הזאב יצא לחופשי

אתמול, בשעה 17:21 בדיוק, נפתחה דלת הפלדה הכבדה של כלא איילון ברמלה, ומי שהוגדר בשנות ה־90 "היעד מספר 1 של המשטרה", זאב רוזנשטיין, עשה את דרכו – אחרי 16 שנים וארבעה חודשים – אל החופש.

רוזנשטיין, בחיוכו הביישני מעט, חיבק את בנו ועוד כמה חברים שהגיעו לקבל את פניו עם שחרורו המוקדם – כשמונה חודשים לפני שהיה אמור לסיים 17 שנות מאסר, בנובמבר 2021.

בדיוק כפי שנהג להסתובב בשלהי שנות ה־80 ולאורך שנות ה־90, גם אתמול – מייד עם צאתו מהכלא – הוא הוקף בכמה מאבטחים חסונים. חלקם העדיף להסתיר את הפנים מהמצלמות, כשלא ברור מפני מי חששו – האם מהמשטרה, שכמובן לא תמהר להסיר את השגחתה מהאסיר המשוחרר, או אולי מגורמים אחרים שעלולים שלא לאהוב את קרבתם לרוזנשטיין.

ה"זאב" עצמו צעד ביניהם באיטיות, ולשאלה כיצד עברה עליו התקופה הממושכת במאסר השיב בשלווה: "עברה". "אני מרגיש מצוין", המשיך, "הכל טוב והכל בסדר גמור".

בגיל 67, גיל הפנסיה הרשמי במדינת ישראל, גם רוזנשטיין – אחרי כמעט 17 שנות מאסר רצופות – רוצה לפרוש. כך לפחות לפי הצהרתו בפני חברי ועדת השחרורים שבה טען שהוא עייף מעולם הפשע

ורוצה לחזור לביתו ולבני משפחתו.

את חברי הוועדה – שקיבלו את בקשתו ואישרו לשחרר אותו כשמונה חודשים לפני המועד הנקוב – הוא

שיכנע. "האסיר אמר שהוא לוקח אחריות על כל שעשה והוא מצטער ומכה על חטא. היה לו הרבה זמן לפשפש במעשיו, והפשע כבר לא מעניין אותו ולא מדבר אליו", הם ציטטו אותו בהחלטתם.

"האסיר מצליח לאמוד את הנזקים ולראות בחומרה את מעשיו, מביע חרטה ומתבייש במעשיו, ואף מגלה עייפות מאורח חייו העברייני", כתבו גורמי הטיפול בכלא איילון בדוחות שהוצגו לחברי הוועדה. "קיימת עייפות מהחיים בכלא ורצון ונכונות לשתף פעולה עם הליך שיקומי וטיפולי".

הפרקליטות, מנגד, על אף שבסופו של דבר לא עירערה על ההחלטה, התנגדה לשחרור המוקדם ואף הציגה בפני חברי הוועדה דוחות מודיעין של המשטרה שבהם נטען כי היא עדיין רואה ברוזנשטיין כמי שלא ממש התנתק מעולם הפשע, גם אחרי כל שנותיו בכלא.

אלא שחברי הוועדה בחרו לקבל את גרסת רוזנשטיין לצד המלצות שירות בתי הסוהר. "האסיר עבר עבירות חמורות ביותר והוא מצוי בעולם הפשע מגיל צעיר", כתבו בהחלטתם. "הוועדה מתרשמת שהשנים הרבות שבהן בילה האסיר בכלא, הטיפול אותו עבר בשנים האחרונות ומצבו הרפואי אכן גרמו לו לשינוי תודעתי ואין בשחרורו כדי לסכן את שלום הציבור".

גם כמה סוהרים, שבדיוק סיימו את משמרתם וחזו ברוזנשטיין יוצא לחופשי, דיברו בשבחו. "הוא גבר, מגיע לו להשתחרר", אמר אחד מהם. "גם במעמד שהיה לו הוא תמיד כיבד את הסוהרים", אמר אחר. סוהר נוסף תיאר: "הוא מעולם לא הרים את הקול ולא נראה או נשמע כועס. תמיד אמר 'תודה'. גם כשקיבל תשובה שלילית. ידע לכבד ולא עשה סצנות, בניגוד לאסירים בעלי מעמד זוטר".

"אסיר למופת וממושמע", הגדיר אותו סוהר נוסף.

בינתיים עשה רוזנשטיין את דרכו למכונית שהמתינה לו בחניה, כ־200 מטרים משערי הכלא. הוא נבלע בתוכה, והמכונית גלשה מהמקום בחרישיות ונעלמה – רחוק מאוד מסגנונו של ה"זאב" בשנות ה־90, אז בלט בכל מקום במכונית המרצדס המשוריינת שלו, מוקף מאבטחים, מבלה בכל המסעדות הטובות של תל־אביב ובאירועי החברה של זמרים וכדורגלנים שבהם נחשב לאורח כבוד.

באותה תקופה הוגדר רוזנשטיין "היעד מספר 1" של היחידה המרכזית של מחוז תל־אביב במשטרה.

את הקפיצה הכלכלית הגדולה שלו הוא עשה בתחילת שנות ה־90, כשנכנס לתחום הטסת מהמרים לבתי קזינו בחו"ל, שחלקם – לפי המודיעין המשטרתי – היה שייך לו.

שמו נקשר, והוא אף נעצר כחשוד שעמד מאחורי כמה חיסולים בעולם התחתון בהם של יריבו יחזקאל אסלן, אשתו שושנה ואחיו אילן שנעלם, אך המשטרה מעולם לא הצליחה להוכיח את החשדות ולהפוך אותם לכתבי אישום.

לאורך השנים הוא גם ניצל אינספור פעמים מניסיונות התנקשות: ירו לעברו מטווח קצר, מטעני חבלה התפוצצו מתחת למכוניתו, אך השיא היה בדצמבר 2003, אז התפוצץ מטען חבלה רב עוצמה

בכניסה לחנות להמרת מטבע זר ברחוב יהודה הלוי בתל־אביב – פיצוץ שבו נהרגו שלושה אזרחים חפים מפשע, ורוזנשטיין יצא ממנו ללא שריטה.

בימים אלה מתנהל משפט בפרשה 512, שהנאשם המרכזי בה הוא העבריין איציק אברג'יל ולצידו עוד שורת נאשמים, באשמה שהם עמדו מאחורי אותו ניסיון חיסול שכונה במשטרה "פיגוע פלילי".

רוזנשטיין, מבחינתו, בכל התשאולים במשטרה, אחרי ניסיונות ההתנקשות בחייו, חזר ואמר בשלווה לחוקרים: "אין לי אויבים".

אבל בתחילת נובמבר 2004 ה"זאב" נלכד. בלשי ימ"ר תל־אביב חסמו לפנות בוקר את מכונית המרצדס שבה נסע רוזנשטיין והודיעו לו שהוא עצור בפרשת סחר בינלאומית של מיליוני כדורי אקסטזי. ב־2006 הוסגר רוזנשטיין לארצות־הברית ושם הורשע במסגרת עסקת טיעון בהפצת מיליוני כדורי אקסטזי ונידון ל־12 שנות מאסר, שאותן חזר לרצות בכלא איילון בישראל. במהלך מאסרו הוא נעצר בפרשה שזכתה לשם "כוכב הצפון" ונידון ל־5 שנות מאסר, במסגרת עסקת טיעון שבה הודה בקשירת קשר לרצח. יחד תקופת המאסר שלו עמדה על 17 שנים – שממנה שוחרר אתמול.

מה יהיה איתו עכשיו? קצין בכיר לשעבר במשטרה, שפרש לפני כמה שנים לגמלאות ושימש בתפקיד בכיר ומרכזי במעצרו של רוזנשטיין ובהסגרתו לארצות־הברית, אמר אתמול: "אני מאמין לו שהוא רוצה לפרוש מעולם הפשע, גם מבחינה כלכלית אין לו דאגות. השאלה הגדולה היא אם אויביו המרים מהעבר, או אפילו סכסוך פעוט אפילו עם עבריין זוטר, יתעוררו ויקבלו חיים, והמשמעות היא שלא יאפשרו לו לפרוש בשקט".

לפי אותו קצין בכיר לשעבר, שמכיר היטב את רוזנשטיין ואת תיקי המודיעין שבנו עליו במשטרה, "לעולם אין לדעת מי פתאום יגיע וידרוש פיצוי על ישיבה בכלא, רק בגלל שסתם את הפה עבורו. האם יש עדיין גורמים עברייניים שגם אחרי כמעט 17 שנים שרוזנשטיין בכלא ממתינים לבוא איתו חשבון, כי אולי חושבים שהוא נחלש מאז נעלם מהנוף של עולם הפשע הישראלי".

"אין ספק שהמשטרה תפקח עין על רוזנשטיין", מעריך אותו קצין בכיר לשעבר. "הוא אדם מאוד פיקח ויודע שיש לו הרבה מה להפסיד, אם בגילו הוא יחזור לעולם הפשע שפניו מאוד השתנו, כשהיום כל עבריין צעיר לא מהסס לירות ולדקור על כל שטות".

עד סיום תקופת המאסר המקורית, בנובמבר 2021, מוגדר רוזנשטיין אסיר ברישיון. במסגרת תנאי השחרור עליו להשתתף בטיפול פרטני וקבוצתי לפי תוכנית של הרשות לשיקום האסיר, הוא ישהה במעצר בית לילי בין השעות עשר בלילה לשש בבוקר, הוא יעבוד בעבודה משרדית במוסך בתל־אביב, ויהיה נתון לפיקוח אלקטרוני. הוצא נגדו צו איסור יציאה מהארץ, וחל עליו איסור להיפגש עם גורמים עברייניים. אבל הקצין הבכיר לשעבר לא משוכנע שכאן תם הסיפור: "רק ימים יגידו איפה עוד נראה את רוזנשטיין".