התאבדות שאפשר היה למנוע?
נטלי ורדי התאבדה בגיל 30, לאחר שעברה אשפוזים רבים בבית החולים הפסיכיאטרי "מעלה הכרמל". בשלב כלשהו החלה לקבל טיפול פרטי ממנהל מחלקה במקום. בתביעה שהגישה משפחתה נטען כי ב־2019 היא הגיעה עם אמבולנס בליווי משטרה לבית החולים בחשד להתקף פסיכוטי. הרופא פגש אותה בכניסה, הפנה אותה לחדרו לבדיקה ומנע ממנה אבחון במיון כנדרש, וקבע כי אין עילה לאשפוז. לאחר שבוע היא שמה קץ לחייה
ב־25 במאי 2019, לאחר שנים ארוכות שבהן סבלה ממחלת נפש קשה, נטלי ורדי שמה קץ לחייה. "רציתי קצת לשמח אותה ונסענו לבקר את אחותה בנתניה", מספרת אמה של נטלי, פיביה אדרי, "ישבנו בסלון, פיטפטנו ואז היא אמרה שהיא יוצאת לעשן במרפסת. היא לא הייתה נסערת ולכן גם לא הרגשתי שיש סיבה לדאגה. ישבתי עם הגב למרפסת, ובשנייה שהסתובבתי היא כבר לא הייתה שם".
נטלי הייתה רק בת 30 במותה, ולאורך שנים ארוכות מחייה הקצרים סבלה מהזיות שעינו את נפשה. באמצעות עו"ד רועי לביא הגישה החודש משפחתה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעת רשלנות על סך שניים וחצי מיליון שקלים נגד הפסיכיאטר שטיפל בה, פרופ' מיכאל פוירובסקי, נגד בית החולים "מעלה הכרמל" (טירת הכרמל לשעבר) ונגד קופת החולים שלה. "התביעה מתארת בבירור כיצד הוחמצו הזדמנויות קריטיות לאבחון ולטיפול בהתקף הפסיכוטי החריף שממנו סבלה המנוחה, שכתוצאה ממנו היא קפצה לבסוף מגובה ומתה", מתאר עו"ד לביא.
חולה מגיל 31
מחלת הנפש אובחנה אצל נטלי לראשונה בגיל 13, בעקבות ניסיון התאבדות. אז גם אושפזה בפעם הראשונה מבין רבות, בבית החולים הפסיכיאטרי "מעלה הכרמל". ב־2004 היא הפסיקה את הטיפול. ההרעה, כך על פי כתב התביעה, הגיעה במהלך 2013, כשהובאה למיון הפסיכיאטרי, עברה תשאול ובאבחון נקבע: "מצב פסיכוטי מלווה בתוקפנות כלפי עצמה וכלפי הזולת. מסרבת לאשפוז. הוצא נגדה צו אשפוז כפוי".
משפחתה של נטלי ניסתה לחזק אותה, אך זה לא היה פשוט. "היא הייתה מאושפזת שלושה חודשים וחזרה משם שבר כלי. מהאשפוז הזה הכל התחיל להידרדר, ומשנה לשנה המורד הזה נהיה חלק ומסוכן יותר", מספרת אמה.
מרשומות בית החולים עולה תמונה עגומה של אשפוזים רבים, חלקם בכפייה, תוך הידרדרות במצבה הנפשי. כך, למשל, כתב אחד מרופאיה: "החמרה פסיכוטית. אבחנה: לוקה בהפרעת אישיות". באחד מהאשפוזים, ב־2015, כתב הפסיכיאטר: "הפסיקה על דעת עצמה את הטיפול התרופתי, איימה לרצוח את אמה ולסגור חשבון עם אביה". כשהשתחררה, לפי כתב התביעה, ניסתה להתאבד בקפיצה לכביש והוצאה נגדה הוראת אשפוז כפוי.
בין השנים 2018-2016 היא נדדה בין אשפוזים לבין טיפול במרפאת בריאות הנפש הקהילתית, בניסיון למצוא לנפשה מנוח. ואז, במהלך האשפוז האחרון שלה, באפריל 2018, היא פנתה לפרופ' מיכאל פוירובסקי, מנהל מחלקה בבית החולים שבו אושפזה בכל הפעמים, "מעלה הכרמל", וביקשה שיטפל בה באופן פרטי.
"כל ביקור בקליניקה הפרטית שלו עלה אלף שקל", מספרת האם, "נסעתי איתה לכל הטיפולים, אבל לצערי לא ראינו שום שיפור במצבה".
תיעודי הפגישות בינה לבין פרופ' פוירובסקי צורפו לתביעה. באחד מהם כתב הרופא: "בולטים סימנים פסיכוטיים. מחשבות רדיפה, שידור מחשבות. תוכן ביזארי". בפגישה אחרת סיכם: "לוקה בסכיזופרניה, מחשבות על קולות. עמידה לטיפול. מסרבת להתחיל טיפול באשפוז. אין עילה לאשפוז בכפייה".
"חשד להתקף פסיכוטי"
במאי 2019 מצבה הידרדר. אמבולנס שהזמינה אמה הבהיל אותה למיון של "מעלה הכרמל" בליווי ניידת משטרה. בדוח שמילא חובש מד"א נכתב: "מדברת אל עצמה בגוף שלישי, צועקת שייצאו לה מהראש. חשד להתקף פסיכוטי".
עם הגעתה לבית החולים היא הובהלה לחדר המיון, אלא שכאן, כך נטען בתביעה, הגיע השלב הבעייתי: פרופ' פוירובסקי פגש אותה בכניסה ולקח אותה מהמיון לחדרו. בסיומה של הבדיקה שערך לה, נטלי שוחררה לביתה. בחוות דעת מומחה שמצורפת לתביעה כותבת הפסיכיאטרית ד"ר רודיקה פררו: "במהלך משמרתו בבית החולים החליט הפרופסור באופן עצמאי לקחת את נטלי מתוך ידי הצוות הרפואי בחדר המיון ישירות לחדרו, לבדיקה פרטית, בטרם הושלמה קליטתה הרשמית, כמתחייב. קליטה מסודרת של מוסד רפואי ציבורי, במעמד מסירת החולה, הינה חובה המוגדרת בהוראות משרד הבריאות". במיון, יש לציין, לא מופיע כל רישום לקבלתה. בהמשך מדגישה ד"ר פררו כי לפי הנהלים "רופא לא יעסוק בשר"פ במהלך תורנות וכן חל איסור לתת שירותים רפואיים במסלול שר"פ למי שנמצא במחלקה לרפואה דחופה".
על מה שהתרחש באותו מפגש, וכנראה סימן את העתיד לבוא, היא כתבה: "נטלי הגיעה למיון במצב מסכן חיים. מקץ בדיקה קצרה בחדרו, העמיד הפרופסור את המטופלת בפני ברירת אשפוז. מסיבה שאינה ברורה ובניגוד לכל פרקטיקה רפואית סבירה החליט הפרופסור לשחרר את נטלי לביתה ללא כל טיפול או השגחה, חרף הימצאותה תחת התקף פסיכוטי חריף".
בשבוע האחרון לחייה פונה נטלי לתחנה לבריאות הנפש של הקופה. היא מאובחנת כפסיכוטית "שאינה מסוגלת לדבר עברית נכונה", ניתנת לה תוספת תרופתית והיא נשלחת לביתה. "כל האורות אצל כל מי שאיבחן וטיפל בבת שלי במשך שנים רבות היו צריכים להידלק בעוצמה", טוענת האמא, "אבל בפועל זה לא קרה. הם נתנו לקולות החולניים שהציפו אותה להביא למותה".
ממשרד הבריאות נמסר: "תגובת משרד הבריאות תינתן כמקובל בבית המשפט".
תגובתו של פרופ' מיכאל פוירובסקי, באמצעות עו"ד פנינה גורן: "פרופסור פוירובסקי הוא אחד מבכירי הפסיכיאטרים בארץ, בעל שם עולמי, עם למעלה מ־30 שנות ניסיון. הוא מקפיד תמיד על טיפול מקצועי ברמה גבוהה בהיבט הרפואי ובכל הקשור לזמינות ולקשר הדוק עם בני המשפחה. בשל צנעת הפרט אין אפשרות להתייחס למקרה, שיתברר כמקובל בבית המשפט". *
צילום רפרודוקציה: שרון צור
לפנייה לכתב/ת 
