בדרך אל הירדן

עידן הקורונה, וההבנה שטיולים מעבר לים הם חלום רחוק, גורמים לכולנו לתור את הארץ – וגם להגיע למקומות שבעבר לא היו על מפת הטיולים הקלאסיים. בקעת הירדן, למשל. "בקעת הירדן זה יופי של מקום לגלות עכשיו", אומר אריאל פילבר, מנהל בית ספר שדה עפרה של החברה להגנת הטבע. "יש בה שילוב של טבע ומורשת, ומרחבים שכולם ירוקים עכשיו. אנשים עוברים שם בדרך לירושלים אבל לא עוצרים לגלות מה יש למקום להציע. כשהם מגיעים, הם מתאהבים".

המועצה האזורית בקעת הירדן משתרעת ממחסום מחולה בצפון ועד אזור מושב נעמה בדרום, לאורך רצועת השבר הסורי־אפריקני, בין בית־שאן לים המלח. "אתה מטייל שם בטבע פראי, במסדרון אקולוגי, מהנגב ועד הצפון בלי להיתקל בציוויליזציה בדרך", אומר פילבר, "כל הגבעות הצהובות הופכות עשבוניות, עם פריחות בשלל צבעים. בהמשך נעשה שם חם מדי מכדי לטייל". חשוב: מי שמגיע לטייל באזור, צריך להודיע על כך יום מראש למוקד של חטיבת הבקעה בטלפונים: 02-9940255, 050-5804258.

תהל שטמר מבית ספר שדה עפרה ריכזה עבורנו חמש המלצות למסלולים בבקעה. חלקם מתאימים למשפחות מיטיבות לכת.

שביל הנחלים תלכיד ופיראן

צילום: ערן גל-אור

מסלול אתגרי שמשלב נופים יפהפיים, יתדות ומגלשות סלע, פריחה ורוגע לנשמה.

רמת קושי: משפחות מיטיבות לכת

אורך: 2 ק"מ, מעגלי

משך הטיול: 3־4 שעות

צילום: אמיתי גאמס, החברה להגנת הטבע

התחלה וסיום: חניון נחל תלכיד

חובה: נעליים, 3 ליטר מים, כובע ומגדיר פרחים

איך מגיעים? נוסעים דרומה על כביש 90 ו־11 קילומטר אחרי המושב מחולה יש פנייה ימינה לחניית המסלול ושלט “נחל תלכיד”.

בווייז: נחל תלכיד פיראן.

צילום: אלכס קולומויסקי

המסלול: בצד הדרומי של מגרש החנייה עובר שביל ג'יפים המסומן בסימון שבילים אדום ובשלט המפנה לתחילת המסלול. במפתח נחל פיראן פונים מערבה בשביל המסומן באדום ועולים במעלה הנחל. ביציאה מהערוץ הצר בחלק העליון של הנחל נפנה לשביל המסומן בירוק ונעלה בו צפונה אל האוכף שנמצא בין שני הנחלים. בשיא הגובה של האוכף יש סימון המפנה לתצפית נהדרת לכיוון הבקעה. אחרי התצפית נחזור לשביל הירוק, נמשיך לעלות בו עד החיבור עם השביל הכחול של נחל תלכיד, ונפנה בו מזרחה במורד הנחל. כשנגיע למפגש עם השביל האדום נפנה בו צפונה (שמאלה), ליציאה מהנחל אל מגרש החנייה.

מה רואים: המסלול אתגרי. לאורכו יש עשרות יתדות שניתן להיעזר בהן כדי לטפס מעל הסלעים ולעקוף מפלים. האזור ייחודי במגוון הצומח שלו. הוא משמש כגבול לצמחים צפוניים ודרומיים, ובית לצמחיית מדבר שצומחת על הגבעות, ולצמחייה ים־תיכונית שפורחת באפיק הנחל הקריר יותר. סלעי האזור מייצגים שלוש תקופות גיאולוגיות: קנומן, טורון, אאוקן, ואפשר לראות את הנטייה של שכבות הסלע האלכסוניות ואת ההבדלים בצומח ובמסלע. לאורך הדרך משקיפים על בקעת הירדן, וגולת הכותרת היא התצפית מהאוכף בין שני הנחלים.

שביל המפקדים, ואדי זמור

השביל נפרץ בשנת 2015 על ידי בית ספר שדה עפרה, במטרה לשמר את זיכרון הקרב שהתרחש בוואדי זמור והחיילים שלחמו במרדפים בבקעה. המסלול יפהפה, משלב תצפית נהדרת, הליכה במורד נחל מלא מפלים ובולדרים שניתן לצלוח בקלות, והליכה בין ערוצי המשנה המתחתרים במניפת הסחף של ואדי אל־אחמר.

צילום: בית ספר שדה עפרה של החברה להגנת הטבע

רמת קושי: למשפחות, בינונית

אורך המסלול: 6 ק"מ

משך הטיול: 4־5 שעות

התחלה: צומת אזור התעשייה מעלה אפרים

סיום: אנדרטת הבקעה

חובה: נעליים סגורות, 3 ליטר מים, כובע, אוכל

איך מגיעים: מכביש 90 פונים בצומת פצאל לכיוון מעלה אפרים, ופונים ימינה לתוך אזור התעשייה של מעלה אפרים. עושים פרסה, פונים חזרה לכיוון כביש 90, וחונים בתחנת האוטובוס שמול צומת אזור התעשייה – כאן מתחיל המסלול.

המסלול: מצומת אזור התעשייה נעלה על השביל האדום ונלך בו. אם מעוניינים לעלות לתצפית, מטפסים עם הסימון האדום ויורדים בצידה השני של הגבעה לכיוון כביש 505, על יד עיקול רחב. חוצים את הכביש למגרש חנייה נוסף, שבו ניתן להתחיל את המסלול על יד שלט חום שעליו כתוב “ואדי זמור שביל המפקדים”. ניתן לוותר על העלייה לתצפית ולפנות ימינה בסימון שבילים כחול, שפוגש שוב את הסימון האדום בצידה השני של הגבעה. נמשיך עם השביל האדום במורד הנחל, ונעלה על שביל ג'יפים (עדיין סימון אדום). במוצא הנחל אל הבקעה נעבור לשביל ג'יפים המסומן בשחור, ונמשיך עליו עד לאנדרטת הבקעה.

מה רואים: מרדף ואדי זמור התרחש ביולי 1968. לאחר שזוהו עקבותיהם של שמונה מחבלים שהגיעו מירדן, יצאה חטיבת הבקעה לשטח בעקבותיהם. החוליה זוהתה במעלה הנחל, אך מסוק הפיקוד נקלע למארב של מחצית מחברי החוליה. השמונה נתפסו לבסוף, אך במרדף נפלו אל"מ אריק רגב ז"ל, מפקד חטיבת הבקעה, וסרן גד מנלה ז"ל, קצין המבצעים. לזכרם ולזכר השאר נפרץ המסלול.

מהתצפית הנהדרת שבתחילת המסלול נשקפת בקעת הירדן על כל חלקיה, מטעי התמרים ויישובי בקעת פצאל. בתקופה הזו ישנה במורדות הנחלים פריחה של כלניות, רקפות, עיריות ועוד. באנדרטת הבקעה מצוינים שמות הנופלים בבקעת הירדן במלחמות ישראל, שמות תושבי הבקעה שנפלו רחוק מהבית, ושמות תושבי הבקעה שנפלו בפעולות האיבה.

עינות פצאל

בנקודת החיבור בין נחל רשאש לנחל זנניר פרצו החוצה מספר מעיינות שכבה, שסיפקו מים לכפרי הסביבה וגם לעיר ההרודיאנית פצאליס. המקום מקסים, שופע צל מעצי השיזף במקום, ויש בו נקודות יפהפיות לפיקניק.

רמת קושי: למשפחות, קל, ללא הליכה

משך הטיול: כמה שרוצים

חובה: מים, בגדים להחלפה, סל פיקניק עשיר

איך מגיעים: מכיוון כביש 90 נפנה בצומת פצאל מערבה, נעבור את הפנייה ליישוב פצאל ואז נפנה שמאלה לכביש סלול, ההופך לשביל ג'יפים בהמשך. ניסע לאורך השביל ונפנה שמאלה. קצת אחרי הפנייה, מאחורי גבעת עפר לבנה גדולה, מסתתרת הבריכה שבנה הורדוס. נמשיך בכביש סלול לאורך עצי שיזף, נחצה את הנחל במעבר שמול טחנת הקמח, ונמשיך ישר עד למגרש חנייה.

|

מה רואים: מים! מעיינות שכבה הם נביעה של מים המחלחלים בהר, נקווים בחלל בשכבת הסלע, ופורצים החוצה בנקודת חולשה של הסלע. על ענפי עצי השיזף מציגים הזכרים של ציפור החנקן את שלל הציד שלהם בפני הנקבות, כדי להראות להן כמה הם חזקים. וכך תוכלו לראות בין הענפים לטאות, עקרבים וחיות קטנות אחרות משופדות לתפארת על קוציו של הענף. מעט מעל הנחל בהמשך הדרך ניצב מבנה גדול של טחנת קמח ביזנטית, שניצלה את מי המעיינות להפעלתה. לכל אורך הנסיעה ניתן לראות משמאל את אמת המים שבנה הורדוס, שמלך אחרי החשמונאים וכונה “המלך הבנאי”. האמה הובילה מים מהמעיינות לבריכת אגירה ענקית, ששימשה למי שתייה עבור תושבי העיר פצאליס, שאותה הקים לזכר אחיו, פצאל. כדי להגיע למעיינות ממשיכים עד קצה הכביש, לתחנת שאיבה. שם יורדים לשביל עפר ולאחר 100 מ’ מגיעים אל המעיינות.

נחל עוג'ה

טיול בנחל יפה במיוחד, שבסופו מעיין מטורף, עין עוג'ה, שבחורף זורמות בו כמויות מים עצומות. המסלול מתחיל בהר, ביישוב כוכב השחר, יורד במפלים ושלוחות הרים, ועובר לאורך גדת הנחל השקטה.

רמת קושי: למשפחות מיטיבות לכת

אורך המסלול: 6 ק"מ

משך הטיול: 4 שעות

התחלה: גינות מתניה (מעיין הכרמים), כוכב השחר

סיום: עין עוג'ה

חובה: כובע, נעליים סגורות, 3 ליטר מים, אוכל, בגדים להחלפה

איך מגיעים: חובה שני רכבים. מומלץ להחנות את הרכב השני בכניסה למושב ייט”ב (מה שמוסיף עוד 2.5 ק”מ הליכה לכיוון המושב על הכביש בתום המסלול). להתחלה – מירושלים נוסעים על כביש 60 צפונה, ואחרי צומת מעבר מכמש פונים ימינה לדרך אלון, כביש 457. כעבור כ־6 ק"מ ממשיכים שמאלה לכביש 458, וממנו בהמשך שמאלה לכביש 449, עד פנייה ימינה לכיוון כוכב השחר. ניסע ברחוב דרך המשואות, נמשיך שמאלה עם עיקול הכביש, ונפנה ימינה ושוב ימינה לרחוב דרך הלולים. נחנה ליד פרגולה בכניסה לגינות מתניה.

לסיום – נצא מכוכב השחר ונחזור דרומה על כביש 458. בצומת עם כביש 449 נפנה שמאלה ונמשיך עם 449 לכיוון רימונים. בצומת רימונים נמשיך ישר עד המפגש עם כביש 458, ובו נמשיך שמאלה עם 449 לכיוון היישוב ייט"ב. לכל אורך הדרך עוברת אמת מים ארוכה בצד הכביש. הסיום הוא בסוף הכביש הנכנס לכיוון עין עוג’ה, במגרש חנייה. בווייז: עין עוג'ה.

המסלול: יוצאים בשביל ג'יפים המסומן באדום מנקודת ההתחלה בגינות מתניה, ולאחר 100 מ’ עוברים לשביל המסומן שחור, ובו נרד את ואדי קיס בירידה מתונה שהופכת לירידה בין מפלים וזרימת מי קולחין. בהמשך השביל מתנתק מאפיק ואדי קיס ויורד לוואדי עוג'ה בירידה תלולה. ממשיכים עם השביל בתוך הנחל, עד לנביעה של עין עוג'ה, שבה יש בריכה גדולה. אחרי הבילוי בה נמשיך לאורך הנחל בשביל האדום, ואחרי החצייה לגדה השנייה נמשיך לאורך הנחל עד החניון.

מה רואים: במפל הראשון של נחל קיס פורחות כל שנה מספר חלמוניות, וכן רקפות, כלניות ופרחים נוספים. עין עוג'ה הוא מעיין פועם – הוא יושב בתחתית קער גיאולוגי, שהמים המחלחלים בסלע מתנקזים אליו. בשנה גשומה הזרימה סדירה, ובשנת בצורת המים מתמעטים עד שהוא מפסיק לנבוע. מעיין גינות מתניה קרוי על שם תושב היישוב מתניה וידברג ז"ל, שנפטר בגיל 20. במקום יש נדנדות וכיסאות פיקניק, ומים זורמים להשתכשך.

קו שתי העוג'ות – במלחמת העולם הראשונה נתקע הגנרל אלנבי עם כוחותיו במשך חצי שנה בקרב שוחות מול העות’מאנים לאורך קו טבעי שנמתח מוואדי עוג’ה ועד הירקון, שגם הוא נקרא בערבית עוג’ה. פריצת הקו על ידי אלנבי הצליחה הודות למסע הגדודים העבריים בפיקודו של זאב ז’בוטינסקי, שהלכו לאורך ואדי עוג’ה ואיגפו את קו החזית דרך הרי הגלעד, ואילו אלנבי פרץ את קו שתי העוג’ות בצד השני – באזור שפך הירקון.

קובת א־נג'מה, הר הכוכב – הר גבוה הסמוך לנקודת תחילת המסלול. הוא מזוהה כתחנת ממסר שדרכה העבירו את מסר קידוש החודש (הכרזה על תחילת חודש חדש על פי מולד הירח) בתקופת בית שני. המסר הועבר על ידי השאת משואות. מירושלים הועבר המסר להר הסרטבה, הנצפה מהמסלול, ככל הנראה דרך קובת א־נג’מה.

ואדי א־סאחן וואדי אל־אחמר

מורדות בקעת הירדן שופעים נחלים הזורמים לים המלח. ערוצים קטנים חוברים לנחלים חזקים יותר, חורצים את האבן ויוצרים חוויית טיול בלתי נשכחת, עם טיפוס על שכבות סלע עתיקות וירידה במפלים.

רמת קושי: מיטיבי לכת

אורך המסלול: 10 ק"מ

משך הטיול: 6־7 שעות

התחלה: תחנת הדלק של המושב גיתית

סיום: אנדרטת הבקעה

חובה: כובע, 3 ליטר מים, נעליים סגורות, אוכל

איך מגיעים: לנקודת ההתחלה – מכביש 90 פונים בצומת פצאל מערבה לכיוון מעלה אפרים בכביש 505. בצומת עם כביש 508 פונים ימינה ל־508, וכעבור כשני ק"מ פונים ימינה למושב גיתית. נפנה מיד ימינה לתוך רחבה עם תחנת דלק ומקום חנייה, שם מתחיל המסלול. לנקודת הסיום – נצא מגיתית ונפנה שמאלה בחזרה לכביש 90, נפנה שמאלה וניסע עד מפגש הבקעה, שם נסתובב ונחזור לכביש 90 דרומה. כעבור כקילומטר יש פנייה ימינה לאנדרטת הבקעה.

המסלול: מהחנייה נלך דרומה בשביל המסומן בכחול לכיוון כיפה הנמצאת מדרום למושב גיתית. לאחר 2 ק"מ נפגוש פנייה שמאלה לשביל המסומן בירוק. נמשיך בו ונתחיל לרדת בוואדי א־סאחן, בירידות תלולות עם מספר מפלים. בתום הירידה נפגוש סימון שבילים אדום. השביל ימינה מוביל לבית ספר שדה מעלה אפרים. נמשיך ישר בערוץ. לאחר ק"מ אחד השביל ישמור על קו גובה אחיד בגדה השמאלית של הנחל, ולאחר כ־15 דקות נגיע למעיין עין א־סוחן. מהמעיין נרד בשביל האדום חזרה אל ערוץ הנחל, עד לתחנת שאיבה. מהתחנה נמשיך במורד הנחל עם הסימון האדום עד למפגש ערוצים וסימוני שבילים. נמשיך בשביל המסומן בכחול, במורד ואדי אל־אחמר המתחתר במצוק יפהפה. ביציאה מהנחל למניפת הסחף של ואדי אל־אחמר נמשיך עם הסימון הכחול, ולאחר 500 מ' נעבור דרך נקיק מרהיב המתחתר בתפר השכבות בין הסלע הקשה לרך. לאחר 800 מ' נפגוש בסימון שבילים ירוק, ונמשיך בו על דרך עבירה לכל רכב עד לאנדרטת הבקעה.

מה רואים: בנקודה מסוימת במסלול, בחיבור של הסימון האדום והכחול, אפשר לראות את ה"ברך" הגדולה שעשה ואדי אל־אחמר בניסיון לעקוף את קרן סרטבה. כמו כן אפשר לראות שכבות סלע מתקופות שונות ושפע מפלים גבוהים. ישנה תצפית על בקעת הירדן ועל מדרגת ההר שעליה יושבת "דרך אלון". ופריחה – כלניות, רקפות, זמזומיות ועוד. בעין א־סוחן – מעיין שכבה שנובע בתוך בור טבעי מלא בשרכים ושערות שולמית, אפשר לשכשך. על השביל הכחול, אחרי היציאה לבקעת פצאל, כמה מאות מטרים לפני החיבור לסימון הירוק, פוגשים נקיק מרשים בשם ערקן אום־צפא, שבתקופת שיטפונות הוא מתמלא במים וזורם עוד כמה ימים אחרי.