ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אלכס קולומויסקי
    המוסף לשבת • 11.02.2021
    האג מחיר
    בשבוע שבו אותת בית הדין הבינלאומי שיחקור גם את האחראים להתנחלויות, המשיכו המתיישבים בתנופת העשייה: הקמת חוות חקלאיות, כדי לדחוק את הפלסטינים שמנסים להיאחז בשטחי C | האם השר הנגבי, שמעודד בעצימת עין את בניית הדירים הלא חוקיים, חושש מזימון להאג? | והאם גם השמאלן יאיר גולן, פעם מפקד בכיר באזור, יתבקש להגיע לחקירה? | מה שבטוח, רועה הצאן שיחדי לא בונה על התובעים בהולנד: "כל החיים אני בא לפה עם 350 כבש, ועכשיו היהודים אומרים לי, תסתלק"
    עודד שלום ואלישע בן קימון | צילום: אלכס קולומויסקי

    תפסנו את רועה הצאן מועין שיחדי אבו־כבס באמצע יום עבודה. הוא עמד במדרון מתון המטפס אל גבעת טרשים בינות סלעים ועשביית חורף רעננה, מעל מושב חמרה שבצפון בקעת הירדן, ונופף בזרועותיו. ידו האחת אוחזת נבוט עץ שאיתו הוא מכוון את הכבשים וידו השנייה טלפון סלולרי, שדרכו בישרה לו אשתו שפקחי המינהל האזרחי בדיוק עשו אצלם ביקור בית והשאירו צו הריסה. עצביו פקעו, נראה שכל צרות העולם נחתו עליו. עמדנו מעל פתחה ירוקה הגובלת בשדה קישואים, מביטים על עדר כבשים נוסף שבדיוק רעה על המדרון ממול. "אלו הכבשים של מוסא", אמר במרירות, "איך אומרים אצלכם מוסא, משה? הצעירים שמסתובבים עם הכבשים שם עובדים אצלו. הם כל הזמן מאיימים עליי שאני אסתלק מפה."

     

    התיישבנו על סלע. מהגבעה הזו, שנמצאת באמצע שומקום ומשקיפה אל שממת הבקעה, נדמית החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג מהשבוע שעבר תלושה ממציאות היומיום המקומית. זה במחשבה ראשונה. כי את שיחדי, 28, אב לשניים, הדיבורים הגבוהים האלה לא מעניינים. הוא גם לא שמע אף פעם על האג. "אותי מעניינים החיים שלי עכשיו, העובדה שיש לנו 350 כבש ופתאום, לפני חמישה חודשים, קמה פה חווה של יהודים מעבר לג'בל. יש לו שמה כבשים, הנה, אלו שם", הצביע, "והוא נותן לי הוראות לאן ללכת עם הכבשים שלי. כל החיים שלי וכל החיים של אבא שלי, שנולד כאן, אנחנו באים לפה עם הכבשים שיאכלו, ופתאום הבחורים היהודים אומרים לי: 'אסור לך'. הם שולחים כלבים תוקפניים לנבוח על הכבשים שלי ולהבהיל אותם. קרה פעם שכלב נשך כבשה שלי ופצע אותה. אחד מהם הצליף בי עם מושכות של סוס. הם גם הגיעו אליי הביתה, שלושה ק"מ מפה, ואיימו שלא אצא יותר עם העדר למרעה. הצביעו עם היד לכיוון הזה ואמרו: 'אל תבוא לשם יותר!'"

     

    "החווה של מוסא", זה השם של אוסף המבנים שדרך עפר לבנה שנכבשה לא מכבר מובילה אליהם. לבעל הבית, בחור בשנות ה־20 לחייו עם כובע מצחייה מרוט וטי־שירט של ארגון השומר יו"ש עם הכיתוב "לא ארץ נוכרייה לקחנו", קוראים משה, אבל מול ערביי האזור הוא מוסא. יש שם דיר מגודר, שני סוסים במכלאה, מכל סילו ששוכב על הארץ ומבנה ארעי שכנראה משמש למגורים. החווה הזו נבנית לאט אבל בעקביות ומלבד משה עבדו שם השבוע עוד חמישה צעירים בבנייה ובריתוך. בדרך לשם, אחרי המפגש עם שיחדי, ליווה אותנו מרחוק רכב שטח קטנטן ובו שלושה נערי גבעות. משה עצמו סירב לקבלנו. "אני עסוק מאוד", ניפנף אותנו, "אין לי זמן לזה".

     

    בארות, טרסות, מה שצריך

     

    שיחדי במרעה. "הגיעו אלי עד הבית"
    שיחדי במרעה. "הגיעו אלי עד הבית"

     

     

    במחשבה שנייה אולי ההחלטה שהתקבלה בבית הדין הבינלאומי בהאג בסוף השבוע שעבר, לאפשר חקירה נגד ישראל בחשד לפשעי מלחמה, בין היתר בסוגיית הבנייה בהתנחלויות והריסת בתי פלסטינים בשטחי C, כן נוגעת לחיי היומיום שלנו וגם של רועה הצאן מועין שחידי. ההחלטה הזו ממקדת את תשומת הלב במאבק האמיתי שמתחולל בשנים האחרונות ברחבי יהודה ושומרון, מלחמה על שטחי C המהווים כ־60 אחוז משטח הגדה המערבית.

     

    אם פעם השיטה הייתה לתקוע יתד בגבעה ולהקים מאחז של כמה צעירים, בשנים האחרונות שולחים את העיזים והכבשים אל החזית. זה דורש כמה מאות ראשי צאן, דיר מגודר, קו מים, סילו לאוכל של החיות ומבנה למגורים. חוות חקלאיות צצות כמו פטריות בכל מקום, בדרום הר חברון, בגוש עציון, בבנימין ובשומרון. רק בבקעה ספרנו למעלה מחמש. הנוכחות החדשה הזו בשטח מייצרת חיכוכים ועימותים על בסיס כמעט יומיומי בין חקלאים פלסטינים למתיישבים יהודים. זה פטנט שהגה זאב זמביש חבר, מזכ"ל אמנה, החברה המיישבת של מועצת יש"ע, שגם מתקצבת חלק מעלויות ההקמה יחד עם החטיבה להתיישבות, השייכת למשרד ההתיישבות שבראשו עומד השר צחי הנגבי.

     

    אבי נעים, מי ששימש עד לפני כחצי שנה מנכ"ל המשרד להתיישבות, אומר שלישראל לקח זמן להבין מה הפלסטינים עושים בשטחי C. "הפלסטינים אומרים לעצמם, יש לנו את שטחי A ו־B, שבהם נמצאים מרבית הערים והכפרים שלנו ויחד זה בערך 40 אחוז. זה כבר בכיס שלנו. עכשיו נשאר לנו לתת עבודה על שאר השטח, להתנפל על שטחי C. כבר כמה שנים שהם משנים את המציאות בשטח, ממש בונים בטירוף".

     

    ראש המועצה האזורית מטה בנימין, ישראל גנץ, אומר שהפלסטינים נותנים עבודה וישראל מנגד נרדמה בעמידה. "יש להם תוכנית סדורה, ברזולוציה תכנונית. הם פורצים דרכים, חופרים בארות מים, בונים טרסות, כל מה שצריך. הם מקימים בתי מגורים ובתי ספר בשטחי אש, כפרים שלמים, ממש לא בית פה ובית שם".

     

    הנגבי. "רחפן אנושי"  | צילום: דנה קופל
    הנגבי. "רחפן אנושי" | צילום: דנה קופל

     

     

    נעים אומר שמערכת הביטחון והממשלה התעוררו ושמדובר במאבק איתנים. "הפלסטינים מעוניינים לקטוע את רצף ההתיישבות הישראלית כדי שבעתיד יוכלו להקים מדינה על כמה שיותר שטח, אנחנו מעוניינים למנוע רצף טריטוריאלי פלסטיני כדי למנוע הקמת מדינה פלסטינית".

     

    זו המדיניות הרשמית של ממשלת ישראל?

     

    "לא יודע מה זה 'רשמית', אני כן יודע שלקחו את שטחי C וחילקו לאזורים והקימו חוות שבמינימום כוח אדם מונעות פלישה פלסטינית. ככה קמו בעצם כמה עשרות חוות בכל יהודה ושומרון בארבע השנים האחרונות. אתה לוקח אנשים שרואים במטרה הזו משימה חלוצית ונותן להם להיות ראש החץ לשמירה על עתודות הקרקע ביהודה ושומרון".

     

    "זמביש לא אישר"

     

    גולן. "טמטום שאין כדוגמתו" | צילום: אוהד צויגנברג
    גולן. "טמטום שאין כדוגמתו" | צילום: אוהד צויגנברג

     

     

    החוות עצמן מושכות אש. בלילה שבין חמישי לשישי שעבר נכנס פלסטיני לחוות שדה אפרים שליד גוש טלמון במערב בנימין ותקף את אחד הבחורים. במאבק שהתפתח נורה הפלסטיני למוות. בעלי חוות יהודים בגדה מדווחים על השחתת שדות וציוד וגניבות בקר וראשי צאן. העימותים הללו מושכים את הצבא אל תוך השטח, עניין שמכביד על חיי היומיום של הפלסטינים.

     

    אבל גם בלי החוות, הפלסטינים לא בדיוק מלקקים דבש בשטחי C. ב־2019 חלה עלייה של 45 אחוז בהריסת מבנים בשטחים הללו. ביוני 2019 נכנס לתוקפו צו 1797, המאפשר לפקחי המינהל האזרחי להרוס או להחרים מבנה יביל שנבנה ללא היתר בשטח C תוך 96 שעות מהודעת הפינוי הראשונה ומבלי יכולת לערער על כך. ארגוני שמאל וזכויות אדם טוענים כי מטרת הצו הזה היא לרוקן את שטחי C מפלסטינים.

     

    חגית עופרן, חברה בצוות מעקב התנחלויות ב"שלום עכשיו", אומרת שהקמת החוות החקלאיות פוגעת בקהילות הכי עניות בחברה הפלסטינית. "הם נטפלים למסכנים, לרועים שמתפרנסים מעיזים. תלכו לחרבת חומסה בבקעה, באו היהודים מהחווה ליד ומיררו להם את החיים. אנשים שחיים בדוחק, בפחונים, הפעילו עליהם לחץ מטורף כדי שיזוזו 'קצת הצידה' לשטח B. זו העברה בכפייה של אוכלוסייה בשטח כבוש, דבר שאסור על פי אמנת ג'נבה. ספרנו 40 חוות חקלאיות שהוקמו מ־2016. הם השתלטו על שטח אדיר ואף אחת מהן לא חוקית".

     

    הרב אריק אשרמן, מנכ"ל ארגון זכויות האדם "תורת צדק", אומר שאנשי החוות אגרסיביים מאוד ופועלים באלימות. "מתנדבים שלנו, ישראלים, מלווים רועי צאן כדי שלא יותקפו על ידי המתנחלים והצבא. הם מתעדים כל מפגש, כדי שזה לא יהיה אירוע של מילה נגד מילה. אנשי החוות שולחים את העדרים שלהם לאכול בשדות של פלסטינים, הורסים את הגידולים וגורמים נזק של עשרות אלפי שקלים. לפעמים זה מגיע גם לאלימות קשה נגד הפרות והצאן. היום למשל באזור בנימין מתנחלים שיחררו כלב שנשך כמה כבשים בעדר של פלסטיני".

     

    נוסף לחוות, הוחלט במשרד ההתיישבות להקים במועצות האזוריות בגדה "מחלקות סיור קרקעות" במטרה לעקוב אחר בנייה פלסטינית בשטחי C. הפרויקט זכה למימון של 20 מיליון שקל בהחלטת ממשלה וכולל משכורות לסיירי שטח, רכישת רכבים, רחפנים ואמצעי שמירה אלקטרוניים. נעים, שהיה מנכ"ל המשרד, אומר שזו רק ההתחלה. ב־2021 תקציב הפרויקט מתוכנן לגדול משמעותית לכ־100 מיליון שקל. "המדינה בעצם מקימה מערך מסודר של חוות שמכסות את כל שטחי C", הוא אומר, "מחלקות הסיור הן רק רכיב משלים".

     

    העניין הוא שהמדינה לא בדיוק "מקימה מערך מסודר של חוות". החוות לא ממומנות על ידי אף גורם ממשלתי רשמי באופן ישיר ואף משרד לא מעורב באמת בהקמתן. את התכנון משאירים לזמביש ומעלימים עין. הכסף להקמתן מוזרם בצינורות עוקפים כמו שנעשה בעבר בהקמת מאחזים גדולים כמו עמונה ומגרון. את דרך העפר שמובילה לחווה של מוסא לא סללה המועצה האזורית בקעת הירדן. שאלנו את ראש המועצה דוד אלחייני, לא היה לו מושג בכלל שנעשו שם עבודות. זמביש מנהל את הקמת החוות ביד רמה, את הניסיון שיש לו בפרויקטים כאלה אין לאף אחד אחר בהתיישבות. עד כמה הוא מעורב גם בניהול השוטף למדנו כשבאנו לאחת החוות וביקשנו לדבר. "זמביש לא מאשר לנו", אמרו והציעו שנשתה קפה ונלך.

     

    המילואימניקים בסכנה

     

    השר צחי הנגבי אומר שבשטח מתחולל מאבק על קביעת עובדות. "איך היהודים הצליחו מאז 1967 ועד היום לחזק את האחיזה בשטח? לא בנאומים ולא בבתי הדין הבינלאומיים. פשוט עלינו על הגבעות, שמנו גנרטור וסללנו דרך. אנחנו שוללים הקמת מדינה פלסטינית אבל לא רוצים לשלוט על שטחי A, מנגד על שטחי C אנחנו שואפים להחיל ריבונות ישראלית. מטרת החוות החקלאיות לשמר לנו את האופציה הזו".

     

    נעים אומר שהקמת החוות מעצבנת את הפלסטינים. "זה שיבש להם את התוכניות, אין לי בכלל ספק." עופרן מ"שלום עכשיו" טוענת כי כל מפעל התנחלויות לא חוקי על פי החוק הבינלאומי, "אבל החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג מדברת על חקירת אירועים החל משנת 2014. זה אומר שכל עניין הקמת החוות בשטחי C זה משהו שבית הדין יוכל להתמקד בו".

     

    ראש המועצה גנץ אומר שישראל חייבת להוריד מעל עצמה את איום החקירה בהאג. "המתלוננת בסיפור הזה היא הרשות הפלסטינית, ככה שבמקום לבלבל את המוח צריך להגיד להם: אם תוך שבועיים אתם לא מושכים את התלונה, נפרק אתכם. לא מושכים? אין כניסת פועלים, אין העברת כספים ואין כלום. הדבר הזה משרת כל אחד מאיתנו".

     

    אתה מודאג?

     

    "זה מסכן גם אתכם, אם עשיתם אי פעם מילואים פה באזור".

     

    הנגבי חושב כמו גנץ, בכל הנוגע לאיומים על הרשות. "מי שיזם את המהלך זה אבו־מאזן ולכן צריכים להזהיר אותו שכדאי מאוד שיתפלל שהמהלכים הללו לא יבשילו לחקירה. כי אם כן, המשמעות היא שהסכמי אוסלו בטלים ומבוטלים".

     

    הנגבי גם לא רואה בהקמת החוות החקלאיות בעיה. "הן נועדו לעזור לנו לשמור את האצבע על הדופק בכל המרחב. אותו רועה יהודי לא יכול לסכל בנייה פלסטינית, אבל יכול לדווח עליה. העדר שלו מסתובב בשטחים עצומים והוא שם לב לנעשה בתחום שלו. הוא למעשה רחפן אנושי".

     

    אתה לא חושש שבית הדין הבינלאומי יחליט לחקור את הפעילות שהמשרד בראשותך תומך ומממן?

     

    "זה לא מטריד אותי ברמה האישית, אלא יותר ברמה האסטרטגית. אני מניח שרוב מדינות העולם לא יאמצו חקירה שכזו ולכן אני לא חושב שתהיה לי איזושהי מגבלה לנוע בעולם. לגבי האפשרות שאקרא לחקירה, אפעל לפי המדיניות שעליה תחליט ישראל, שאני מקווה שתהיה שאין לשתף פעולה עם חקירה כזו".

     

    אבל בסוף־בסוף בסוגיית בית הדין בהאג, מי שנמצא בחזית הם קציני וחיילי צה"ל. ח"כ יאיר גולן היה מפקד אוגדת איו"ש בין השנים 2005־2007. הוא חתום על "נוהל שכן" שנפסל בבג"ץ ועליו ספג נזיפה, ומחשיב עצמו מומחה ללחימה בתוך אוכלוסייה אזרחית. תפסנו אותו כמה דקות לפני שקיבל את הזריקה השנייה בחיסון נגד הקורונה. הוא נשמע רגוע לגבי האג וגם לגבי החיסון. "ישראל עושה את כל הטעויות האפשריות בהתנהלות שלה בשטחים ואל מול הפלסטינים. כרגע אנחנו בתהליך של סיפוח זוחל שזה טמטום שאין כדוגמתו, אבל לעניות דעתי, לא עומד בהגדרה של פשע מלחמה. אני לא חושש שיזמנו אותי להאג, כי על מה יחקרו אותי? על מה יתמקדו? מה, הם ילכו אחורה עד 67'? הייתי בתפקיד רק שנתיים, היו כמוני עשרות ומאות בתפקידים היותר זוטרים, מה, יזמנו את כולם? ממי יתחילו? אבל האם אלוף פיקוד המרכז הנוכחי, תמיר ידעי, צריך לדאוג? כן, הם יכולים לשים אותו על הגריל, הכל שאלה של באילו קייסים הם יבחרו להתמקד."

     

    odeds@yedioth.co.il

     

    elisha-b@yedioth.co.il

     

     

    עודד שלום ואלישע בן קימון

     


    פרסום ראשון: 11.02.21 , 16:30