל, קרן המטבע העולמית עידכנה את תחזית הצמיחה הכלכלית עבור איראן. על פי ההערכות העדכניות התכווצה כלכלת איראן בשנת 2020 בשיעור מתון יחסית של 1.5%, וב־2021 היא צפויה לחזור לראשונה מאז החזרת הסנקציות לצמיחה כלכלית מתונה של 1.5 עד 3.2 אחוזים.
גם בשערו של המטבע האיראני חלה לאחרונה התאוששות מסוימת, והוא נסחר במהלך ינואר בשוק החופשי בשער של 234-228 אלף ריאל לדולר, לעומת יותר מ־300 אלף ריאל לדולר בחודשים האחרונים. שיפור כלכלי נוסף עשוי להתרחש אם תחליט ארצות־הברית, למשל, לאשר הלוואה של קרן המטבע העולמית לאיראן או אספקת קווי אשראי אירופיים לאיראן כצעדים בוני אמון לקראת חידוש המשא ומתן עם טהרן. לכך ניתן להוסיף את ההערכה, כי גם אם הסנקציות לא יוסרו בקרוב, הרי מחויבות הממשל האמריקני החדש לאכיפה קפדנית של משטר הסנקציות פחותה ביחס לממשל הקודם.
בינתיים, מנהיג איראן ח'מנאי, המודע למצוקות הכלכליות, דבק בעמדתו כי הפתרון למשבר אינו טמון בהסרת הסנקציות אלא בנטרולן באמצעות "כלכלת התנגדות", שעיקרה צמצום התלות הכלכלית בנפט ופיתוח התעשיות המקומיות. אין משמעות הדבר כי הוא לא יהיה מוכן בעתיד, כפי שעשה גם בעבר, לפשרות טקטיות בהתאם לנסיבות המשתנות. עם זאת, ההערכה כי מצבה הכלכלי של איראן רק הולך ומידרדר ויאלץ אותה בסופו של דבר לסגת מעמדותיה הנוכחיות עשויה להתברר כעוד תקוות שווא.
ד"ר רז צימט הוא מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
