העולם על פי ביונסה

אמא של ביונסה, טינה נואלס־לוסון, נולדה בשם אחר לגמרי. "קראו לי סלסטין ביונסה", סיפרה נואלס־לוסון לפני מספר שבועות, "שנאתי את זה. באותה תקופה זה לא היה שם שרצית להסתובב איתו. רציתי שיקראו לי 'לינדה סמית', זה היה השם שמסתדרים איתו באמריקה". מתברר שלא נתנו לה לגדול בשקט אפילו עם השם אליו נולדה ואותו שנאה. טינה ואחיה, סקיפ, הם היחידים שמאייתים את שם משפחתם E־C־N־O־Y־E־B. כל שאר המשפחה כותבת E־C־N־I־Y־E־B.

כששאלה נואלס־לוסון את אמה מדוע השם שלה מאויית אחרת, ענתה לה האם: "זה מה שרשמו בתעודת הלידה שלך". "אמרתי לה 'למה לא התווכחת וגרמת להם לתקן את זה?‘", סיפרה נואלס־לוסון, "ואמא ענתה: 'ניסיתי פעם אחת, והם אמרו לי 'תגידי תודה שאת מקבלת תעודת לידה'. בתקופה מסוימת אנשים שחורים לא קיבלו תעודות לידה, כדי להעביר מסר מאוד ספציפי: 'אם אין לך תעודת לידה, זה אומר שאתה לא באמת קיים. אין לך ערך, החיים שלך לא חשובים'. אז הבנתי כמה נורא זה היה בשבילה, לא להיות מסוגלת אפילו לאיית נכון את שמות ילדיה".

ביונסה ובתה, בלו אייבי קרטר | צילום: AP

ביום ראשון בלילה עמדה בתה של טינה נואלס־לוסון על הבמה של טקס פרסי הגראמי בלוס־אנג'לס והחזיקה ארבעה פרסים שהביאו אותה לסך כולל של 28 גראמיז. הזמרת המעוטרת ביותר בהיסטוריה של הטקס, כבר מזמן אייקון חסר תקדים וכמעט חסר השוואה, ומישהי שכל העולם יודע בדיוק איך לאיית את שמה.

אפילו המסכה הבינה

ביונסה בכלל לא הייתה אמורה להגיע לטקס הגראמי. יום לפני אמר הארווי מייסון, הנשיא הזמני של האקדמיה המעניקה את הפרסים, כי אין אמת בשמועות לפיהן היא תגיע בהפתעה. "זה חבל, היא חלק כל כך גדול מעולם המוזיקה, הלוואי שהיא הייתה על הבמה", אמר מייסון. 24 שעות אחר כך התברר כי או שהוא היה חלק מתוכנית הסחה, או שגם לו אין שום מושג מה ביונסה מתכוונת לעשות.

ביונסה ובעלה, הראפר והמפיק ג'יי־זי, הגיעו בשקט, דילגו כמובן על השטיח האדום, והתיישבו עוטי מסכות בשולחן מרוחק חברתית. בעוד לג'יי־זי הייתה מסכה כאחד האדם, לזו של ביונסה לא היו רצועות מאחורי האוזניים. המסכה פשוט ישבה שם על האף מבלי לזוז. האינטרנט החליט שהמסכה ידעה שהיא מכסה את הפנים של ביונסה, הבינה את גודל האחריות ולא העזה ליפול.

הסיבה בגללה האינטרנט יכול להתייחס למסכה של ביונסה בכזו יראת כבוד מודעת לגיחוך היא, כמובן, תוצאה ישירה של היותה אייקון שבאמת קשה למצוא לו מקביל. כשביונסה עזבה ב־2003 את שלישיית Destiny's Child ויצאה לקריירת סולו עם האלבום Dangerously in Love, לא לגמרי היה ברור אם היא תצליח לעשות את הקפיצה הלא קלה מתוך הרכב מאוד פופולרי לקריירת סולו. מייקל ג'קסון, ג'סטין טימברלייק והארי סטיילס הם דוגמאות נדירות למדי להצלחות כאלה, אבל הרף שעמד בפני ביונסה היה, כמו בכל מקרה של אישה שחורה באמריקה, גבוה הרבה יותר. היא לא רק דילגה מעליו, היא לקחה אותו איתה ועכשיו פשוט מרימה אותו בעצמה כדי להישאר מאותגרת.

הגראמי סופג פיחות במעמדו בשנים האחרונות. הגוף הבוחר את הזוכים הוא חסוי ולפי ההערכות מורכב בעיקר מגברים לבנים שמעדיפים באופן מסורתי להעניק את הפרסים לא לפי איכות היצירה אלא לפי הצלחה מסחרית. הטקס הואשם בכניעה לקליקות והתחנפות ללייבלים ספציפיים, במיעוט מזעזע של מועמדויות לנשים בכל הקטגוריות, ואפילו בגזענות. קניה ווסט טען לפני שנים שהאקדמיה גזענית, והבחירות הקבועות בלבנים לזמרי השנה ומבצעי אלבומי השנה רק חיזקו את הטענות. רשימת המועמדים לתואר "אלבום השנה" הייתה הפעם לבנה במיוחד (שישה משמונה מועמדים היו זמרים לבנים), והעובדה שיוצר בקנה המידה של The Weeknd לא קיבל אפילו מועמדות אחת — מה שהביא אותו להחרים את הטקס — רק העמיקה את משבר המוניטין של האירוע.

הזוהר של הגראמי אולי הועם קצת. הטקס השבוע השיג את הרייטינג הנמוך בהיסטוריה, תוצאה שהדהימה גם את מי שמראש ציפו למספרים חלשים אחרי שנת הקורונה – אבל ביונסה, שנמצאת בעסקי המוזיקה מאז הייתה בת שמונה, גדלה בעולם בו זכייה בגראמי היא סמל סטטוס אולטימטיבי לכוכב פופ.

פרינס, מדונה וג'ורג' מייקל הפכו מכוכבים למיתוסים דרך הגראמי. אין עוד תעשיית בידור שטקס הפרסים שלה הוא רגע משנה קריירה כמו הגראמי. אפילו לא האוסקר. אז ביונסה, ילידת 1981, גדלה בידיעה ששילוב של פרסי גראמי עם מכירות תקליטים וכרטיסים להופעות הוא הדרך למעמד של אגדה. זה בדיוק מה שהיא עשתה, עם תוספות של מעורבות חברתית עמוקה, פמיניזם שחור, יכולת עסקית מבריקה, שליטה מוחלטת במותג וחביבות בסיסית שמביאה לה פרגון בתעשייה מאוד לא מפרגנת.

מאז המועמדויות הראשונות שלה לגראמי בשנת 2000 עם "Bills, Bills, Bills" של Destiny's Child אספה ביונסה 79 מועמדויות, מספר בלתי נתפס ממש, כולל תשע השנה. הזכיות שלה נעות מימי Destiny's Child, דרך קריירת סולו, ושיתופי פעולה עם סטיבי וונדר, שאקירה, קאניה ווסט וכמובן ג‘יי־זי. היא השיגה מועמדויות כמעט בכל קטגוריה, מ־R&B דרך רוק ועד ראפ, מפגינה כישרון חסר גבולות של כתיבה, הפקה, שירה ונוכחות בימתית.

"זה כבוד כל כך גדול, אני כל כך מתרגשת", אמרה ביונסה לקולגות מעל הבמה ביום ראשון. "התפקיד שלי ושל כולנו הוא לשקף את הזמנים. הייתה לנו שנה כל כך קשה, רק רציתי לרומם, לעודד ולחגוג את כל המלכות והמלכים השחורים היפים, שממשיכים להעניק לי השראה".

עם זאת, ולמרות כל זאת, ביונסה מעולם לא זכתה בפרס הגדול: "אלבום השנה". אפילו לא ב־2017, אחרי הוצאת האלבום הבאמת מדהים Lemonade, מה שהוביל את מי שכן זכתה באותה שנה, אדל, לשאול בעידון בריטי: "וואט דה פאק ביונסה עוד צריכה לעשות כדי לזכות באלבום השנה?". ביונסה מנסה לא לעשות מזה עניין, היא מעולם לא התלוננה על פרט הטריוויה המוזר הזה – הרי היא במעמד בו יש אוניברסיטה בקנדה שאפשר לקחת בה קורס בנושא ביונסה — אבל אף אחד לא באמת מאמין שזה לא מטריד אותה. אין מטרה שהיא סימנה בחייה ולא השיגה, וגם אלבום השנה יגיע מתישהו, אחרת היא פשוט תעניש את העולם.

תמיכה במייגן מרקל

עד אז יכולה ביונסה להתנחם בעושר אגדי, ומה שנראה עכשיו גם אושר בחיי המשפחה רצופי הדרמות שלה. כמי ששולטת במידע על חייה שיוצא לציבור הצליחה ביונסה לשמור בפרטיות גם את דרמות חיי הנישואים שלה, עד שהחליטה לסגור חשבונות עם ג'יי־זי בפומבי. Lemonade, אותו שיחררה ב־2016 בלי הודעה מוקדמת, חשף את הבגידות של ג'יי־זי, והוא עצמו, אומרים המקורות, אפילו אמר לחברים שהוא "מבין שזה מגיע לו". מי שעוד חשב שהיא שרה עליו היה אביה של ביונסה, מת'יו נואלס, שמתברר כי בגד גם הוא באשתו. הוא היה קצת פחות מבין ולא דיבר עם בתו במשך חודשים אחרי הוצאת האלבום. בסופו של דבר, כך נראה, התגברו ביונסה וג'יי־זי על בעיות הנישואים והוסיפו לבלו אייבי שני אחים, התאומים רומי וסר קרטר, בני השלוש.

אין איש בידור משפיע יותר בעולם, ואין אייקון חשוב יותר לקהילה השחורה בארה"ב. כשברק ומישל אובמה ביקרו לפני כמה שנים בהפתעה בבית ספר יסודי בוושינגטון, אמרה ילדה שחורה לנשיא השחור הראשון: "כשאמרו לנו שיבוא היום אורח מיוחד, קיוויתי שזו ביונסה". אובמה ענה: "אני מבין, הבנות שלי גם היו מעדיפות שזו תהיה ביונסה", ומישל הוסיפה קיסם למדורה כשאמרה: "זו באמת אכזבה, גם אני הייתי מעדיפה לראות את ביונסה". וכשלפני שבועיים כתבה ביונסה תגובה לראיון של אופרה עם הארי ומייגן, "תודה למייגן על אומץ ליבך ומנהיגותך, כולנו מתחזקים ומקבלים השראה ממך" — הייתה לזה משמעות שונה לגמרי מאוקיינוס התגובות האחרות.

השווי של ביונסה מוערך היום בין 420 מיליון לחצי מיליארד דולר. אמנים בדרך כלל לא עושים את רוב ההון שלהם ממכירת אלבומים, אבל הקריירה של ביונסה עמוסה בכל כך הרבה מכירות, שזה חלק נאה מההכנסה שלה, במיוחד כשזוכרים שיש לה תמלוגים גם על כתיבה והפקה. רק עם Destiny's Child מכרה ביונסה 60 מיליון אלבומים, ועוד כמעט פי שניים בקריירת הסולו.

סיבובי ההופעות הם עוד נתח הכנסה עצום. הסיבוב המיתולוגי העולמי של "גברת קרטר" בין אפריל 2013 למארס 2014 כלל 132 הופעות והכניס 230 מיליון דולר. שני הסיבובים הקצרים שלה עם ג'יי־זי, האחרון שבהם ב־2018 אחרי שמוזיאון הלובר בפריז זכה בכבוד לאפשר לבני הזוג לצלם בו קליפ, הכניסו למעלה מ־360 מיליון דולר.

לכך צריך כמובן להוסיף את קו האופנה, את עסקאות הפרסום עם חברות קוסמטיקה, את תפקידי המשחק בכמה סרטי קולנוע ואת השליטה ההפקתית בכל הפרויקטים. העסקה עם נטפליקס, למשל, במסגרתה שודר הקונצרט Homecoming כחלק מסוג של סרט תיעודי עליה, שיותר הזכיר סרטון יח"צ בשליטתה המלאה — הכניסה לה 60 מיליון דולר.

אבל אולי מה שנותן לביונסה את מרב הכבוד בתעשייה שממטירה עליה פרסי גראמי הוא שכנראה אין מי שעובד יותר קשה ממנה. יש לה שלושה ילדים קטנים — לבכורה, בלו אייבי בת ה־9, כבר יש גראמי ראשון על השתתפותה בקליפ של השיר Brown Skin Girl; יש לה יותר כסף משתוכל לבזבז אי־פעם; היא השיגה הכל; אנשים חושבים שמסכת הפנים שלה מנצחת את כוח המשיכה. היא באמת לא צריכה לעבוד כל כך קשה, ובכל זאת היא עובדת בלי הפסקה, שרה כל שיר כאילו הוא השיר האחרון שביונסה תשיר אי־פעם. והיא רק בת 39.