בכר שב ללימודים

לפני משחקה של מכבי חיפה אמש באשדוד, ברק בכר פירגן בגדול לבן־שמעון. "רן אימן אותי כשחקן חמש שנים. מאוד הערצתי אותו. עבדתי כעוזר שלו באליפות ההיסטורית של קריית־שמונה. רן יכין את הקבוצה שלו הכי טוב, ואנחנו נכין את הקבוצה שלנו הכי טוב ונראה מה יהיה".

ראינו. למרות שמערכת החינוך עדיין סגורה, בן־שמעון עשה לבכר בית־ספר.

מחכים לתשובות מגולדהאר

מיץ' גולדהאר הוא הדבר הכי טוב שקרה לכדורגל הישראלי בדור הנוכחי. ברור, זה נשמע מופרך אם אתם אוהדי מכבי חיפה, הפועל באר־שבע, בית"ר ירושלים והפועל ת"א, אבל כשמדברים על התנהלות הענף בארץ, רק תושב זר - מנותק לחלוטין מהשכונה המקומית, מהחפיפניקיות ובעיקר מקשרים עם התקשורת – יכול ללמד אותנו פרק בערכים, במוסריות ובתרבות ספורט.

לפני כמה חודשים סיפר אנדי רם על משחקי טניס שקיים עם חברו הקנדי. "כן, אני מודה", גילה טניסאי העבר שמתמחה בזוגיות. "לאיזון הכוחות במשחקים מסוימים אני נותן לו פור, ומיץ' מצליח לנצח אותי". נחמד מצידו, וזה בדיוק מה שקרה גם בשיחה החביבה שניהל השבוע עם בעלי מכבי ת"א, ואשר הופצה בכלי התקשורת כ"ראיון". זו ממש לא ההגדרה הנכונה. כמו בטניס, מה שרם עשה עם גולדהאר היה משחק ידידות.

שאלות חשובות לא נשאלו שם, ובראשן כמובן הקושייה הכי חמה: האם לא היה מקום להוציא הודעה רשמית, שמסבירה את ההחלטה החשובה לשחרר את עומר אצילי ודור מיכה, ומעבירה מסר ברור בעיקר לשחקני העתיד?

גם לשאלות מקצועיות היה מקום. כמו למשל, מדוע חיכה כל־כך הרבה עם המינוי המאוחר של יורגוס דוניס, שהכניס את הקבוצה לאוברדראפט, מתי בכוונתו להביא מאמן מסדר הגודל של פאולו סוזה או ולדימיר איביץ' והאם חזרה לליגת האלופות היא חלום ששווה להגדיל עבורו את השקעותיו?

רם, כמו במשחקי הטניס עם גולדהאר, ציין שהוא מקבל הודעות בנושא אצילי ומיכה, אבל נמנע מהנחתות ונזהר לא לשלוח את חברו לפינות. אז נכון, יחסית לכמה חצרנים בתקשורת זה היה "ראיון" נוקב, אלירז שדה בטח נדהם מהשאלות הקשות, עכשיו נקווה שהבעלים הקנדי יבין שהגיע הזמן גם לראיון אמיתי.