אונס האמת

לא אונס.

זה לא אונס. שמעתם? זו ילדה בת 13, זה נעשה בניגוד לרצונה, זה כלל אלימות פיזית, אבל היי, זה לא אונס. מה זה אונס? האמת, בשלב זה לא נותר לאדם הסביר אלא לגרד בפדחתו ולתהות: מה זה באמת? מה עוד צריכה הפרקליטות כדי להגדיר אקט מיני בכפייה כאונס? מה עוד אמור לקרות ‑ כמה נמוך צריך גיל הקורבן עוד להיות, כמה אלים צריך האקט עוד להיות ‑ כדי שהעסק ייחשב, מבחינת הפרקליטות, ל"אונס"? האם משהו כלשהו יכול בכלל לענות להגדרה?

החוק היבש, כידוע, לא נרטב אף פעם, אבל גם במצבו היבש, מתברר, אפשר להפוך אותו לפלסטלינה ולסובב לכל הכיוונים. אפשר, למשל, להוציא את ירין שרף, שאנס ילדה בת 13 במלונית קורונה שבה שהתה ללא הוריה או יכולת להימלט, עם עונש של פחות מחמש שנות מאסר ‑ העונש המרבי האפשרי על "בעילה אסורה בהסכמה" ‑ ולטעון שבזה מדובר.

המילה הזאת, "הסכמה". המילה שהופכת הכל ללגיטימי, גם ובעיקר בזמן שלכולנו ברור שזה הכל־מלבד. הסכמה של ילדה בת 13 ‑ לא משנה איזו שפה אתם דוברים, עברית או משפטית ‑ היא סירוב. אין הסכמה כזאת, היא לא קיימת בעולם, היא לא יכולה להתקיים.

אבל בעולמה של הפרקליטות, היא אמרה לו שהיא בת 14. ובת 14 היא, כידוע, לא בת 13, וכשאת בת 14 את לגמרי יודעת מה את רוצה וממי, ואת אדם שלם שאפשר בהחלט לייחס לו שיקול דעת בוגר, נכון? ואם הופעלו עלייך לחץ בלתי פוסק ואלימות שהובילו לבסוף לתקיפתך, חשוב לזכור שהצגת את עצמך כבת 14, ואפילו אמרת לו, בשלב מסוים, לעלות אלייך לחדר. זו, בשבילכם, "הסכמה". אין בעולם מספיק מירכאות כדי לשים, בהקשר הזה, סביב המילה. אבל לא, עבור האנשים מהפרקליטות מדובר בהסכמה כהלכתה, במובן המסכים של המילה.

ההיגיון הבלתי אפשרי הזה מתאפשר רק דרך התפלפלות משפטית מגוחכת, אבסורדית והרסנית שמובילה במהירות מרבית אל התקיפה הבלתי נתפסת הבאה. רק דרך עיניים משפטניות צרות, נטולות אנושיות, חסרות לב ופונקציונליות לחלוטין, שרואות מולן ‑ מה? מה הן רואות? קל יותר לומר מה לא: הן לא רואות את הקורבן. לא את הנזק העצום. לא את המסר המועבר החוצה לפיו מחירו של אונס מגיע עם כל ההנחות האפשריות והבלתי אפשריות, ועשוי ליפול מזה של גניבה. את השפלתה הנוספת של מי שהעזה להתלונן. את המשחק הקל לידי טורף מיני שמשפיל נשים ברשתות חברתיות, איים על הקורבן שיעשה לה "אילת 2" וגם מימש ‑ ובהינתן התוצאה הסופית קשה להתחייב שלא יחזור על עצמו. אפס הרתעה, מקסימום עוולה, כשהאמת העירומה היא שנאנסת כאן לנגד עינינו. האמת הטריוויאלית, הברורה מאליה, הבלתי ניתנת להכחשה: זו הייתה ילדה מצד אחד, וטורף מצד שני. אין אמצע.