ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: רועי עידן
    ממון • 22.02.2021
    הדרום החם
    תנופת בנייה ופיתוח, שכונות צמודי קרקע, הטבות במס הכנסה, תחנות רכבת, מכללת ספיר ומחירים נמוכים ב–25% מאשר בערים הקרובות ־ מושכים לנתיבות ולשדרות הרבה זוגות ומשפרי דיור • בתעסוקה יש עוד מה לשפר, אבל נראה ששתי הערים נמצאות על מסלול אופטימי
    הילה ציאון

    "הפעם הראשונה שבה הגענו לנתיבות הייתה לפני חמש שנים, וכבר אז הרגשנו שזה המקום הנכון לגור בו, אבל הרעיון לעבור עדיין לא הבשיל. לפני שנתיים חזרנו שוב, וכשהגענו לקבר הבאבא סאלי הסתכלנו אחד על השנייה ואמרנו, זהו. הבנו שהקדוש ברוך הוא זימן לנו את הדרך לפה. יש פה אווירה מטורפת של רוגע", כך מספר שמיר לוזון (46), מנהל קו חלוקה בתנובה, הנשוי לאביטל (43), עובדת אדמיניסטרטיבית שנמצאת בימים אלה בחל"ת.

     

    השניים, הורים לשבעה ילדים בגילים 4־20, מכרו את הקוטג' הדו־משפחתי שבו חיו ב־14 השנים האחרונות בגן יבנה, לטובת פנטהאוז חדש מהניילונים עם שישה חדרים, בקומה התשיעית והאחרונה באחד הפרויקטים שמוקמים בחלק החדש של שכונת נווה שרון במערב נתיבות. על הנכס שילמו 1.7 מיליון שקל, ושטחו 188 מ"ר, פלוס מרפסת מרכזית של 100 מ"ר, מרפסת נוספת בחדר ההורים בשטח של 14 מ"ר, ומרפסת שלישית ביחידת מתבגר בשטח של עשרה מ"ר.

     

    הפנטהאוז נמצא בפרויקט "my נתיבות" של חברת גלעד מאי, הבונה בנתיבות ובשדרות. "ההקמה תסתיים בקרוב, ובחצי השנה האחרונה אנחנו מתגוררים בשכירות בדירת חמישה חדרים בשטח של 113 מ"ר, עם מרפסת ונוף, ומשלמים כ־3,100 שקל בחודש", אומר לוזון. "יש חניה, המרחק הוא 25 דקות מבאר שבע, 40 דקות מגן יבנה, וכך זה יהיה גם בדירה החדשה".

     

    שמיר הוא במקור מחולון ואביטל מראשון־לציון. "בנתיבות האנשים מאוד חמים, האווירה טובה ואיכות החיים אחרת", ממשיך לוזון. "כשהבראנו מקורונה בראש השנה האחרון, התקשרו אלינו מהעירייה לבדוק שהכל בסדר. יש פה מרכזי קניות נגישים ואזורים מטופחים, אין בעיות תחבורה, יש תחנת רכבת במרחק ארבע דקות נסיעה מהדירה שלנו, ולוקח שעה להגיע לתל־אביב. החלקים הישנים של העיר לא כל כך משופצים, אבל יש שיקום שכונות ויש פארקים ירוקים".

     

    שמיר לוזון | צילום: רועי עידן
    שמיר לוזון | צילום: רועי עידן

     

    נתיבות מונה 37,542 תושבים, ובמסגרת הסכם הגג שחתמה עם המדינה בסוף 2017, התחייבה להקים כ־13 אלף דירות חדשות ולהגדיל את האוכלוסייה ב־50 אלף תושבים. על פי נתוני מינהלת הסכם הגג בעיר, בשנה החולפת החלה בנייתן של 1,303 יחידות דיור, ונמכרו 1,097 דירות מקבלנים. מאז חתימת ההסכם שווקו כמעט 5,000 דירות, כמחציתן במסגרת מחיר למשתכן.

     

    "יש כאן תנופת בנייה כבר למעלה מעשור, אבל בארבע השנים האחרונות, מאז חתימת הסכם הגג, יש קפיצה משמעותית", אומר יוני נגר, בעלי חברת נגר נדל"ן שיווק פרויקטים, המשווק דירות יד ראשונה ויד שנייה בעיר. נגר, יליד נתיבות המתגורר בה עד היום, מספר שלעיר מגיעים זוגות צעירים רבים מערים כמו אשקלון, אשדוד ויבנה. "הם באים לרכוש פה דירה יותר מרווחת במחיר הרבה יותר נמוך", הוא אומר. "גם ההטבה במס הכנסה בגובה 17% מוסיפה לאטרקטיביות של נתיבות. בני זוג שעובדים וגרים באשדוד משלמים בממוצע כ־3,000 שקל מס הכנסה — בנתיבות הם ישלמו רק 3,500 שקל למשכנתה. החברה הכלכלית של העירייה מקפידה על פיתוח התשתיות במקביל לבנייה על ידי הקבלנים, כדי שלתושבים החדשים יהיו כבר תשתיות מתאימות ו־90% מהפיתוח יהיה מאחוריהם". לדבריו, השכונות החדשות מאופיינות בבנייה רוויה (בין תשע ל־15־18 קומות) לצד צמודי קרקע.

     

    אשר למחירים, לדבריו לאחרונה התחילה מגמת עלייה, אבל לא דרמטית. "אם לפני חצי שנה דירות חמישה חדרים נמכרו ב־1.06 מיליון שקל, כיום מדברים על 1.12 מיליון שקל". לגבי מגרשים לבניית צמודי קרקע, על פי נתוני מינהלת הגג, בשכונת נווה שרון נמכרו ב־2017 מגרשים של חצי דונם ב־560 אלף שקל, ואילו כיום הם נמכרים ב־740 אלף שקל בממוצע (עלות מגרש בלבד).

     

    ומה לגבי תעסוקה ומסחר? לדברי נגר, "נתיבות היא אבן שואבת ליישובים מסביב במועצות האזוריות מרחבים, שדות נגב ואשכול. יש כאן שלושה מתחמי מסחר חדשים, פארק התעשייה נ.ע.ם המשותף לנתיבות, לאופקים ולמועצות האזוריות, הכולל בין היתר את מפעל טרה שמעסיק מעל 1,000 עובדים, מפעלי אלקטרוניקה ומפעלי תעשייה. בימים אלה מוקם פארק תעסוקה טכנולוגי. אפשר פשוט לראות את כמויות המנופים והטרקטורים ואז מבינים שקורה פה משהו. יש כאן גידול טבעי לצד תושבים חדשים והאוכלוסייה מעורבת — דתיים־לאומיים, חילונים וחרדים, שהם כ־25% מהאוכלוסייה, ומתגוררים בעיקר בשכונות שלום בונייך וחזני. זו העיר היחידה בארץ שיש בה סטטוס קוו בין חרדים לחילונים, שיתוף פעולה וכבוד הדדי".

     

    צילום: טל שחר
    צילום: טל שחר

     

    כמו משכורת שלישית

     

    גם שדרות נהנית מביקושים גדולים. "תושבים זכאים להטבה של 23% במס הכנסה. לשני אנשי היי־טק זאת כמעט כמו משכורת שלישית", מסבירה שני עובדיה (30), הייטקיסטית, הנשואה לניר (32), הייטקיסט גם הוא, את החלטתם לרכוש דירה מיד שנייה בעיר. עובדיה, שעובדת בצוות הגיוס של חברת אינטל, התגוררה עד לאחרונה עם ניר, שעובד במרכז הייצור של אינטל, בדירת שני חדרים שכורה במרכז תל־אביב, שעלתה 5,600 שקל בחודש.

     

    "כשלמדנו לתואר ראשון ושני גרנו בבאר־שבע, וכשעזבנו אותה לטובת תל־אביב היה לנו ברור שזה יהיה זמני. הייתה לנו כוונה לרכוש בית וידענו שזה לא יקרה בתל־אביב בגלל המחירים. עוד לפני שעזבנו את באר שבע התחלנו לפלרטט עם הרעיון של לחזור לגור בדרום, ואם כבר בדרום, אז במקום שיש בו הטבת מס משמעותית". הם רכשו דירת ארבעה חדרים של 100 מ"ר עם מרפסת של 14 מ"ר וחניה, בפרויקט בן שנתיים, תמורת כמיליון שקל.

     

    שני מגבעת־שמואל במקור וניר מיקנעם. הם אוהבים את הדרום, אבל מתכננים בעתיד להשתקע בצפון, וכנראה להשאיר את הדירה כנכס להשקעה. "הבנו שבשביל לחסוך הון משמעותי ולחזור לאזור הצפון כדי לקנות בית גדול יותר, נצטרך להתחיל במקום שבו אפשר לרכוש דירה עם משכנתה במקום לגור בשכירות", מסבירה עובדיה. "אנחנו מאמינים באזור הזה גם להשקעה. שדרות מתפתחת, ויש כאן משהו מאוד כיפי. גם קנינו את הדירה במחיר מציאה — דירות דומות יכולות להגיע גם ל־1.16 מיליון שקל, אבל חיכינו בסבלנות ובגלל הקורונה נוצר לנו חלון הזדמנויות. גם מקום העבודה קרוב הרבה יותר, 30־40 דקות נסיעה".

     

    לדבריה, "זאת העיר הכי חילונית באזור, ויש בה את מכללת ספיר, שהביאה סצנה של סטודנטים". ומה עם המצב הביטחוני? שני מודה: "אי־אפשר להתעלם מהמצב, אבל אנחנו בלי ילדים, ויש רכבת במרחק 50 דקות בלבד מהמרכז".

     

    על פי נתוני תנועת אור, הפועלת ליישוב ופיתוח הנגב והגליל, בשדרות מתגוררים 30,620 תושבים. התחלות הבנייה בשנה החולפת מסתכמות ב־750 יחידות דיור. כ־440 דירות נמכרו, ועוד 235 יחידות דיור מוצעות למכירה. לדברי רוני פלמר, מנכ"ל תנועת אור, יש עלייה משמעותית בביקוש למגורים בעיר, שבה נבנות שכונות חדשות – בהן נאות השקמה, שדרות בפארק, שכונת כרמים, שכונת הכלניות ושכונת המוזיקה – במסגרת הסכם הגג שנחתם ב־2018 ומיועד להכפיל את האוכלוסייה.

     

    "שדרות בתנופת בנייה מרשימה, עם שש שכונות בהקמה ועוד שתיים מתוכננות, שרובן מכילות צמודי קרקע", אומר טל קופל, המשנה למנכ"ל חברת madlan. "השאלה העיקרית היא האם העיר תצליח לספק תעסוקה שתתמוך בשכונות החדשות ותמשוך לעיר תושבים חדשים. לשם כך מתוכננת הרחבה של שני אזורי תעסוקה: אזור התעסוקה הוותיק בכניסה לעיר, שבו גם יוקמו מעונות סטודנטים, ופארק התעשיות ספירים, המשותף לשדרות ולמועצה המקומית שער הנגב, שאמור להתרחב בכ־670 דונם. הצלחתן תקבע אם יהיה מי שיאכלס את כל צמודי הקרקע הנבנים והמתוכננים".

     

    ומה עם המחירים? "אנחנו מזהים יציבות בשנה האחרונה, בין היתר בגלל הקורונה, לצד הבנייה החדשה שהצליחה להדביק את הביקוש", מסביר כפיר אסולין, זכיין רימקס שדרות. לדבריו, "שכונת נאות יצחק רבין מבוקשת בעיקר בקרב משפחות צעירות משום שיש בה מתנ"סים, בתי ספר טובים, והיא נחשבת השכונה הכי חדשה אחרי השכונות שנמצאות בהקמה. זאת שכונה שנבנתה על פני 20 שנה, כך שניתן למצוא בה גם דירות ארבעה חדרים ב־850 אלף שקל בבניין בן 15 שנה, וגם בניינים בני שנתיים עד ארבע שנים, שבהם המחירים מטפסים.

     

    "העיר בכלל נהנית מביקושים גבוהים של משקיעים בזכות מכללת ספיר, בעיקר בשכונות נאות אשכול ובן גוריון. דירות שלושה חדרים באזורים אלה יכולות לעלות החל מ־580 אלף שקל ומושכרות לסטודנטים ב־900 שקל לחדר (כ־2,000 שקל בחודש)".

     

    לעומת המגמה הכללית של יציבות מחירים, מחירי צמודי הקרקע מטפסים. "אם פעם קרקע בשכונת המוזיקה נרכשה ב־200 אלף שקל, היום מגרש יעלה מיליון שקל, והבית כולל הבנייה יעלה 2.5 מיליון שקל", הוא אומר. "עליית המחירים נובעת בין היתר מהקמת תחנת הרכבת ב־2013". אשר לאופי האוכלוסייה, הוא מציין: "יש כאן שומרי מסורת לצד חילונים. אין קהל חרדי מובהק, וכל אחד חי את חייו ויש הרמוניה".

     

    והקסאמים? שדרות היא העיר היחידה בישראל שאפילו בשכונות הישנות שלה יש ממ"דים, אומר אסולין. "היה חשש שלא יגיעו לגור כאן, אבל תנסי היום למצוא דירה חדשה להשכרה – הכל מושכר. עיקר הרוכשים והשוכרים מגיעים מחוץ לעיר. יש הגירה חיובית בעיקר מאשקלון ומאשדוד, זוגות שששמעו על החינוך הטוב והתשתיות המפותחות, שרוצים לגור בשכונה חדשה במחיר הרבה יותר נמוך והטבת מס גדולה.

     

    "גם השטחים הירוקים בשדרות עברו מתיחת פנים בשנים האחרונות", הוא ממשיך. "הוקמו שני פארקים ענקיים שמושכים אוכלוסייה אפילו מחוץ לעיר – פארק הילדים ופארק קנדה". מבחינת תעסוקה, הוא מודה, "המצב לא השתנה יותר מדי בשנים האחרונות, אבל ההרחבה של שני אזורי התעסוקה תכלול מאות אלפי מ"ר של מסחר ומשרדים ותמשוך חברות גדולות, כמו אמדוקס שכבר יושבת פה. יש גם לא מעט חברות ביטחוניות שהגיעו לכאן בשנים האחרונות בשל העדפות לחברות שפועלות בעוטף עזה במכרזים ממשלתיים".

     


    פרסום ראשון: 22.02.21 , 18:13