הפברוק – והאמת

בית משפט בוורשה פסק אתמול בתביעת דיבה אזרחית שהוגשה לפני כשנה נגד שני היסטוריוני השואה הפולנים המובילים, הפרופסורים ברברה אנגלקינג ויאן גרבובסקי. התובעת היא קרובת משפחה של ראש כפר פולני במלחמת העולם השנייה, המוזכר בפסוק אחד במחקר מקיף שכתבו השניים על גורל היהודים שניסו למצוא מסתור אצל שכניהם הפולנים.

הפסקה מתארת את ראש הכפר, שנפטר מזמן, כמי ששדד והסגיר יהודים לגרמנים, בשעה שהוא טוהר מאותן האשמות במשפט צבאי למשת"פים עם הנאצים שנערך בפולין הקומוניסטית בשנות ה־50. הטיהור נשען בעיקר על עדותה של ניצולת שואה יהודייה, שחזרה בה מהעדות כעבור שלושה עשורים.

קרובת משפחתו של ראש הכפר דרשה מהפרופסורים התנצלות פומבית, תיקון הפסקה במחקרם ופיצוי כספי ניכר. לא רק על הפגיעה בזכרו של קרוב המשפחה אלא גם על פגיעה כביכול בכבודה הלאומי של פולין והשמצתה. התובעת נתמכה כספית על ידי ארגוני ימין לאומיים הרואים עצמם מגיני שמה הטוב של פולין בפני המשמיצים היהודים.

בפסק דינה דחתה השופטת את הדרישה לתשלום פיצויים וחייבה את הנתבעים לפרסם התנצלות פומבית על "מידע לא מדויק" המובא בספרם. אנגלקינג וגרבובסקי הודיעו: מכבדים את פסק הדין, אך עומדים על דעתנו ונערער עליו.

המשפט עורר זעם בקרב היסטוריונים בפולין ומחוצה לה. לדעתם, המטרה הסמויה של התביעה הייתה להטיל אימה על מחקר היסטורי עצמאי ואובייקטיבי שלא נוח למשטר הפולני העכשווי. מבחינתם מדובר בתולדה פסולה של חוק השואה הפולני הידוע שלמצה, שאמנם נגנז בחלקו הפלילי אך לא האזרחי.

המשפט והפסיקה הם רכיב נוסף במאבק לחשיפת האמת ההיסטורית על התגובה הפולנית לשואת היהודים בשנות המלחמה. 3.2 מיליון יהודים נרצחו על ידי הנאצים לנגד עיני שכניהם הפולנים הקתולים. כיצד הם התנהגו? בנרטיב הפולני נקבע דימוי של אומה שרק מעטים שבמעטים מבניה שיתפו פעולה עם הנאצים בהסגרת יהודים למוות בטוח. אלה הם טיפוסים פליליים, דחויים ואנטישמיים. לפי אותו הדימוי, ארגון הסיוע ליהודים שהקימה המחתרת הפולנית הציל מאות אלפי יהודים, ומיליוני פולנים הימרו על חייהם כדי להעניק להם מקום מסתור.

עם שחרור פולין מהקומוניזם החל הדימוי, שנשען על הטעיות, הסתרות ושקרים, להיסדק. היסטוריונים פולנים אמיצים תיעדו לא רק מקרים של הסגרת יהודים אלא בעיקר תופעה רבת־היקף של רציחות אכזריות שלהם בידי תושבי עיירות וכפרים פולניים מעורבים. בדרך כלל בגלל אנטישמיות חייתית ודתית.

השינוי התודעתי הגיע לביטוי ההיסטורי המלא ביותר באותם שני כרכים של עדויות וניתוחים שיצאו לאור בפולין (בהוצאת "מרכז לחקר שואת היהודים"). מסקנתם של אנגלקינג וגרבובסקי לא הותירה מקום לספק. במהלך המלחמה קרוב ל־200 אלף יהודים בשטחיה של פולין נרצחו על ידי פולנים או הוסגרו על ידם לגרמנים. סיכויי היהודים שהצליחו להימלט מגטאות לשרוד בצד הארי־פולני היו אפסיים. פולנים רבים בירכו על הידיים הגרמניות ששפכו את דם היהודים.

מחקרים היסטוריים, במיוחד על השואה, עלולים להכיל מעידות לא מכוונות ועדויות שנויות במחלוקת. זהו חלק בלתי נפרד משיטות המחקר ועיבוד החומרים. היטפלות אליהם נועדה לערער את אמינותו ואת משמעותו של המחקר כולו; משפט הדיבה המפוברק של אנגלקינג וגרבובסקי נכשל במשימתו זו. מחקרם יישאר לתמיד כתמרור דרך בלתי מעורער בתולדות פולין ויהודי פולין.