פרידה מאם השבט

לפני כמה שנים נשאלה רות דיין בראיון עיתונאי אם היא מפחדת מהמוות. "לא. אין בי פחד מהמוות", השיבה, "אני בת 100 וזה לא מופרך שאמות. אני מאחלת לעצמי ללכת לישון ולא לקום. בלי בתי חולים ובלי סבל".

היא זכתה במבוקשה. בלילה שבין חמישי לשישי, רות דיין – פעילה חברתית, פעילה למען השלום, מייסדת בית האופנה הישראלי הראשון ומייסדת ארגון וראייטי – הלכה לעולמה בגיל 103 בביתה בתל־אביב, חודש לפני יום הולדתה ה־104. היא תובא היום למנוחות במושב נהלל.

"סבתא הלכה בדרך שהיא רצתה ללכת: בשקט, בבית, בתחושה שזה הספיק. היא הלכה כמו מלכה, ואנחנו, הנכדים, לא באמת נפרדים ממנה כי המורשת שלה זה משהו שטבוע בכולנו", אמרה נכדתה, רחלי שיאון. סער דיין, אחד הנכדים, הוסיף: "היו לה חיים של שמונה אנשים, חיים עצובים ושמחים. היא נפטרה בשלווה במיטתה, ולא ממחלה או מקורונה. היא הייתה צלולה עד הרגע האחרון. סבתא מהאגדות".

רות דיין אמנם תיזכר בראש ובראשונה כאשתו של האייקון הישראלי, הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר משה דיין, שהיה אבי שלושת ילדיה: הקולנוען אסי דיין ז"ל, הפסל אודי דיין ז"ל וחברת הכנסת לשעבר יעל דיין. אך למען האמת, היא הייתה אגדה בפני עצמה.

רות ומשה דיין. "זוגיות אחת הספיקה לי" | צילום: לע"מ

דיין נולדה ב־6 במארס 1917 בחיפה. אחותה הצעירה, ראומה, נישאה לימים לנשיא לשעבר עזר ויצמן. המשפחה עזבה את חיפה בשל לימודיו של אביה באנגליה, ואחרי כמה שנים חזרה לירושלים, שם הייתה פעילה בתנועת הנוער "המחנות העולים". בגיל 17 עברה דיין לבית הספר החקלאי לבנות בנהלל, ושם הכירה את בעלה לעתיד. במהלך מלחמת העצמאות מונה משה דיין למפקד ירושלים והמשפחה עברה בעקבותיו למגורי השרד בווילה לאה שבשכונת רחביה בירושלים. לאחר המלחמה, ב־1949, עבדה דיין כמדריכה חקלאית במושבי העולים החדשים בפרוזדור ירושלים. שם, היא וחוקרת הפולקלור זהרה וילבוש הבחינו במיומנות הנשים העולות בתחומי מלאכת היד. דיין החליטה לנסות ולהפוך את העיסוק למקור פרנסה ושימור תרבותי, והצליחה לחולל שינוי: עד אז ניסתה המדינה להכשיר את העולים לעיסוק בחקלאות. הפרויקט זכה לשם "אשת חיל".

שנה לאחר מכן הקימה את חוג הידידים של המרכז הרפואי "שיבא" וכיהנה במשך שנים כנשיאת כבוד של החוג. ב־1952 התלוותה למשה דיין שנשלח לקורס מפקדים בכירים בבריטניה. שם החלה ללמוד אריגה וטווייה. לאחר שובה, ב־1954, בעידוד שרת העבודה דאז, גולדה מאיר, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, טדי קולק, הפך פרויקט "אשת חיל" לחברת הלבשה ורקמה ממשלתית בשם "משכית", שדיין שימשה כמנכ"לית שלה. החברה סיפקה תעסוקה למאות עובדים, בעיקר עולים חדשים, ובבגדיה שולבו עיצובים שמקורם בעדות ובאוכלוסיות שונות, ובהם לובים, פרסים, תימנים, וגם דרוזים, בדואים ופלסטינים.

דיין נמנתה על מקימי ארגון וראייטי ישראל ב־1967, היא הייתה חברת המועצה הציבורית של "יש דין" – ארגון מתנדבים לזכויות אדם, חברת הוועד המנהל של המרכז היהודי־ערבי לפיתוח כלכלי, חברת המועצה הציבורית של קרן אברהם ושל ארגון "בצלם", ונשיאת "ברית בני שם", אגודה להבנה בין יהודים וערבים.

בשנת 1972 התגרשה ממשה דיין אחרי 37 שנות נישואים. "הוא הפך לאליל וזה לא פשוט לחיות עם אליל", הסבירה, "סיימנו יפה, בלי עורך דין ובלי כלום". מאז לא ניהלה קשר זוגי. "הייתה לי זוגיות אחת והספיק לי. תמיד עבדתי", סיפרה.

היא הקדישה את חייה לפעילות למען השלום ונהגה לנהוג לבדה בערי הגדה לפגישות עם אישים מקומיים. בעבר אמרה: "אני לא מתאכזבת מהפלסטינים. אני מתאכזבת מהמדינה שלי. מישהו מדבר איתם? מישהו בכלל מכיר מישהו?" כשהתבקשה להגיב על פיגועי טרור, אמרה: "נו, באמת. ואנחנו לא הורגים אותם? אנחנו הורגים בהם פי שלושה. אנחנו בדיוק כמוהם".

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ספד אתמול: "רות דיין איננה. אישה שהפכה לאגדה ישראלית עוד בחייה, מודל לחיקוי לדורות של יזמים, שדבריה היו דברים של טעם ושל אהבה אין קץ למקום הזה ולתושביו, באשר הם". יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד: "היא הייתה מקרבת לבבות. החיים של כולנו יהיו מהיום קצת פחות טובים ושלמים". יו"ר מרצ ניצן הורוביץ: "צער גדול. רות דיין הייתה חברת מרצ מאז היווסדה ואשת שמאל נלהבת. עד הרגע האחרון היא הייתה מעורבת ומחויבת. אהבתי אותה מאוד". יו"ר העבודה מרב מיכאלי: "אישה מרשימה ומרגשת, פורצת דרך, פוליטיקאית, תעשיינית ופעילה חברתית שתמיד נאבקה נגד דיכוי החלשים. תודה לך על שסללת את השבילים שבהם אנחנו הולכות – והולכים – ועל שהטבת לאורך השנים להציג מראה לחברה הישראלית".

רות, סוף | יהונתן גפן

אַתְּ הָיִית לִי מוֹפֵת, הַשְׁרָאָה, וּמַצְפּוּן,

בְּכָל מָקוֹם וּזְמָן שֶׁהָיִיתִי, בְּכָל מָה שֶׁעָשִׂיתִי.

בַּת מֵאָה וְשָׁלוֹשׁ, וְכֹה צְעִירָה בָּרֹאשׁ,

חָשַׁבְתִּי שֶׁתִּחְיִי לְעוֹלָם, אֲבָל טָעִיתִי.

הָיִיתִי יֶלֶד יָתוֹם וַחֲסַר בַּיִת, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי צָעִיר,

מֵהַכְּפָר לַהֲמֻלַּת הָעִיר הַגְּדוֹלָה.

הָיִית הָאֵם שֶׁלֹּא הָיְתָה לִי, וְשָׁתַלְתְּ בְּלִבִּי הַשָּׁבִיר

לְעוֹלָם: צֶדֶק, חֹפֶשׁ, תִּקְוָה וְחֶמְלָה.

אֶזְכֹּר לְתָמִיד – אֵיךְ יָשַׁבְתְּ מוּל הַנּוּל,

בֵּין הַחוֹטִים, בְּזָהָב וְאָדֹם טוֹוָה,

לֹא יָדַעְתִּי זֹאת אָז, אַךְ יוֹדֵעַ הַיּוֹם,

שֶׁאַתְּ טָוִית אַהֲבָה.

לִמַּדְתְּ אוֹתִי שֶׁיֵּשׁ עַם שֶׁהָיָה לְפָנֵינוּ כָּאן,

וְלָקַחְתְּ אוֹתִי בָּאוֹטוֹ שֶׁלָּךְ, בְּמַסַּע לֵילִי מְסֻכָּן

לִמְשׁוֹרְרִים פָלַסְטִינִים: סַמִיח אַל־קַאסֵם,

מַחְמוּד דַרְוִישׁ וּפַדְוָא טוּקָאן.

תְּנוּעַת שָׁלוֹם שֶׁל אִשָּׁה אַחַת מוּל עוֹלָם אַכְזָר.

טִפַּלְתְּ בְּכֻלָּם, וְנִשְׁאָר לָךְ גַּם זְמַן לְכֻלָּנוּ,

כָּל מָה שֶׁאֱנוֹשִׁי לֹא נִרְאָה לָךְ זָר,

בְּיָם סוֹעֵר הָיִית הַמִּגְדַּלּוֹר שֶׁלָּנוּ.

הַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ קְדוֹשָׁה,

וַחֲבָל שֶׁאֵין תֹּאַר כָּזֶה בַּיַּהֲדוּת,

אֲבָל לָנוּ, אַתְּ יוֹתֵר מִמַּאדֵר תֶּרֶזָה,

וּבִשְׁבִילִי אַתְּ תִּהְיִי לְעוֹלָם סֶנְט רוּת.

וּלְסִיּוּם, נָגִיד לָךְ בְּלִי בּוֹשָׁה,

מַשֶּׁהוּ שֶׁבְּחַיַּיִךְ לְהַגִּיד לֹא הֵעַזְנוּ

בְּמִשְׁפָּחָה דֵּי חוֹלָה וְקָשָׁה:

אַתְּ הָיִית הַחִסּוּן שֶׁלָּנוּ!

רות דיין הייתה דודתו של יהונתן גפן