חומה ומגדל הייטק

בימים אלה של מנהיגות מורדמת ומונשמת, ניצלתי את העובדה שהמוזיאונים חזרו לפעול לפי תנאי התו הסגול, הדרכון הירוק והמשקפיים הוורודים, והלכתי לקבל קצת השראה והרחבה של עורק התקווה במרכז פרס לשלום ולחדשנות, שנמצא על קו החוף המחבר בין יפו לבת־ים.

ניכר כי יום עבודה שמשלב בתוכו גם אופק בלתי נגמר של חלומות וגם אופק אמיתי של ים, הוא בדיוק הדבר שלו כולנו זקוקים בימים מחופפים ומחו"לתים אלה. ואכן, כשניצבים מול הבניין המרשים שבו שוכן המרכז, הדבר הראשון שנגלה לעיניים הוא שלט שכתוב באותיות ענק, מתמזג עם רצועת המים התכולה ומבקש: "תחלמו בגדול". כמה לא מפתיע שכאשר נכנסים פנימה, נזכרים מדוע למרות האתגרים הרבים, אנחנו מתעקשים על המדינה שלנו: כי מציון יוצאת תורה שופעת ואופטימית של חשיבה חדשנית, שמפרקת את הקופסאות ואת הגבולות ומביאה אל העולם את השפיץ של המוח היהודי.

"הקמת המרכז המרגש הזה הייתה המתנה האחרונה שהעניק נשיא המדינה שמעון פרס לעצמו ולמדינת ישראל", מספרת אפרת דובדבני, מנכ"לית המקום. "הוא חלם, רצה ודמיין את זה: מקום שכאשר נתהלך בו נחוש גאווה פנימית וגם בינלאומית בחדשנות הישראלית, ובאפשרות של שימוש בה לתיקון עולם. בעיניו חדשנות ישראלית היא גם להביא מים ואוויר נקי למקומות שונים בעולם, לפתור בעיות של רעב, עוני ותחלואה, להביא מזור רפואי לכל מי שזקוק לו, ובכלל, הרצון לתת לעולם חלק מה־DNA של היזמות הישראלית".

דובדבני מספרת שלפני פרוץ מגפת הקורונה המקום היה תחנת חובה אצל מבקרים רשמיים שהגיעו בישראל. "כל ראש מדינה שהגיע לארץ עבר דרכנו, כל ראשי החברות הגדולות שהגיעו לכאן באו ללמוד על חזון החדשנות של פרס. משלחות של חברי פרלמנט לצד בני נוער צעירים מהארץ ומהעולם, וראינו לא פעם איך מנהיגים וראשי מדינות מהגדולים שיש עומדים כאן מול הים הכחול, מביטים וחושבים איך הם יכולים לקחת דוגמה מהמקום הזה, אליהם הביתה", היא אומרת.

חדרו של הנשיא פרס ז"ל

אומת הסטארט־אפ

ומה יש כאן שכולם רוצים לקחת? המרכז מציג את סיפורה של ישראל כאומת החדשנות והיזמות המתקדמת. המסיירים עוברים בין ארבע קומות שבהן מוצגים 100 האירועים שהפכו את ישראל לאומת סטארט־אפ.

את פנינו מקבל עו"ד דריבאו ביתאו, שנטש את המסלול המשפטי והצטרף לכאן כדי להגשים חלום של יזמות ציונית. ביתאו, בן ה־35, הוא מדריך בכיר במרכז, שמלווה את הסיורים וההדרכות, וגם מרצה על חדשנות ויזמות.

בהיכל ההשראה ניתן להתרשם ממיצגים אורקוליים של המצאות ופיתוחים ישראליים שהשפיעו על העולם בתחומי החקלאות, הרפואה, הסייבר וההייטק. אנחנו נכנסים לאולם מרשים וחשוך, שבו פזורות הולוגרמות אינטראקטיביות בגודל טבעי – של 21 מנכ"לים ומייסדים של חברות ישראליות שפועלן מהווה פריצת דרך מדעית, רפואית, חברתית, משפטית, טכנולוגית, דיגיטלית, חקלאית, צבאית, ביטחונית ועוד. המנכ"לים מספרים בגוף ראשון על הדרך שהובילה אותם ואת החברות שיסדו להישגים ולפיתוחים השונים. ניתן לנהל איתם "שיחה" ולבקש מהם לענות על שאלות. נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, יהודים וערבים — שההקשבה להם מרחיבה את גבולות החשיבה ומלמדת שכל אחד יכול להיות יזם. כל דמות גם מעניקה עצות משמעותיות ליזמים שבדרך.

להבין היום איך ייראה המחר

מאחורי כל עמוד שאליו מוצמדת הולוגרמה כזו, אפשר למצוא, בתוך ארון זכוכית, מגוון ספרים מהספרייה הפרטית של שמעון פרס, שכן החדר הזה שימש במהלך חייו כספרייה שלו. ספרים, אגב, פזורים כאן בכל מקום — על מדפים לאורך הקירות ואפילו בדרך לשירותים. ספרים מכסים גם את כל כותלי הלשכה הפרטית של פרס, שנותרה כמו ביום שעזב אותה, בעת שהוצא מכאן באמבולנס לבית החולים לאחר השבץ המוחי שבו לקה וממנו לא קם.

הכניסה ללשכה הפרטית, שנמצאת בקומת המשרדים של המרכז, הייתה בשבילי כמו כניסה להיכל של קדושה. וכאשר הרשו לי להתיישב בכיסאו ולאחוז בתנ"ך שעל שולחנו, לא הצלחתי לעצור דמעה. לאורך הכתלים ובתוך ארונות הזכוכית מונחים אותות, מדליות ומזכרות שהעניקו לפרס שועי עולם, מלכים וגנרלים, מנהיגים ונשיאים, כולל פרס נובל לשלום. ואי־אפשר לחמוק מאהבתו של פרס לזקן, דוד בן־גוריון, מורו ורבו, שפסלונים ותמונות שלו מציצים מכל פינה בחדר.

דגם מוקטן של הלשכה מוצג באולם שאליו אנחנו ממשיכים, ובו מקרינים סרט קצר ומרגש על דרכו של שמעון פרס – מהפרידה על רציף הרכבת מסבו האהוב, הרב צבי הירשל מלצר, שנרצח בשואה, דרך העלייה לארץ לקיבוץ אלומות, השנים במשרד הביטחון ובפוליטיקה על גלגוליה השונים, ועד תפקיד נשיא המדינה.

מכאן ממשיכים לחלל שנקרא "אומת החדשנות", וכאן הלב מתרחב נוכח קיר ענקי ועליו מפה דיגיטלית כרונולוגית של ההמצאות הישראליות הכי גדולות — מימי חומה ומגדל ועד למגדלי ההייטק. על הקיר פזורים עיגולים צבעוניים לפי חלוקה לתחומים, שלחיצה עליהם בעזרת שלטים פותחת עולם שלם של מידע על כל פיתוח ועל כל חברה. על הקיר ממול – מזכרות ואוספים שתרמו העומדים בראש החברות הללו. למשל, אוסף הדיסק־און־קי שתרם דב מורן, מפתח הדיסק־און־קי, המראה את האבולוציה של ההמצאה מהימים שבהם הייתה בגודל של טוש מרקר גדול מדי, ועד היום כשהיא בגודל של מחק מזערי. עוד מוצגים כאן פיתוחים רפואיים מתקדמים שיצאו מישראל, כמו למשל גלולת־המצלמה שמתעדת מבפנים את מערכת העיכול לצורכי אבחון ("לא לדאוג, היא יוצאת אחר כך מהגוף בדרך הרגילה", מרגיע המדריך). המצלמה הזאת נולדה בכלל מפיתוח של מצלמות זעירות לטילים מונחים. וכמובן, יש מדף של כבוד לעגבניות השרי, מההמצאות הישראליות המפורסמות בעולם. ישנם גם שרידי יומן ופיסת דגל של חיל האוויר שעליו מגן דוד תכול, שהיו שייכים לאסטרונאוט הישראלי אילן רמון ושרדו באסון החללית קולומביה, שבו נספה. דריבאו מספר שהם נמצאו בעיר בטקסס ששמה "פלסטיין", ואולי העולם מנסה לרמוז לנו שהגיע הזמן לעשות שלום עם הקרובים ביותר. באולם גם שולחנות משחק אינטראקטיביים לילדים ובני נוער, שמגיעים לכאן לסיורים בימים נטולי קורונה.

ריחוף מעל הפקקים

מהמסע בין מאות נקודות המחברות קו פתלתל ומרגש של חדשנות ישראלית בעבר, אנחנו עוברים לקומת החדשנות העכשווית, ובה תערוכה של 45 הסטארט־אפים הכי מבטיחים בישראל, שנותנים מענה לבעיות עולמיות. הם נבחרו מתוך יותר מ־400 חברות סטארט־אפ שהגישו מועמדותן בתחומים שונים, מבריאות, דרך ביטחון וחלל, ועד תחבורה וחקלאות, והתערוכה תתחלף בכל שנה.

תמצאו שם את חברת INNOVIZ Technologies, שהרעיון שלה הוא לסייע לתעשיית הרכב "לראות" את תנאי הדרך ולשמור על בטיחות הנוסעים והולכי הרגל באמצעות חיישן המותקן ברכב וממפה את סביבתו. תמצאו גם את WILIOT, שפיתחה מדבקה המאפשרת לחבר כל חפץ שאנו משתמשים בו לאינטרנט בדרך פשוטה, יעילה וזולה. המדבקה חשה את סביבתה ומשדרת מידע לכל טלפון, ללא צורך בסוללה ובעלות אפסית. חברת SOOS עושה מהפכה בענף הביצים על ידי הפיכתו לתעשייה בת־קיימא תוך הימנעות מהשמדת מיליארדי אפרוחים זכרים שאינם יכולים להטיל. TIPA פיתחה אריזה גמישה ומתכלה, שתהווה חלופה לשקיות הפלסטיק המזהמות. ועוד ועוד.

ומההווה כמובן אל העתיד, מקום משכנו הטבעי של שמעון פרס, שתמיד חתר אל המחר. כאן, ב"קומת הקפסולה", אנחנו חובשים משקפות תלת־ממד ויוצאים למסע מסעיר אל ישראל והעולם בעוד 20 או 30 שנה. מתיישבים על הכורסאות הנוחות מול מסכי ענק מרשימים, לוקחים את השלטים לידיים והופכים להיות חלק מסיפור המחר, באמצעות טכנולוגיית VR מתקדמת. היא מכניסה אותנו אל תוך גוף האדם, שם אנחנו לומדים איך יפוגגו בעתיד תאים מזיקים באמצעות טכנולוגיית לייזר; לתוך מכוניות המרחפות מעל לפקקי התנועה ועושות את דרכן בשמיים על גבי מסילות חשמליות אוטונומיות (ויש גם פתרונות להפסקות חשמל); וגם לטכנולוגיה של הדפסת מזון ביתית. רק דרך להעביר את ריח המזון עוד לא פיתחו, אבל גם על זה עובדים, יש להניח.

הביקור במרכז פרס לשלום ולחדשנות מתקיים בסיורים מודרכים בהזמנה מראש, להזמנת כרטיסים: www.peres-center.org.

טלפון: 03-5680685, רחוב קדם 132 יפו, א'־ה' 9:00־18:00, ו' 9:00־14:00, כניסה: 44 שקל, תושבי תל־אביב, חיילים, סטודנטים ואזרחים ותיקים: 35 שקל, הסיורים מתקיימים בקפסולות של 10 אנשים, במקום 25 בימים רגילים.