אופוריה

הכותרת הישראלית מהראיון שהעניק ראש הממשלה ל"פוקס וחברים", תוכנית הבוקר הפופולרית של פוקס ניוז, הייתה "הקורונה מאחורינו". זה אולי הפתיע דמות כמו הפרויקטור, פרופ' נחמן אש, שרק שלשום לא פסל הטלת סגר עוד לפני הבחירות. גם בנימין נתניהו עצמו דיבר השבוע על כך שהחיסונים הנוכחיים אולי לא יספיקו. ב"שש עם" ניסה סגן שר הבריאות יואב קיש להסביר שאין סתירה בין הגישות. על המאמץ הזה הוא כבר לא יזכה במדליה בהתעמלות אמנותית.

מצפייה בראיון כולו ניכר שההכרזה לא נולדה מסיבה פוליטית וודאי שלא מתוך הנתונים האפידמיולוגיים, שמבחינתם כמובן הקורונה לא יצאה לפנסיה מוקדמת. זאת הייתה פסיכולוגיה: זה נראה כאילו נתניהו פשוט דיבר מתוך אופוריה. אחרי כמה חוויות מקומיות לא מרנינות במיוחד, שלושת המנחים נתנו לו לשעוט בחופשיות והאדרנלין הלך והצטבר, עד שהגיעה הצהרה אחת מרחיקת לכת.

כמו כן, ל"פוקס וחברים" גם כמעט שלא היה עניין באף נתון הנוגע להתמודדות הישראלית עם הקורונה מלבד מבצע החיסונים - והוא אכן משהו לנפנף בו. לנתב"ג הרי הם לא יגיעו בקרוב. לפי השאלה על בתי הספר, גם על המודל הייחודי שנקרא "שר החינוך יואב גלנט" הם לא שמעו.

אז נתניהו פרח, ועוד באנגלית, מה שתמיד מחלץ ממנו מופע אור־קולי. בתגובה לשאלה על הבדיחה האנטי־ישראלית ב"סאטרדיי נייט לייב", הוא אפילו שלף את עלילות "אבו־יאיר" והמראיינים הביטו בו בעיניים שהיו גורמות גם לבועז גולן לקנא. הם הוסיפו ושאלו איך מייעלים את מערך החיסונים. "תחתכו את הביורוקרטיה!", אמר נתניהו בגאווה, כמי שסוף־סוף מקבל את התפקיד הכיפי באמת, של זה שמחלק עצות על בסיס רזומה מפואר. בסיום, המגיש בריאן קילמיד אף איחל לו "בהצלחה בבחירה מחדש, אני יודע שאתה עובד קשה".

מלכתחילה, הניסיון לטעון שנתניהו אומר דבר אחד ל"אוזניים ישראליות" ודבר אחר ל"אוזניים אמריקאיות", לא היה רלוונטי. זה לא שנתניהו, או כל אדם שמחובר למציאות, חשב שהדברים לא יגיעו לאזרחי ישראל. ההבדל נעוץ ביחס שהוא מקבל: שאלות נוחות, תשובות שלא נקטעות ואפילו ברכת הדרך. והנה, לפתע אין צורך בגימיקים כמו "נה נה נה נה" וגם לא נופלים בפדיחות כמו "פקה פקה שאשא שאשא". תנו להרגיש בבית ותקבלו טקסטים רהוטים ואפילו מילים עם יותר משתי הברות. במידה רבה, כך נראית האוטופיה התקשורתית של נתניהו.