14 מיליארד שקל לארבע מערכות בחירות

ישראל הולכת לבחירות רביעיות בשנתיים ויש לכך משמעויות כלכליות. העלות הכוללת של ארבע מערכות בחירות מסתכמת בכ־14-12 מיליארד שקל כאשר עלות הבחירות הנוכחיות גבוהה יותר לתקציב המדינה בשל ההיערכות המיוחדת של ועדת הבחירות למשבר הקורונה. על פי כמה גופים שהתבקשו על ידי "ממון" לאמוד את העלות למשק עולה כי בבחירות לכנסת ה־24 היום מגיע הנזק הישיר למשק ל־3-2.2 מיליארד שקל, והעלות התקציבית הישירה של מימון המפלגות והפעלת ועדת הבחירות מגיעה לכ־800 מיליון שקל.

200% שכר

יום הבחירות הוא יום שבתון שבו אין חובה לעבוד, ולא מנוכה עליו יום חופש. מי שעובד ביום הבחירות זכאי לשכר בגובה 200% או לשכר רגיל ויום חופש במועד אחר. בנוסף, מעסיקים חייבים לשלם לעובדיהם שכר מלא על היום הזה גם אם אלה עובדים חסרי זכות הצבעה, כמו עובדים זרים ופלסטינים. בשל המצב הפוליטי, בתוך כשנה נכנסו חוקים אלה לתוקף וחייבו את המגזר העסקי, ומגזר העסקים הקטנים והבינוניים בפרט, לקיים חמישה ימי שבתון, כולל יום שבתון לבחירות לרשויות המקומיות שהיו ב־30 באוקטובר 2018, שני ימי שבתון של הבחירות הכלליות באפריל ובספטמבר 2019, יום השבתון במארס 2020 ויום השבתון הצפוי היום.

להערכת מאקרו, המכון הישראלי למחקר כלכלי־חברתי בראשות ד"ר רובי נתנזון, עלות תשלומי השכר בשבתון לשכירים במגזר העסקי מגיעה לכ־1.5 מיליארד שקל. עם הבחירות הכלליות הנוספות במארס מדובר ב־4 ימי שבתון בעלות של כ־6 מיליארד שקל שהמגזר העסקי מממן. שיעור חלקם של העסקים הקטנים והבינוניים בנשיאת העול הוא 50.16%־44.1%. הנזק הכלכלי שנגרם ועתיד להיגרם לעסקים הקטנים והבינוניים מוערך ב־3־2.64 מיליארד שקל.

תקציב ועדת הבחירות גדל בכ־10%־20% בכל מערכת בחירות. בין הבחירות לכנסת ה־22 לכנסת ה־23 עלה תקציבה בכ־26.7% למרות ירידה במספר הקלפיות. המצב כיום שונה: בבחירות היום יפעלו 12,127 קלפיות, קפיצה גדולה מהבחירות הקודמות שמיוחסת בעיקר לקורונה. התקציב שאושר לוועדת הבחירות לכנסת ה־24 הוא כ־675 מיליון שקל, לעומת 392 מיליון שקל לתקציב הבחירות לכנסת ה־23 שהתקיימו בראשית המגפה – הקפיצה הריאלית הגבוהה ביותר לפחות 20 שנה.

מנתונים שהעביר מרכז המחקר והמידע של הכנסת ל"ממון" עולה כי 237.5 מיליון שקל מתקציב ועדת הבחירות הם תוספת קורונה. עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית הוועדה, ציינה כי רק להקמת קלפיות מיוחדות ושינויים בקלפיות נדרשו 75 מיליון שקל.

עלות לא מבוטלת נוספת היא מחיר חוק מימון מפלגות. כל מפלגה מקבלת מימון מהמדינה על פעילותה השוטפת ותוספת מיוחדת להוצאות הבחירות. גובה המימון תלוי במספר חברי הכנסת שהמפלגה מעמידה לאחר הבחירות, כך שכל חבר כנסת שווה יחידת מימון אחת. כיום, עלות יחידת המימון למפלגות היא 1.4 מיליון שקל. העלות הכוללת מגיעה לכ־168 מיליון שקל נוספים על חשבון המדינה.

לזה יש להוסיף את עלויות חוק מימון הפריימריז: נאסר על חברי כנסת מכהנים לגייס תרומות לפריימריז, והם יקבלו מימון מהמדינה גם אם לא ייבחרו. המימון יינתן אם במפלגה חברים לפחות 5,000 חברים ואם בבחירות המקדימות מצביעים רוב חבריה. בבחירות הראשונות של 2019 חולקו כ־46 מענקים לחברי הכנסת המכהנים שזכאים להם ב־320-120 אלף שקל, כלומר בין 5.2 ל־14.7 מיליון שקל.

על פי נתוני המחלקה למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים שנמסרו אתמול ל"ממון", תוספת העלות בבחירות ליום שבתון נאמדת ב־2.2 מיליארד שקל למשק, ללא עלויות ועדת הבחירות ומימון המפלגות ונזקים הנגרמים למשק מהירידה בפעילות. העלות למגזר העסקי מסתכמת ב־1.5 מיליארד שקל ולמגזר הציבורי ב־0.7 מיליארד שקל.

פדיון גבוה

לפי איגוד לשכות המסחר, יום הבחירות יביא לפדיון גבוה מתמיד בענפי המסחר, האירוח והאוכל ופעילויות הפנאי. ביום בחירות שאינו סמוך לחג, כמו פסח הפעם, הפדיון היומי גבוה בממוצע ב־5%, תלוי בסוג העסק וגודלו, בהשוואה לממוצע היומי.

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, אמר ל"ממון" כי "מאחר שהשנה יום הבחירות יוצא בשבוע שבו חל ערב פסח נראה גידול של כ־7%". הפדיון בענפי המסחר הקמעונאי, אירוח ואוכל ופעילויות פנאי ביום הזה יהיה כמיליארד שקל. ביום הבחירות צפויה פעילות עסקית ערה ברוב העסקים בענפי המסחר והשירותים, אך באיגוד אומרים כי יש להביא בחשבון את העלות לכל המגזר העסקי מאחר שעסקים רבים ייאלצו לשלם לעובדיהם יום חופש נוסף, או לחלופין שכר של 200% אם יעבדו בשבתון. לפי הערכות שמרניות, הפסד ההכנסות ביום הבחירות למשק נאמד בכ־2 מיליארד שקל.

לדברי עו"ד לין, זה מצב מעוות שיש לתקנו: "חבל שהכנסת לא השכילה לאפשר לכל אזרח להשתתף בבחירות בלי להטיל הוצאות מיותרות על המגזר העסקי. חלק מהעובדים מנצלים זאת כדי לבלות ולא להצביע. יש לקבוע כי עובד שלא עבד בשבתון ולא הצביע, יום החופש ייזקף לחובתו". עו"ד רועי כהן, נשיא להב: "עלות הבחירות קרובה ל־4 מיליארד שקל, שיכלו להציל עשרות אלפי עסקים. כל הטרלול הזה שהפוליטיקאים מובילים אליו הוא לצערי על חשבון העצמאים".