yed300250
הכי מטוקבקות
    חדשות • 18.03.2021
    הסידור הרפורמי מציג: "מי שבירך" ליציאה מהארון
    קטעי תפילות לאירועי חיים משמעותיים בסידור חדש וליברלי: מזוג להט"בים שאימץ ילד ועד המאבק באלימות נגד נשים
    קובי נחשוני

    התגיירת, עשית עלייה או התגייסת לצבא? שמא פוטרת או אולי חלילה התגרשת? סידור חדש, היוצא לאור לקראת חג הפסח, מציע לראשונה קטעי תפילות וברכות שחוברו במיוחד ל"אירועי חיים" משמעותיים, משמחים וגם מצערים, כולל נוסח "מי שבירך" מודרני שלא שיערו אבותינו (ואמותינו) לרגל יציאה מהארון.

     

    "תפילת האדם", בהוצאת כנרת זמורה־ביתן, הוא סידור רפורמי ישראלי, פרי יצירתם של חברי הזרם הליברלי - מרבנים ואנשי רוח ועד חברי קהילות מן המניין וחניכי תנועות הנוער - המאגד בתוכו לצד התפילות היהודיות המסורתיות גם פרקי ספרות, שירה ותפילה ישראלית מודרנית, במטרה לשלב ישן וחדש. מצד אחד, הוחזרו אליו תפילות שהושמטו בעבר מהסידורים הרפורמיים, כמו תחנון, שיר של יום וקידוש הלבנה, ומצד שני ננקטת בו עמדה רדיקלית יחסית, למשל בהכרעות הנוגעות לשאלות מגדריות.

     

    באחד הקטעים הנועזים מוצע לגבאי (או גבאית) בית הכנסת לכבד את היוצאים מהארון בעלייה לתורה ולברכם על האומץ בשם האל, ש"יאיר את דרכו/ה ויחזקו/ה באורך רוח". מחברי הברכה מקפידים להתייחס לאלוהים פעם כזכר ובפעם כנקבה, ואת המשכה ניסחו כך: "שכינה מקור חיינו תברכו/ה באהבה ובתמיכה ובסביבה מבינה וחומלת". אם זוג להט"בי (או הטרוסקסואלי) יאמץ ילד - הוא יזכה ל"מי שבירך" נוסף, ש"תהיה משפחה זו למעון שלום ורעות (עבור הילד או הילדה), תמיכה וכבוד הדדי, ונאמר אמן".

     

    ברוח ימי הקורונה שולב בסידור גם קטע מיוחד ל"גירושין, פיטורין או משבר אחר", ובו תפילה ל"יכולת להשלים ולהמשיך ביצירה ובצמיחה חדשות", וזאת לצד נוסחי "מי שבירך" מודרניים מוכרים יותר ומפתיעים פחות - להולדת הבן או הבת, ליום הולדת או יום נישואים, לחנוכת בית, ועוד.

     

    בפרק נוסף בסידור מציעות התנועה הרפורמית בישראל ו"מועצת הרבנים המתקדמים" שלה לקבוע שבתות מיוחדות בלוח השנה ותיקנו תפילות מקוריות גם להן, סביב נושאים כמו החזרה ללימודים, המאבק באלימות נגד נשים, יום זכויות האדם ואף "שבת גאווה". יום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין מצוין בסידור החדש כאירוע דתי – וכך גם יום העגונות ומסורבות הגט.

     

    עורכות הסידור, הרבה פרופ' דליה מרקס והרבה ד"ר אלונה ליסיצה, הקפידו לבטא בו אחריות כלפי העולם כולו וכלפי כל חי (ולא רק לעם היהודי), וכדוגמה לכך הוסיפו בסיום תפילת הקדיש ארבע מילים: "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו, על כל ישראל ועל כל באי עולם ואמרו אמן".

     

    במועצת הרבנות הרפורמית הישראלית משוכנעים כי החיבור החדש "משקף את מגוון הקולות בעם ישראל, מחבר אותנו אל דורות אינספור של יהודים ויהודיות שנשאו עיניהם, ליבם וקולם בתפילה, ומביא עימו בשורה לעולם התפילה כך שכל הרוצים להתפלל, לברך ולהתברך ימצאו בו מענה".

     

    הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית (בחופשה), שהיה מיוזמי הסידור, הוסיף כי מדובר ב"תעודת הזהות הטובה ביותר של היהדות הרפורמית בישראל" וכי הפופולריות הרבה לה זוכה החיבור זמן קצר לאחר שיצא לאור מעידה על התבססות קהילות התנועה ותפיסת עולמה בקרב חלקים גדולים מהציבור הישראלי. לדבריו, "בשעה שאנחנו נאלצים להיאבק על הזכויות שלנו בדרך משפטית ופוליטית, אנו לא שוכחים שזו היא הדרך הטובה ביותר להתנחל בלבבות, ולהציע יהדות שוויונית ומאירת פנים".

     

     

    yed660100