טוקסיק שואו

פרשת בריטני ספירס וג'סטין טימברלייק הזכירה לי את חברה שלי אלונה ובעלה, היום כבר הגרוש שלה. כמו טימברלייק, גם בעלה של אלונה התחזה לגבר הכי נחמד ורגיש שיש. כזה ששלח לה בכל יום אהבה זר חבצלות למשרד. כזה שאמא שלה תפסה את הראש בתנועת גיז'דור כשאלונה סיפרה לה שהם נפרדים ואמרה, "אוי לא, בטח עשית לו משהו רע".

קצת הסברים. לפני כמה שבועות עלה דוקו חדש של 'הניו יורק טיימס', Framing Britney Spears שמו, שמנסה להסביר מה הביא את ספירס למצב שבו אין לה, אישה בת כמעט 40, שום שליטה על חייה, ואבא שלה הוא האפוטרופוס והמחליט העיקרי. זה כמובן מתחיל בזה שבריטני הפכה לכוכבת עוד בהיותה ילדה, כשהופיעה ב'מועדון מיקי מאוס', מה שאומר שהיא נאלצה להתבגר תחת עיניה האכזריות של התקשורת. היא וטימברלייק, גם הוא ילד פלא, למרות שאישית תמיד שנאתי את המוזיקה שלו ואף סברתי שיש לו פרצוף של ביסקוויט, נפגשו על הסט והתאהבו מיד. כשהם נפרדו, העולם כולו רצה לדעת מה קרה. בריטני משכה בכתפה המעוצבת ואמרה, "אני מבקשת לשמור על הפרטיות שלנו". אבל ג'סטין? הוא היה כוכב פחות גדול ממנה, וכנראה זיהה פה הזדמנות, והתחיל את קמפיין ה"תראו מה האישה הענקית והרעה עוללה לי".

אחרי שמיצב את עצמו כגבר רומנטי שחייב להתאהב כדי לשכב עם מישהי, הוציא קליפ לשיר החדש שלו 'קריי מי א ריבר'. בקליפ רואים את טימברלייק המעונה עוקב אחרי דוגמנית שדומה בצורה בלתי ניתנת לפספוס לבריטני של אז, כולל הג'ינס הנמוך שחושף בטן שטוחה כמו גלשן גלים, עד שהוא מגלה שהיא הולכת לבית מלון כדי לבגוד בו עם גבר אחר. המסר היה ברור - בריטני ביץ' היא האשמה בפרידה, והוא, ג'סטין, כל כך חמוד. עד כדי כך, שכשדיאן סויר ראיינה את בריטני שנה לאחר מכן, פתאום יצאה ממנה נקמנות של אמא שהזנזונת של התיכון שברה לבן שלה את הלב. "המון אמהות בארה"ב מאוכזבות ממך", היא אומרת לספירס שבקושי מצליחה לא לפרוץ בבכי. ואיך לא תבכה, כשאישה מפורסמת ומבוגרת ממנה פי שניים מרשה לעצמה להסיק שהיא בן אדם רע?

הסרט עורר כזה רעש, אשמה וזעם על כל מה שבריטני נאלצה לסבול, שהשבוע טימברלייק התנצל בפניה - ובאותה הזדמנות גם בפני ג'נט ג'קסון, על התקרית ההיא בסופרבול שבה קרע לה חתיכה מהמעיל, חשף את השד העירום שלה בפני מיליונים וגרם לתקיעה בקריירה שלה. קראתי את ההתנצלות של טימברלייק, והיא הייתה חמה ומלאת אשמה בערך כמו גרפס לא רצוני של זאב אחרי שטרף שתי כבשים. אבל שנים ג'סטין נשאר נקי, מותק שמוזמן לכל הופעה גדולה, ולאף אחד לא היה אכפת שמה שהוא עשה לשתי הזמרות הוא האמ־אמא של הגבריות הרעילה החמקמקה. נכון שהוא לא הטריד מינית, או אפילו התעלל רגשית באף אחד, אבל הוא כן תפס טרמפ על ההנחה המקובלת שנשים הן החשודות המיידיות בעולם השוביניסטי שלנו, ויצא זך כשמן זית על חשבונן.

מיסטר קלין, ככה קראתי בליבי לבעלה של אלונה. כשהם נפגשו, באמת שחשבתי שהיא מצאה את ההפי אנד שלה, ועכשיו אני תוהה מתי היו הסימנים הראשונים לזה שהוא כולה עוד אחד שמפיל הכל על האישה. אולי זה התחיל כשהם עברו לגור בדירה הראשונה שלהם. השכנים מלמעלה היו מהסוג שדופק ספונג'ה לילית עם קבקבי שעם. לאלונה זה פחות הפריע, היא מסוגלת לישון כמו דוב גם אם הר געש יתפרץ, אבל את בעלה זה שיגע. הוא עבד כיועץ של פוליטיקאי מפורסם והופיע לא מעט בתקשורת, אז הוא ביקש מאלונה שהיא תלך ותבקש שקט מהשכנים. אלונה הלכה אליהם עם עוגת שיש שאפתה והתנצלה אלף פעם על הבקשה לשקט.

היא באמת חשבה שזה עבר בסדר, עד שיום אחד היא שמעה את השכנה אומרת בחדר המדרגות "יוסי, תנקה את המיץ שנשפך מהשקית של הזבל, רק זה חסר לי, שהמכשפה מהקומה מתחת תבוא להעיר לנו שוב". מכשפה היא מין מילה כזו שיש רק לנשים, עוד לא שמעתי על גבר אחד שהשכנים קוראים לו מכשף. גבר שמעיר לאנשים הוא פשוט תקיף, אישה שעושה את זה היא קלפטה. יום אחר, בפגישה במכולת, השכנה מלמעלה אמרה לאלונה, "בעלך כזה מתוק, ממש בחור חמד". היא לא השלימה את המשפט, אבל היה ברור שההמשך מבחינתה הוא "אז מה הוא עושה איתך?". אלונה לא אמרה לה שבעלה אמנם מציע לעזור עם השקיות של הקניות, אבל בפועל הוא הקשוח והחשדן מבין שניהם.

"מה שכן", היא אומרת, "ראיתי איך הוא די נהנה מהחלוקה של הביץ' ושל המאמי. למשל, כשחתמנו על המשכנתה. אני מבינה קצת בכלכלה, אז שאלתי את הפקיד מלא שאלות, ובאיזשהו שלב, הוא שאל את בעלי כמו שותף לסוד: 'תגיד, גם בבית היא מתחקרת אותך ככה?' ואת יודעת מה הוא ענה? 'היא מעבירה אותי סדרות שבי, אחי, לשב"כ אין יכולות תשאול כאלו, אבל אני חולה עליה, מה לעשות'”. אלונה חייכה כמו כלה מאוהבת. רק מאוחר יותר פתאום תקפה אותה תחושה כאילו שמישהו לקח ממנה ביס בלי ששמה לב. לתחושה הזו אני קוראת לגזור קופון, כי זה מה שבעלה עשה, ביסס אחווה גברית שקרית עם הפקיד על חשבון ה"בוא נצחק קצת על האישה הזאת".

בחברה הישראלית יש מין חלוקה של האישה המפחידה והבעל שזוחל מתחתיה. רואים את זה בפרסומות לחברות ריהוט, למשל, האישה היא הגנרלית שמתלבטת בחנות שעות בין גוון שמנת ללבן ביצה, והגבר הוא החפ"ש שנגרר אחריה. ויש גם חשבונות פייסבוק כמו “אבא פגום”, שמלא בגברים מסכנים מטעם עצמם שמתלוננים על איך הם שוב הרגיזו את "האישה", אותו דרקון נערץ ומבעית עם כנפי הציצי הירוקות שלו. הם מספרים במין שובבות מצחינה משנאת נשים איך צעקו עליהם כי הם "רק" עשו משהו כיפי עם הילדים כמו לטגן בננה בקרמל ולשכוח את המחבת השרופה בכיור. המסר ברור: הגבר הוא ילד מקסים שאי־אפשר לא לסלוח לו. והנשים? הן קרונות כבדים של אחריות והיגיון, אז איזה כיף לחבור אל הילדים ולשגע אותן. ככה זה עם המיסטר־קלינים של העולם, הם נותנים לך לצאת הביץ'.

הגבר שמשתמש בך כמו אבקת כביסה לטיהור תדמיתו יודע שמה שאנשים הכי אוהבים לצוד זה אמהות. לאלונה היה דיכאון אחרי לידה, והיה לה קשה לטפל בבת הבכורה ובכל פעם שההורים שלו היו באים לבקר, הוא היה נעמד בזווית של קדוש, רוכן בדאגה על העריסה, ומרים את התינוקת ברוך אין קץ. ועוד מתעקש לנקות את הבקבוק אחרי שלושה ימים שבהם נבח עליה שתורה הפעם.

לקח לאלונה זמן להבין שהוא פשוט נהנה להוציא את עצמו כמו בחור טוב שסובל על חשבונה. הוא לא אמר על אלונה שום דבר רע, ממש כמו שג'סטין לא היה צריך להגיד שום דבר רע על בריטני, רק להיראות כה מרוסק עד שכל היקום ישאל את עצמו מה המפלצת עם המחוך מפלסטיק האדום עשתה למתוק הזה. גוזרי הקופונים כל הזמן גוזרים שבחים על חשבונך. זה הגבר שייתן לך לריב עם החבר הטוב שלו ויגיד בחיבה מזויפת משהו כמו "טוב, די, בולדוג, מספיק לנעול על נדב לסתות". זה הגבר שייהנה מזה שהאמהות בגן לא יחבבו אותך. הוא זה שלפני החתונה ידבר עלייך עם החבר'ה כאילו שאת איזו מכשושה שהצליחה להכריח אותו להציע נישואים. וממש כמו ג'סטין, הוא ישיש במיוחד לגזור עלייך נקודות זנזונת. ברגע שהוא יבגוד בך וייתפס, הוא ייצר את הרושם שהוא הצד שנפגע.

זה מה שקרה לאלונה בסוף, היא תפסה לא פחות מ־13 מיילים חשודים בתיבה הסודית שלו. אבל כשהוא סוף־סוף עזב, הוא פשוט רחץ את עצמו באבקת הכביסה הנהדרת "מיזוגיניה פלוס" והרים מופע של גבר מרוסק. הבחורות שקראו את הפוסטים הרגישים שלו בפייסבוק התאהבו מיד בגרוש החתיך והעצוב שכתב, "לא רציתי לפרק משפחה, הרי נשבעתי שלילדים שלי יהיו אמא ואבא". ממש טום הנקס בתפקיד האלמן הנטוש משכונת בורוכוב, השאיר את צל האישה שהייתה פה קודם תלוי באוויר בשבילן, לנחש מה היא עשתה לו, מה לא בסדר בה.

אישה תמיד חשודה במשהו, תשאלו את מרב מיכאלי שהעזה לדבר בנקבה, ונחשדת בסעיף פמינאצית, או את גל גברעם מ'האח הגדול', חשודה בדיבור מוגזם על סקס. צריך להיות גבר אטום ממש כדי לא לדעת שאם קוראים לך בריטני או נועה, מתישהו מישהו יתהה אם את אמא מספיק טובה, אם שכבת עם מישהו כדי לקבל את הג'וב, או שאת כועסת על זה שחתך אותך בכביש כי את רווקה מתוסכלת. נכון שגם על גברים מרכלים וגם להם מדביקים תדמית של דוש, אבל איכשהו העונש שהם מקבלים הוא אף פעם לא עד כדי כך גרוע. תמיד תימצא איזו משת"פית שתרחם עליהם, איזו דיאן סויר רחומה שתחפש מי האישה הרעה שפגעה בו קודם והפכה אותו לכזה.

אני יודעת, כי פעם הייתי משת"פית כזאת בעצמי, התאהבתי ברן וחיפשתי רק מה הגרושות שלו עוללו לו. למזלי הוא היה מספיק מודע לא לתת לי להשחיר, וככה גיליתי שגם להן יש צד מאוד משכנע משלהן. העולם לא בוטח ביצור ממין אישה, וצריך להיות שפל כדי לגזור עליהן קופון ולהישאר מיסטר קלין. "אני מבין שבעבר הייתי מאלו שנהנים ממערכת שמעודדת מיזוגיניות וגזענות", כתב השבוע טימברלייק בהתנצלות שלו, רומז שזה היה ככה בשנות ה־90, ושהוא פשוט לא ידע יותר טוב מזה. והנה, הוא שוב תופס טרמפ, הפעם על התקופה, על המערכת, על כל דבר חוץ מלהסתכל על עצמו במראה ולראות שהוא כולה היה קרציה על גב של כלבה גדולה ממנו, נהנה מהדם שלה, ולא הסתכן.