תאגידי המים לא נסגרו - והציבור משלם

צמצום תאגידי המים במחצית היה אמור לחסוך חצי מיליארד שקל ולהוזיל את תעריף המים ב־5%, אך דחיות רבות והתנגדויות של הרשויות מעכבות את המהלך • משרד המשפטים: יש ליישם לאלתר את החוק

מירב קריסטלפורסם: 02.03.21 , 20:01

משרד המשפטים: יש ליישם לאלתר את החוק לסגירת מחצית מתאגידי המים. במשרד הודיעו לשר אלי כהן, שביקש חוות דעת בנושא, שחובת הפיכת התאגידים לתאגידים עירוניים עומדת בעינה ויש לפעול ליישום המתווה בהקדם.

תאגידי המים הוקמו ב־2010 כדי לנתק את העיריות מהאחריות לתשתיות המים והביוב. נטען שהקמתם צימצמה את פחת המים בכ־10% ושהטיפול בתקלות יעיל יותר, אך לפי דוחות מבקר המדינה "התאגידים הפכו למפעל ג'ובים". כבר ב־2013 ניסו לצמצם את מספר התאגידים מ־56 ל־10, והתנגדויות של הרשויות הקפיאו את המהלך. בסוף 2018 נכנס לתוקף התיקון לחוק תאגידי מים וביוב, שהובילו כהן כשר הכלכלה דאז וח"כ איציק שמולי, ולפיו הרשויות יחולקו ל־12 קבוצות, כשבכל אחת מהן תפעל חברה אזורית אחרת.

עיכובים בלי סוף

ברשות המים מעריכים שאיחוד התאגידים יביא לחיסכון של כ־500 מיליון שקל — 300 מיליון בהתייעלות תאגידית ו־200 מיליון בתעריף המים שיוזל ב־5%. למרות זאת, אזרחי ישראל לא נהנים מצמצום התאגידים בגלל שורת עיכובים וכשלים ביישום החוק.

בתחילה ניסתה רשות המים להיערך ליישום התיקון על בסיס מפת שיוך המחלקת את הרשויות המקומיות ל־28 קבוצות, חלוקה שעוררה התנגדות מצד הרשויות המקומיות. הרשות פעלה לגיבוש מתווה חלופי, אך התברר שלא ניתן להשלימו בהתאם למועדים שנקבעו בחוק. במקביל התעורר קושי לקדם תיקון חקיקה לדחיית המועדים עקב הימשכות תקופת הבחירות ואי כינוסה הסדיר של הכנסת. עקב כך מועצת רשות המים החליטה להתלות את תיקון החוק לחצי שנה.

בתום הליך שימוע ציבורי, מועצת רשות המים אישרה מפת שיוך חדשה המחלקת את הרשויות ל־30 קבוצות. נקבע שהמפה תיכנס לתוקף באוגוסט 2020, אך אז הושבעה ממשלה חדשה והוקם משרד משאבי המים, והשר זאב אלקין ביקש ללמוד את הנושא. במהלך דיון בוועדת הכלכלה באוקטובר 2020 העריך אלקין שאין היתכנות לקידום מודל התאגוד האזורי במתכונת הזו, ומסר שבכוונתו לקדם מודל חדש שמבוסס על הסכמות שהושגו עם השלטון המקומי והבהיר שהיישום מחייב את דחיית מועדי הביצוע. בנובמבר הוצע בתזכיר חוק לדחות את הביצוע לספטמבר 2021 בגלל קושי בהקמת החברות האזוריות, כדי לאפשר בחינה מחודשת של המתווה וכדי שהתאגידים יערכו. כעת, כאמור, משרד המשפטים הודיע שיש לפעול בהתאם למועדים בחוק.

במקביל, יש עתירות תלויות ועומדות בנושא החוק, למשל עיריות גבעתיים, רמת־גן, בית ג'אן ובני־ברק שמבקשות לא להתאגד, בטענה שלא ייתכן שארגון שהוקם בכספי מסים של עיר אחת ישרת תושבי עיר אחרת. מנגד, עתירה נוספת דורשת שבית המשפט יורה על יישום חובת התאגוד האזורי.

השר אלי כהן: "סגירת מחצית מתאגידי המים מחויבת על פי חוק, ועמדת משרד המשפטים קובעת זאת מפורשות. רשות המים נדרשת ליישם את החוק ולהימנע מסחבת. לאורך השנים תאגידי המים הוכיחו התנהלות כלכלית מנופחת ובזבזנית וגרמו לעלייה משמעותית במחירי המים. בכוונתי לפעול לסגירת כלל תאגידי המים בארץ".

רשות המים: "צמצום התאגידים הוא צעד שהרשות מובילה, בעוד הרשויות המקומיות פועלות מאינטרסים שאינם טובת הציבור לטרפוד יישום חוק חשוב זה שיביא לייעול התהליכים. נפעל ליישום החוק כפי שנקבע".

מטעם השלטון המקומי והשר זאב אלקין לא נמסרה תגובה.