טיפלו בו בכפפות של משי
יהודה משי זהב מוכר למשטרה כבר עשרות שנים, ולא רק בגלל העבודה המשותפת בזירות אסון, פעילותו כאיש קשר לחברה החרדית וההרצאות שנתן לקצינים בכירים | ב–2013, אגב חקירה כלכלית, עלו נגדו חשדות לעבירות מין בנערות. אבל התיק נסגר מחוסר ראיות, תוך חילופי האשמות בין היחידות השונות | באותה תקופה ישב אחיו רמי בכלא על עבירה שפרטיה אסורים עד היום לפרסום | גם האח משה ז"ל התחכך עם החוק | וכל זה קרה מתחת לרדאר הציבורי | "אולי הייתי צריך להדליף את המידע הזה", מודה קצין לשעבר ביאח"ה המשטרה: "אנחנו פועלים במקצועיות ובניקיון כפיים" | פרקליטו של משי זהב: "הכל שקרים"
באוגוסט 2012 חגג אחד מילדיו של יהודה משי זהב בר מצווה. את האירוע, שהתקיים באולמי קאליב בירושלים, כיבדו בנוכחותם שרים, חברי כנסת ואדמו"רים. בין המוזמנים היה גם לפחות קצין משטרה אחד – תת־ניצב אלברט אוחיון, אז מפקד מרחב דן במשטרה. הוא זכה לשבת בשולחן של אורחי הכבוד, ממש בצמוד לחתן השמחה.
אך עם כל הכבוד לחתן השמחה הצעיר, הדמות המרכזית באירוע, זו שבשבילה הטריחו האורחים את עצמם, היה אביו. כאחד האנשים המקושרים והמוערכים בישראל, ומי שמזוהה יותר מכל עם ארגון זק"א שזכה לאותות ולשבחים, היה ברור שכאשר יהודה משי זהב מזמין אותך לשמחה משפחתית - אין שחרורים. בשטריימל פרוותי וזוג פאות מסולסלות, זקנו האיקוני גזוז בקפידה, הסתובב האב הגאה בין החוגגים כחתן ביום חופתו. דבר בסיטואציה החגיגית לא יכול היה להעיד על הדרמה שתתרחש רק זמן קצר אחר כך.
עד סוף 2013 כבר ישב רמי, אחד מאחיו הצעירים של יהודה, בכלא לאחר שנחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) והורשע בעבירה שאינה קשורה לעניינים כלכליים, ושעל פרטיה הוטל צו איסור פרסום. אח אחר, משה, הסתבך אף הוא בחקירה שהתנהלה נגדו ביאח"ה, נותר בחו"ל ולא שב ארצה במשך תקופה ארוכה. במקביל יככב גם יהודה משי זהב עצמו בחקירה של יאח"ה. במהלך החקירה, שהחלה בכלל בגלל חשד לעבירות כלכליות, צצו חשדות לעבירות מין.
בעזרת האזנות סתר שהוטמנו ליהודה הגיעו חוקרי יאח"ה לכמה נערות ממוסד חינוכי בירושלים שסיפרו כיצד נהג לקחת אותן לצימר בשכונת גילה, שם עינג את עצמו בנוכחותן. לעיתים גם "שלח ידיים", כדבריהן. צעירה אחרת, כבת 20, סיפרה בפירוט כיצד כפה עצמו עליה, לאחר שהתייצבה אצלו לראיון עבודה. על פי התחקיר שפורסם בשבוע שעבר בעיתון "הארץ", משי זהב אמר לחוקרים כי מערכת היחסים עם הנערות הייתה בהסכמה. "בנות רודפות אותי כי אני דמות מוכרת", הסביר. את החשדות לאונס הכחיש לחלוטין.
"הוא לא תקף ילדים, הוא לא הזיק לאף אחד. הכל זה שמועות זדוניות שמנסות לפגוע בו", אמר השבוע פרקליטו, עו"ד אפרים דמרי.
התיק נסגר לבסוף מחוסר ראיות בפברואר 2014. דבר החקירה לא פורסם, עד לתחקיר המהדהד של עיתון "הארץ" בשבוע שעבר.
המגרש הביתי של זק"א
הרבה קודם לכן הגיע מידע על התנהלותו הבעייתית של יהודה משי זהב לידי גורמים במשטרה, ובפרט לשוטרי מחוז ירושלים, המגרש הביתי שלו ושל זק"א. אדם ששירת בתפקיד מרכזי במחוז מספר שהשמועות על משי זהב החלו כבר ב־1996. "זה הסתובב כל הזמן", הוא מודה. "אבל צריך להבין שמשטרה לא עובדת על פי שמועות אלא על פי ראיות ותלונות. במקרה של יהודה לא התקבלה אפילו תלונה אחת". לדבריו, "אם אדם אחד היה מגיש תלונה, הכל היה נפתח".
אלא שדבר לא נפתח. העדויות הקשות נגד יהודה והעובדה שנחקר בחשד לאונס, מאסרו של אחיו רמי בגין העבירה שביצע וגלותו של האח משה הנמלט מהדין - כל אלו נותרו במשך שנים מוסתרים מעין הציבור, שהמשיך להריע למשי זהב על פועלו. לא רק סביבתו הקרובה, המסוגרת והשמרנית, דאגה להחביא את המידע הנפיץ הזה, ובכך להגן על שמו הטוב ומעמדו הרם בחברה הישראלית, אותו מעמד שבזכותו כמעט וקיבל את פרס ישראל. גם במשטרה היו כאלה שידעו, ושתקו. "באמת התפלאתי שזה עבר בשקט", אומר גורם בכיר ששירת ביאח"ה בזמן החקירות נגד יהודה ואחיו. "ביחידה שלנו לא נוטים לפטפט, אבל אולי הייתי צריך להדליף את המידע הזה לתקשורת. בדיעבד, יכול להיות שזה היה מפוצץ את הפרשה מוקדם יותר. אני לא פוסל את האפשרות שאם הייתה הדלפה מתוך היחידה, היו מגיעים אלינו עוד מתלוננים".
יכול להיות שהסיבה להסתרה היא שבמשטרה נזהרו בכבודו של משי זהב?
"אני לא יודע להגיד אם זה בגלל המעמד שלו, או בגלל שהוא דיבר עם אנשים ועשה הכל כדי שזה לא ייצא. הכל יכול להיות. הרי האיש הזה, ידו בכל ויד כל בו".
גורם אחר ששירת בעבר ביאח"ה טוען שבמשטרה עשו יותר מאשר להימנע מלהדליף. לדבריו, במחוז ירושלים לא יצאו מגדרם כדי לבדוק את התנהלותו של משי זהב. "מבחינתי זה מחדל", הוא אומר. "במחוז ידעו – ולא ביצעו שם חקירה אמיתית. זה היה מוזר לי מאוד. כשהלכתי ובדקתי בעצמי למה לא נעשה שום דבר, דיברתי עם כל מיני גורמים במחוז והתשובה שקיבלתי זה שאין שיתוף פעולה (מצד הקורבנות) והם לא מרושתים מספיק במגזר החרדי כדי להגיע לעדויות. זה חרה לי. הם הרי מכירים את הקהילה החרדית בעיר, הם פועלים שם מודיעינית. הם היו צריכים לעשות הרבה יותר".
מדוע טיפלה המשטרה, ומחוז ירושלים בפרט, במשי זהב בכפפות של משי? למה בחרו ביאח"ה להצניע את דבר החקירה נגדו ונגד אחיו? האם לא היה ברור, למשל, שפרסום החשדות נגדם עשוי להוביל לפניות מצד קורבנות נוספים, ובכך לפריצת דרך בחקירה?
"יאח"ה לא מדבררת את האירועים שלה. אנחנו לא מייצאים סיפורים", מסביר בכיר לשעבר במשטרה. אך לטענת גורם שהיה מודע בזמן אמת לקיום החקירה, ושמכיר את משי זהב שנים רבות, היחס המקל שקיבל מהמשטרה אינו מקרי. "לא הגיוני שאדם כמו יהודה משי זהב נחקר בחשד לאונס, ואף אחד לא יודע מזה", הוא טוען. "החיפוי הזה הוא הסימן הכי מובהק ליחסים בינו לבין המשטרה".
"רצינו לכסח אותו"
את מערכת היחסים עם המשטרה החל משי זהב (61) דווקא כיריב מר. בצעירותו היה ממובילי פעולות המחאה של העדה החרדית, הקיצונית והאנטי־ציונית, נגד מדינת ישראל ומוסדותיה. באותה תקופה זכה לכינוי "הקמב"ץ של העדה החרדית" ועמד ראשון בשורת זורקי האבנים על השוטרים שבאו לפזר את ההפגנות שאירגן.
אדם שניהל חנות במאה שערים בסוף שנות ה־80 מספר שבוקר אחד הגיע לפתוח את העסק ומצא את כל תכולת הדירה שמעל החנות מושלכת ברחוב. הדירה הייתה שייכת למשי זהב, והתברר כי בליל אמש נערך בה חיפוש משטרתי יסודי במיוחד. אלא שההצקות המשטרתיות לא מנעו ממשי זהב להמשיך ולהתריס. "הוא עשה לנו צרות", אומר מפקד תחנת משטרה בירושלים באותה תקופה. "היינו מתים לכסח אותו".
השינוי הגיע באמצע שנות ה־90, בתקופה הקשה של פיגועי התופת. באותם ימים הקימה המשטרה יחידות מחוזיות של מתנדבים, רובם חרדים, שנקראו לטפל בזירות הפיגועים כדי להביא את גופות הקורבנות לקבורה יהודית כהלכה. במהרה התרחב תפקידן של היחידות הללו גם לזירות אחרות ופעילותן הפכה לממוסדת. על מנת לתמוך בהן, הוקמו מספר עמותות שניזונו מתרומות.
"למשטרה לא היה כסף לתחזק את היחידות האלה", מסביר צבי חסיד, מנהל זק"א תל־אביב. "העמותה הראשונה שקמה הייתה זו של תל־אביב. רק חצי שנה אחר כך הוקמה העמותה של זק"א בירושלים (שתי העמותות פועלות בנפרד, ואף קיימת ביניהן יריבות. לאורך השנים הוקמו עמותות זק"א נוספות ברחבי הארץ – א"א). ולכן כל הסיפור שיהודה ייסד כביכול את זק"א, זה אחד הבלופים הגדולים של דורנו".
ההתרעמות מצד אנשי עמותות ויחידות זק"א האחרות על כך שמשי זהב גוזל לעצמו את רוב הקרדיט שלא בצדק, זכו בדרך כלל להתעלמות גורפת. העובדות לא בילבלו גם את משי זהב, שהקפיד להציג את עצמו כמייסד ויו"ר זק"א, אף על פי שהוא אינו חתום על מסמכי הרישום של העמותה ושבשנים האחרונות כלל אין לו תפקיד רשמי בהנהלתה. אבל הוא אכן היה המנוע שמאחורי התעצמותו של הארגון בשנותיו הראשונות, והפנים ששיכנעו עוד ועוד תורמים להעניק לזק"א מכספם.
גם בציבור הרחב נתפס משי זהב כמי שייסד ומתפעל ארגון העושה עבודת קודש. "בשלב מסוים יהודה שינה את עורו", אומר קצין בכיר במחוז ירושלים לשעבר. "אמרתי לעצמי: 'הפרחח הזה נוסע בג'יפ פג'רו חדש ומוציא לנו את העיניים'. הוא נסע לאמריקה והביא תרומות, הוא התחיל לבנות ארגון מדהים והוא צבר עוצמה ומעמד. בתקופת האינתיפאדה השנייה הארגון התעצם, היה להם ציוד שלמשטרה לא היה. הוא היה אז האיש המרכזי בירושלים. הוא הלך בעיר כמו נסיך".
הקשר בין משי זהב למשטרה נמשך עד ימינו, כשלעיתים הוא מנסה לנצל אותו לטובתו. כך, למשל, הוא נפגש לאחרונה עם ראש אגף המבצעים במשטרה, ניצב אמנון אלקלעי, בניסיון לטרפד את שיתוף הפעולה בין המשטרה לארגון זק"א ישראל, שמתחרה בארגון זק"א הירושלמי. "יהודה הצליח לעשות בלגן, אבל לא הצליח למנוע את שיתוף הפעולה", אומר גורם המעורה בפרטים.
בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, בעוד אנשיו – והוא עצמו – ממשיכים לפנות גופות מזירות פיגועים, קיבל משי זהב את חותמת הכשרות הרשמית מאותה מדינה שבה נאבק רק כמה שנים קודם לכן: ביום העצמאות של 2003 הוא הדליק משואה בטקס בהר הרצל ולא פסח על המילים "ולתפארת מדינת ישראל". חודשים ספורים אחר כך צצו מעל פני המים, לראשונה, הסימנים המטרימים לפרשה שהתפוצצה עכשיו ברעש גדול.
בדצמבר 2003 נעצר אחיו משה בחשד לביצוע עבירות מין בשבע נערות קשות יום, חלקן בנות פחות מ־14, שהגיעו מפנימיות לנערות בסיכון או ברחו מהבית וחיו ברחוב. על פי החשד הוא הרעיף עליהן מתנות ואז ביצע בהן מעשים מגונים, בין היתר ברכבים של זק"א. מעצרו של משה הוארך, אך התיק נסגר לבסוף ולא הוגש כתב אישום. מהמשטרה נמסר כי "התיק הועבר לפקליטות לעיון והחלטה".
הפרשה, מטלטלת ככל שהייתה, זכתה לכיסוי תקשורתי דל ולא סדקה את תדמיתו של יהודה משי זהב. עם או בלי קשר, האח משה הורחק מירושלים והפך לאחד ממגייסי התרומות של זק"א בחו"ל. את מרבית זמנו העביר מאז בארצות־הברית. יהודה המשיך מצידו לפעול לצד משטרת ישראל במסגרת פעילות זק"א, ובמיוחד עם אנשי מחוז ירושלים.
הקשר הכמעט סימביוטי בין משי זהב למשטרה הניב שמועות לפיהן הוא משמש כמודיע שלה. אבל גורם בכיר במחוז ירושלים לשעבר טוען בתוקף ש"יהודה משי זהב לא היה מודיע שלנו. הוא לא היה 'מוסר', לא אמר לנו 'זה וזה שדד בנק'. אבל כן היינו נעזרים בו להבין את התרבות, את הלך הרוח, להבין מה מצפה לנו. נעזרנו בו גם כדי להעביר מסרים".
המותג "יהודה משי זהב" הוסיף לצבור תאוצה, אך בשלב מסוים כבר לא יכלו במשטרה להתעלם מעדויות לעבירות פליליות של משי זהב.
חילוץ והצלה בע"מ
עם תום תקופת הפיגועים של האינתיפאדה השנייה החלה הקופה של עמותת זק"א להתרוקן. ב־2005 עמד הגירעון שלה על מיליוני שקלים, ומשכורות העובדים עוכבו עוד ועוד. בעקבות זאת מינה בית המשפט מנהל מיוחד לעמותה, וב־2009 מילא את התפקיד עו"ד ורו"ח שמשון מרון. אחת מפעולותיו הראשונות של מרון הייתה להגיע להסדר שמסגרתו התחייבה העמותה להעביר אליו סכום חודשי מסך הכנסותיה, על מנת שזה יועבר לנושים הרבים שלה. העמותה עמדה בהתחייבותה, אלא שאז חלה תפנית בעלילה.
"יום אחד אני מקבל שיחת טלפון, ומהצד השני של הקו מדברת אישה שמציגה עצמה כמתרימה של זק"א", משחזר מרון. "מיד נדרכתי. אמרתי לה: 'אין שום בעיה, אשמח לתרום. אני רק מבקש שתשלחי לי אישור ניהול תקין, אישורי מס הכנסה וכדומה'".
כשהאישורים הגיעו, מרון נדהם: מסמכי ההתרמה היו שייכים אמנם לעמותת זק"א, אבל חשבון הבנק להעברת הכסף היה בבעלות חברה פרטית בעלת שם דומה: "זק"א חסד של אמת - ארגון בינלאומי לאיתור, חילוץ והצלה בע"מ". מנהלה הרשום של החברה היה אחיו הצעיר של יהודה משי זהב, רמי.
מרון חשד שמדובר אולי בתרגיל הונאה. ב־2012, כשהוא מצויד בראיות משפטיות, הגיש תלונה למשטרה. במקביל הגיש תביעה אזרחית נגד העמותה. בעקבות התביעה נדרשה העמותה להעביר לקופת הנאמן כ־800 אלף שקל עבור הנושים.
המשטרה, לעומת זאת, סגרה את התיק מחוסר עניין לציבור. "הייתה לי תחושה לא טובה בעניין הזה", אומר מרון. לדבריו, אחרי שעירער על סגירת התיק בפרקליטות הועבר המידע ליאח"ה והתלכד עם חקירה אחרת שנערכה אז ביחידה, בנוגע לאי־סדרים בעמותת זק"א. לדברי גורם הבקיא בהתנהלות התיק, חוקרי יאח"ה אבי רוטנברג ומאיר ארנפלד, שניהלו את החקירה, "הגיעו לזה עם סכין בין השיניים... צלבו שם את יהודה".
במחוז ירושלים היו פחות חדורי מוטיבציה. כפי שפורסם השבוע ב"ידיעות אחרונות", כאשר ביאח"ה ביקשו מהם לקבל חומרים הנוגעים להתנהלות הכספית של זק"א, במחוז משכו את הזמן. "אמרנו לאנשי מחוז ירושלים: 'מה אתם שומרים על יהודה? אתם מגינים עליו?'", סיפר גורם ביאח"ה. חשוב לציין כי לא הוגש כתב אישום נגד רמי משי זהב בפרשה הכלכלית, וגם ההליך הפלילי התנהל נגד החברה ולא נגדו באופן אישי.
החקירה הכלכלית הובילה את החוקרים לשורה של עדויות על עבירות מין שבוצעו לכאורה בידי יהודה משי זהב. אך בסופו של דבר, החקירה לא הניבה חומרים מרשיעים נגדו. "אני יכול לומר שאכן נוהלה חקירה מעמיקה, הן בפן הכלכלי והן בפן של עבירות המין", אומר אדם שהיה מעורב בתיק. "אבל לא היו די ראיות".
החברה החרדית, שבה פעל לכאורה משי זהב, הקשתה מאוד על הקורבנות לשתף פעולה עם המשטרה. "היום זה מעט שונה, אבל אז המשטרה בכלל לא הייתה גורם במשוואה של קורבנות עבירות מין בחברה החרדית", אומר חוקר משטרה לשעבר. לדברי בכיר לשעבר במשטרה, "צריך להבין את התרבות. זה נחשב אז בושה איומה מבחינתו של הקורבן, כתם. לכן שמרו על עמימות ועל שתיקה ולא הגישו תלונות".
"במקרה של יהודה נעשו מאמצים רבים למיצוי החקירה, אך ללא הועיל, ובדיוק בגלל הטעמים האלה", מצטרף אדם שמכיר את התיק. גם מהחשדות בפרשה הכלכלית יצא יהודה משי זהב נקי.
גם חלקו של האח משה נותר מתחת לרדאר. תוך כדי החקירה סירב משה, שגר אז בחו"ל, להגיע ארצה, ונמנע מלשוב לישראל במשך שנים. לפני כשנה חזר לראשונה ארצה, אך לא נעצר בשדה התעופה. "המידע על כניסתו של משה לארץ הגיע בוודאות למשטרה", אומר בכיר לשעבר ב־443. "למה המשטרה לא עשתה עם זה שום דבר? זו שאלה טובה". לדברי גורם אחר במשטרה, "יכול להיות שזו תקלה, יכול להיות שזו החלטה. בכל מקרה, אם אני הייתי עדיין במשטרה, זה לא היה קורה". לפני כמה חודשים נפטר משה בגיל 59.
המכתב האנונימי
את כל הפרשיות הללו צלח יהודה משי זהב בהצלחה, נקי וללא רבב. גם יחסיו עם המשטרה, כך נראה, לא נפגמו. לאחרונה הפך למרצה בקורסי הקצינים הבכירים במשטרה ולאחרונה גם שיתף פעולה עם תנ"צ יפעת שקלר, מפקדת היחידה לשוויון מגדרי ולמגוון תרבותי, שאמונה על פיתוח הקשר עם אוכלוסיות מיוחדות בחברה הישראלית.
אלא שהטענות בנוגע להתנהלותו המינית לא פסקו. כפי שפירסם עמרי מניב בערוץ 13, בספטמבר 2019 נשלח למ"מ המפכ"ל דאז, ניצב מוטי כהן, מכתב אנונימי תחת הכותרת "אל תיתנו יד לעבריין". "אנו פונות אליך מלב אל לב בעניין מר יהודה משי זהב, המצטייר בציבור כאיש של צדקה", נכתב שם. "מאחורי המסכה מסתתרת מפלצת... מזה שנים אנו קוראות להעלות על סדר היום הציבורי את פגיעותיו הרבות בנשים... אבל הוא 'מאותרג'".
גם במקרה זה נמנעה המשטרה מלפתוח בחקירה. "מכתבים אנונימיים זה מאוד טריקי", מסביר בכיר לשעבר במשטרה. "יכול להיות שתוכן המכתב מחליא, אבל אם הוא לא מציין שם של בן אדם ספציפי, או כולל ראיה כלשהי שאפשר להתחיל מהם את התהליך, זה לא מספיק. להגיד על מישהו ש'כולם יודעים שהוא כזה וכזה' זה בסדר למי־טו ולפייסבוק, אבל לא מגיע לכדי רף פלילי".
לדברי אותו מקור, "אין סיכוי שהגיע מכתב שהיה בו מידע שאפשר להתחיל ממנו חקירה, ולא עשו את זה. השוטרים מפחדים, כי הם יודעים שעוד יום־יומיים זה עלול להתפוצץ. ואז מי שלא פתח בחקירה, יצטרך לתת את הדין".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מנהלת חקירותיה על פי חוק ביסודיות במקצועיות ובניקיון כפיים במטרה להגיע לחקר האמת". פרקליטו של משי זהב, עו"ד אפרים דמרי, לא הגיב במפורט לשאלות שהופנו אליו ומסר כי מדובר ב"דברי שקר וכזב".
את תגובת יורשיו של משה משי זהב לא ניתן היה להשיג.
לפנייה לכתב/ת 
