"הייתי מתאגרף כושל למדי, אבל יש לי דאן־3 בקראטה שקיבלתי בדם, יזע וסימנים כחולים"

יאיר לפיד, נשוי לליהיא ואב לשלושה, נולד ב־1963 בתל־אביב. כיהן כשר האוצר. יו"ר מפלגת יש עתיד.

מי ירכיב את הממשלה הבאה לדעתך?

 

"אני לא עוסק בניחושים, אבל לפחות לפי הסקרים יש סיכוי טוב לשינוי שלטון בישראל. ישראל זקוקה לממשלה שפויה ורק יש עתיד גדולה יכולה להביא את זה. אני מוכן ויש עתיד מוכנה לקחת את ההגה מחר בבוקר. הבוחרים יחליטו מי ישלוט במדינה בשנים הקרובות – ליצמן ובן גביר או אנחנו".

 

מה הדבר שהכי דחוף לעשות אחרי שהבחירות יסתיימו?

 

"להעביר תקציב ותוכנית כלכלית שתסייע למעמד הביניים ולאלה שרוצים להיות חלק ממעמד הביניים. להעביר דמי אבטלה לעצמאים ולתת החזרים כספיים לסטודנטים ולצעירים. לעזור קודם כל לאלה שעובדים קשה, משלמים מסים, משרתים בצבא. הקבוצה שמחזיקה את המדינה הזו בחיים ולא מבינה למה היא תמיד אחרונה בתור אחרי כל הסחטנים".

 

מה הדבר השני שהכי דחוף לעשות?

 

"להעביר חוק להגבלת קדנציות לראש הממשלה וחוק שאוסר על אדם עם כתבי אישום לכהן כראש ממשלה. יכולנו לעשות את זה כבר לפני שנה, אבל גנץ ברח ברגע האחרון. אנחנו צריכים לשנות את שיטת המשטר שלנו כך שלא יהיו בחירות חמישיות, אלא תהיה לנו יציבות שלטונית והנהגה שמסוגלת לעבוד".

 

מה תהיה הפתעת הבחירות?

 

"השקט שישתרר פה אחרי שנתניהו ילך. אנשים ילכו לעבוד, להתפרנס, לגדל את הילדים שלהם. הממשלה לא תגור להם בסלון ותעשה להם רעש".

 

מה היית עושה אחרת בטיפול בקורונה?

 

"הכל. קודם כל סוגר את נתב"ג כבר לפני שנה. מי שאין לו בדיקת קורונה בתוקף, לא יכול להיכנס. פותח את בתי הספר ביישובים ירוקים, רק מבודד אוכלוסיות בסיכון. נותן לעסקים ירוקים בערים ירוקות לעבוד, אבל מגביר את האכיפה בערים אדומות. מי שפותח בית ספר או תלמוד תורה בלי אישור, לוקח לו את כל התקציב. לא מצלצל לנכד של קנייבסקי בשביל לבקש רשות לעשות סגר. לא מקים ממשלה של 36 שרים שלחצי מהם אין עבודה אמיתית. בניהול נורמלי, לא היו פה 6,000 מתים, אלא רק 230 מתים כמו שיש בקפריסין הסמוכה. גם לא הייתה פה אבטלה גבוהה ו־90 אלף עסקים שנסגרו".

 

מה הדבר הכי קשה בניהול קמפיין בחירות?

 

"לא להגיב לכל השקרים שמספרים עליך כדי שלא להדהד אותם".

 

כל הסלוגנים היום הם שלוש מילים עם נקודות ביניהן. מה שלוש המילים שמגדירות אתכם?

 

"לא. כל. דבר. אפשר. לסכם. בשלוש. מילים".

 

מה הקנייה הכי אקסטרווגנטית שלך אי פעם?

 

"בגיל 27 קניתי פורד מוסטנג ישנה. הוצאתי הרבה יותר על מוסכים מאשר על קניית האוטו, אבל נהניתי מכל רגע. אין תחליף לנהימה של מנוע V8 כשאתה לוחץ על הגז. בסוף לא עמדתי בהוצאות והעברתי את האוטו למתופף דובי קיזלשטיין. אין לי מושג מה הוא עשה איתו".

 

מה הכישרון שלך שמפתיע אנשים אחרים?

 

"אני קראטיסט טוב. או לפחות הייתי לפני שתיים או שלוש חוליות בגב. הייתי מתאגרף כושל למדי, אבל יש לי דאן־3 בקראטה שקיבלתי בדם, יזע ולא מעט סימנים כחולים".

 

מה היית משנה במראה החיצוני שלך?

 

“זו שוב בדיחה על הגובה שלי? האמת שלא מפריע לי. בדור שלי 1.74 מ’ זה בסדר גמור. הייתי שמח לשנות את ההליכה שלי. אני הולך כמו ספן באונייה מתנדנדת, אין לי מושג למה”.

 

מה השיר הכי טוב שנכתב אי פעם בעיניך?

 

"בעברית: 'שיר אחרי מלחמה' של אריק איינשטיין. באנגלית: The River של ברוס ספרינגסטין, וכל דבר אחר שהוא כתב. בספרדית: Gracias a la Vida של מרסדס סוסה שפעם שרה לי את זה כשבקהל היינו רק שני אנשים, תמיר הרפז ואני, ולא הצלחנו לנשום מרוב יופי והתרגשות".

 

מתי הרגשת שעשו לך אי־צדק במהלך הקריירה?

 

"למה שאני אעזור להם ואזכיר את זה שוב?"

 

מה ההישג הכי גדול שלך?

 

"יש עתיד. אני יודע שזו נשמעת כמו תשובה מוזמנת לתקופת בחירות, אבל מה לעשות שזו האמת. העובדה שהקמנו מפלגה גדולה, עקבית, אמינה, עם מאות מטות ברחבי הארץ ואלפי פעילים שהיא נותנת להם גאווה וזהות. זה אירוע מופלא בעיניי".

 

מה הרגע הכי מביך שהיה לך?

 

"הקרב הכושל עם צדוק 'טייסון' כהן כמובן. גם הכי כואב".

 

מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?

 

"פורד מוסטנג, בגללכם. לפני זה חיפשתי את הפודקאסט של אובמה וספרינגסטין".

 

איזו סדרה כולם צריכים לראות כרגע?

 

"'לופן'. למרות שאני נזהר ממנה. כשאתה מתחיל פרק בסדרה הממכרת הזו, אתה עלול למצוא את עצמך יושב מול המסך עד הבוקר".

 

מה האלבום הראשון שקנית? "The River. הייתה בכיכר מסריק בת"א חנות תקליטים בשם פאז שכולנו הלכנו אליה. שם גם גיליתי את פינק פלויד (ושייחנק רוג'ר ווטרס שהרס לי אותה בגלל האנטישמיות שלו), את ג'נסיס כשפיטר גבריאל עוד היה הסולן שלה, ואחר כך מישהו שם דחף לי ליד תקליט בשם 'פלונטר' של זמר צעיר ומאוד מוזר בשם רמי פורטיס ששינה לי את המוח".

 

מה הדבר שהכי משגע אותך כרגע?

 

"נו בחייך, ברור שהממשלה המופרעת הזו. עם כל השחיתות והמשרדים המיותרים וראש ממשלה עם כתבי אישום ששיעבד מדינה שלמה לשחיתות שלו. אין לי עצם אובייקטיבית אחת בגוף לגבי הממשלה הזו".

 

לו הייתה לך מכונת זמן, לאיזו שנה היית חוזר ולמה?

 

"הייתי חוזר ל־15 בנובמבר 1984 ולא נותן לאחותי ז"ל להיכנס לאוטו שבו היא נהרגה".

 

לו יכולת להזמין שלושה אנשים לארוחת ערב חלומית, את מי היית מזמין ולמה?

 

"את אבא שלי בגלל הגעגוע, את בן־גוריון שהוא בעיניי מודל של מנהיגות ממוקדת מטרה, את אברהם לינקולן בשביל לדבר על הדרך שבה רותמים מאבק פוליטי למען מטרה צודקת. אולי הייתי מזמין גם את דייב שאפל, נראה לי שהוא יצחיק מאוד את כל האחרים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים