ההיסטוריה חוזרת

עיסוקיי בחקר ההיסטוריה של עמי זימנו לי מפגש - ולאחר מכן רעות קרובה - עם בן קיבוץ בית השיטה יעקב יוניש. ביקשתי לפענח את נושא "הסזון", כינוי לשלוש תקופות בעשור שקדם להקמת מדינת ישראל שבהן הממסד של היישוב, באמצעות כוח הזרוע, ביקש לחסל את האצ"ל שפעל גם הוא למען הקמת מדינה יהודית, אך לא נמנה עם מה שכונה "היישוב המאורגן". בראש הממסד היישובי עמד דוד בן־גוריון, ואילו מפקד האצ"ל היה מנחם בגין.

יוניש התקשה להבין את מה שכינה "שיתוף הפעולה המוזר של אנשי ההגנה והפלמ"ח עם האנגלים נגד קבוצה יהודית אחרת, גם אם הקבוצה פעלה בתקופה רגישה כנגד החלטות המוסדות ובניגוד להם". הוא בחר בפרק השני והקשה של הסזון, שהתנהל בשנים 1944–1945, כעבודת סיום בקורס לתואר ראשון באוניברסיטת תל־אביב. הדבר כמעט התגלגל לספר משותף לשנינו. את זיכרונותיו פרש בהמשכים על פני שלושה ספרים, שעסקו בנושאים רב־גוניים שעמדו במרכז חייו, אך גם במרכז חייה של התנועה הקיבוצית ובמרכז חיינו שלנו כמדינה. סיפור המדינה שזור בסיפורו האוטוביוגרפי.

הספר השלישי בסדרת ספריו, "לגעת באור", מתפרסם בימים אלה ממש, וכולל גם התייחסויות לאירועים הנושקים למתרחש בהווה. לפני שנתיים נודע ליוניש על מקרה רצח בטייבה, בסמוך לקיבוצו, כאשר הנרצח - איש חינוך מוערך - ביקש להפריד בסכסוך חמולתי מקומי. משפחת הנרצח התכנסה לדון בשאלה האם לנקום על הרצח או לא, ויוניש הוזמן לתרום את דעתו. הוא השתתף במספר התכנסויות שדנו בשאלה זו, ולבסוף הוחלט על הקמת אוהל גדול ופתוח בשם "סוכת שלום", שבו קיימו דיון נגד תופעת הנקמה. יוניש ניסה, כך הוא מספר, למנף את המפגש והשיח האיכותי החדש שנוצר, והתכוון לעשות זאת עם המשפחה של הנרצח. אלא שאז נהדף. "עד כאן!", נאמר לו. היה זה אחרי שבתו הצעירה של הנרצח שאלה: "למה מגיע לי שאגדל בלי אבא?".

מן המקרה הפרטי הזה יוצא יוניש אל נושא היחסים בין יהודים לערבים, שמעסיק אותו מאוד בייחוד בשנים האחרונות. הוא השתתף בהקמת שני גופים שחבריהם היו בני שני העמים, תחת הכותרות "צועדים יחד לעתיד משותף" ו"שותפות ערבית־יהודית". הוא מצא כי התחולל שינוי בדור הערבי הצעיר, הרואה חשיבות ברכישת השכלה גבוהה והשתלבות בחברה הישראלית, ואף מעוניין להימצא במוקדי השפעה.

ומדוע כל זה אינו מביא לשיפור? זאת משום, סבור יוניש, שהמנהיגות הערבית הקיימת בישראל לא רק שאינה מסייעת לגורמי השינוי, אלא אף מקשה על שיתופי פעולה והבנות משותפות. הדבר עלה גם בסדרת שיחות שבועיות שיוניש ועמיתיו קיימו עם מנהיגים ברשות הפלסטינית, שהביעו ומביעים התנגדות נחרצת להגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית או מדינת הלאום של העם היהודי. ¿