דגלים אדומים של פסטיבל "דרום אדום" קישטו ביום רביעי את שדרת הכניסה לרהט. 63 אחוז מהמצביעים בעיר הבדואית נתנו את קולם לרע"מ. רק 22 אחוז הצביעו לרשימה המשותפת. ביישובים בדואיים אחרים בנגב נרשמו תוצאות דומות. את המקום השלישי ברהט, אגב, קטף הליכוד.
כרזות התעמולה שנתלו בכיכרות ממחישות את ההבדל בין שתי המפלגות הערביות: הכרזה של רע"מ מציעה "קול ריאלי, משפיע ושמרן"; זו של המשותפת מציגה את גבו של נתניהו עם הכיתוב "סובב את הגב שלו לכל מי שתמך בו ואתם אומרים 'גישה חדשה'? שלא יעבדו עליכם". במשרדו של פאיז אבו־סהיבאן, ראש העירייה ואיש רע"מ, תלוי שלט ועליו הכתובת: "החיים הם לא לחכות שהסערה תחלוף, אלא ללמוד לרקוד בגשם". נדמה שאין תיאור מדויק יותר של גישתו הפוליטית של יו"ר המפלגה, ד"ר מנסור עבאס.
"הרעיון של עבאס הוא להיות חלק מהפתרונות ולא חלק מהבעיות", אומר אבו־סהיבאן ודופק על השולחן. "אנחנו התחברנו לעניין הזה אחרי הניסיון שלנו עם הרשימה המשותפת. רוב הזמן הם צעקו מעבר לדלפק. הם אף פעם לא עשו את הסיבוב מסביב לדלפק כדי להיכנס ולשנות משהו. אנחנו רוצים לפתור את הבעיות שלנו, ואת זה עושים דרך שיח חיובי עם מי שנמצא בראש הפירמידה, יהיה מי שיהיה. אנחנו נשים את האג'נדה שלנו על השולחן שלו, והוא יצטרך להחליט אם ללכת איתנו. בתמורה, הוא יקבל מאיתנו רשת ביטחון".
עבאס לא הופתע מההישג של רשימתו בבחירות. כשפורסמו תוצאות המדגמים בשלושת ערוצי הטלוויזיה, ביום שלישי בשעה עשר בערב, היה לו ברור שליד העמודה של רע"מ תתעגל הספרה אפס. "שעה לפני כן גיליתי, דרך מכון המחקר שאיתו אנחנו עובדים, שהמדגמים מבוססים על שמונה קלפיות בלבד במגזר הערבי", מסביר עאיד כיאל, האסטרטג הראשי ומנהל הקמפיין של רע"מ. "ידעתי שהסיכוי שנעבור על בסיס התוצאות בקלפיות האלה הוא אפסי. כשהודעתי את זה למנסור, הוא נשאר קר רוח. אמרתי לו שרק כשיתחילו להגיע תוצאות האמת נדע מה הכיוון".
ואכן, כשמשקיפי הקלפיות מטעם רע"מ החלו להזרים למטה המפלגה את נתוני ההצבעה, התחלפה המתיחות באופוריה. "באזור חצות הגיעו התוצאות מחמש הקלפיות הראשונות", משחזר כיאל. "שתיים היו מהנגב, שתיים מהגליל ואחת מכאבול, כפר שמזוהה עם חד"ש. הסתכלתי על המספרים והבנתי שאנחנו עוברים את אחוז החסימה".
ואיך עבאס הגיב כשבישרת לו את זה?
"מי שמכיר את מנסור יודע שזה בן אדם שקשה לרגש אותו. הוא ישר אמר 'אל־חמדולילה', תודה לאל, וביקש שייתנו גז עם הספירה".
נדמה שרק אדם קר רוח ומאמין כמו עבאס היה יכול לשלוף את השפן הזה מהכובע. במהלך הקמפיין נאלץ להתמודד עם הטענות שהוא משת"פ של נתניהו, ספג את קריאות ה"בוגד" שהטיחו בו שותפיו לשעבר, וכל העת המשיך לחרוש את השטח. "היינו מתעוררים באמצע הלילה ומסתכלים דרך החלון לעבר הבית שלו, לראות אם הוא כבר חזר", אומרת השבוע אמו בת ה־80, נוהאד. "הוא היה מגיע בשתיים־שלוש לפנות בוקר".
העבודה הקשה השתלמה. הסקרים אולי לא ספרו את עבאס, אבל הוא הצליח להשתחל לכנסת וגם להפוך למנהיג המפלגה הערבי הראשון ששובר את הנחת היסוד שלפיה המפלגות הערביות מחויבות לשמאל. "מנסור חיכה לרגע הזה כדי לשחק את המשחק הפוליטי שהוא תמיד רצה לשחק", אומר מנהל הקמפיין כיאל. "במהלך הקמפיין השתמשנו בגרפים שבהם רע"מ הופיעה באמצע, ככוח פוליטי שנמצא לא בימין ולא בשמאל. חפרנו על זה. זה בדיוק המיקום שבו מנסור האמין שהערבים צריכים להיות בו".
המיקום הזה, כשובר השוויון בתיקו הבין־גושי, הופך את עבאס למרוויח הגדול בבחירות 2021. עם כל הכבוד לנפתלי בנט, ממליך המלכים של הממשלה הבאה יהיה מוסלמי אדוק, רופא שיניים מהיישוב מר'אר שבגליל, שעד לפני כמה חודשים היה אלמוני למרבית הציבור היהודי בישראל. על פי תוצאות הבחירות נכון לרגע סגירת הגיליון, עבאס הוא היחיד שיכול להעניק את המנדט ה־61 המיוחל לשני המחנות – זה של נתניהו וזה של מתנגדיו. המניה שלו בנסיקה.
"מנסור לא סוגר שום דלת", אומר כיאל. "גם לא זו של תמיכה בממשלה שכוללת את בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן־גביר. מצד שני, הוא גם לא דבוק לנתניהו, כמו שניסו לצייר. בסופו של יום הוא יישב עם החבר'ה ברע"מ, ישתף אותם ויחליט. הכל תלוי בשאלה מי ייענה לדרישות שלו".
בראש רשימת הדרישות הללו לא עומדות הזכויות הפוליטיות של ערביי ישראל, גם לא פתרון שתי המדינות. השאיפות של עבאס הרבה יותר ארציות: טיפול בפשיעה ובאלימות במגזר הערבי, הכרה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב, הקלת מצוקת הדיור ביישובים הערביים ופיתוח כלכלי בחברה הערבית. "עבאס מבקש להעביר את מרכז הכובד של האסטרטגיה הפוליטית של המנהיגות הערבית, מהרעיון הלאומי לרעיון החברתי", מסביר ד"ר דורון מצא, עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומחבר הספר "מדיניות ישראל כלפי אזרחיה הערבים". "הוא אומר: 'בואו נהפוך את השיח החברתי לאידיאולוגיה המוכרזת שלנו'".
עבאס, שמכהן כחבר כנסת פחות משנתיים, כבר הוכיח מיומנות פוליטית בבואו לממש את החזון שלו. בכנסת היוצאת למד לשתף פעולה עם הימין בכלל ועם הליכוד בפרט, בין היתר לאחר שהוצב בראש הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה במגזר הערבי. לא מן הנמנע שנתניהו ועבאס ימצאו את הדרך לשתף פעולה גם בכנסת הבאה.
בינתיים מתנהל עבאס כסוחר ממולח. "מי שרוצה למנוע מערכת בחירות חמישית צריך לבוא במגע עם רע"מ", אמר למחרת יום הבחירות. "אנחנו רוצים למנוע עוד סבב בחירות, אבל זה לא יקרה בחינם".
"לא שונא אף אחד"
רבים מהבתים בשכונת אל־ביסבאס במר'אר עדיין נמצאים בשלבי בנייה. תוכניות המתאר טרם אושרו במלואן והמינהל לא נותן רישיונות. אבל במאהל הבחירות, סמוך לביתו של עבאס, שמחה וצהלה. לצד השכנים ובני המשפחה חגגו פה ביום רביעי גם תומכי רע"מ, שחלקם הגיעו מרחוק. "עבאס הוא אחלה בן אדם", פוסק זאהר אל־סעיד, שהגיע לכאן מבירת הנגב. "תמכנו בו חזק בבאר־שבע".
עבאס, בן 46, הוא אחד מ־11 אחים ואחיות. "כשהיה צעיר אהבנו לראות יחד את המונדיאל, את משחקי ליגת האלופות, תמיד באווירה טובה", מספר מוהרה מג'ד, שכן וחבר ילדות. כבר בבית הספר היסודי התבלט עבאס כתלמיד מוצלח, ולדברי אמו – ידע לפשר בין תלמידים שהיו רבים זה עם זה. "הוא היה עושה סולחות", היא אומרת בגאווה. "הייתה לו סבלנות לאנשים". גם בהמשך ישמש כאחד המגשרים הידועים במגזר הערבי וינהל לא מעט סולחות לפתרון סכסוכים. ייתכן ששם צבר חלק מהיכולות שיסייעו לו להתנהל בשדה המוקשים הפוליטי שאליו הוא נכנס בימים אלה.
ב־2001 השלים את לימודי רפואת השיניים באוניברסיטה העברית בירושלים והקים קליניקה במר'אר. במשך כמה שנים עבד כרופא שיניים, אבל החיידק הפוליטי היה חזק יותר והוא סגר את המרפאה. עוד באוניברסיטה הוא נבחר פעמיים לראשות ועד הסטודנטים הערבים וכך החל להשתלב במפלגת רע"מ, תחילה כדובר וכמגייס תרומות. ב־2007 הפך למזכ"ל המפלגה. במקביל למד לימודים איסלאמיים אצל שייח' עבדאללה נימר דרוויש, מייסד ומנהיג התנועה האיסלאמית בישראל, ומונה לסגן יו"ר הפלג הדרומי של התנועה. "הוא מכיר כל פסוק בקוראן", אומר בן דודו אחמד, וממהר לציין ש"הוא לא דתי קיצוני, לא שונא אף אחד".
עבאס נשוי ליאקות ולזוג שלושה ילדים: הגדולה, נור, בת 12, האמצעי, מוחמד, בן 10, ומרים בת שנה. בנו ליווה אותו ביום הבחירות והצטלם איתו ליד הקלפי בזרועות מונפות. "הילדים מאוד רוצים שישחק איתם, אבל בחודשים האחרונים לא היה לו זמן", מספרת יאקות. "הם כל הזמן שאלו אותו: 'מתי תסיים עם הבחירות האלה?'"
חלק ניכר מזמנו הקדיש לאחרונה גם לטיפול בשתיים מאחיותיו, המתמודדות עם מחלת הסרטן. רק לפני שנתיים מת אחיו הבכור מהמחלה. "יומיים לפני הבחירות היה ניתוח לאחותנו, והוא דחה את כל הפגישות וליווה אותה לבית החולים", מספרת האחות סמירה, שבעצמה מתמודדת עם סרטן. "אחרי כל העצב שעברנו רצינו קצת שמחה, ועכשיו השגנו אותה".
השמחה במאהל הבחירות גלשה גם לרחובות הסמוכים ועוררה לא מעט תקווה בקרב התושבים. "מנסור מתווה דרך חדשה, של שיתוף פעולה, של השתתפות והתקרבות לרשות המבצעת ולא רק למחוקקת", אומר מג'ד. "הוא פועל מתוך תקווה שסוף־סוף באמת יראו אותנו ואת הצרכים שלנו".
ש"ס של המגזר
כדי להבין את האידיאולוגיה של עבאס, ולנסות ולנבא את מהלכיו הפוליטיים העתידיים, צריך לחזור אחורה. מאז הקמתה, בשנת 1971, התמודדה התנועה האיסלאמית בישראל עם השאלה כיצד להשפיע על גורל האוכלוסייה הערבית. ב־1996 חל פילוג בתנועה: בעוד הפלג הדרומי תמך בכניסה לפוליטיקה הפרלמנטרית והתמודד לכנסת באמצעות רע"מ, הפלג הצפוני של שייח' ראאד סלאח פנה לדרך חתרנית, שהפכה אותו בהמשך להתארגנות בלתי חוקית ושלחה את סלאח לכלא.
הגישה הפרגמטית של הפלג הדרומי ומפלגת רע"מ דגלה מאז ומעולם בהשגת הישגים מעשיים, תוך שיתוף פעולה עם המוסדות הדמוקרטיים בישראל. "מעין ש"ס של המגזר הערבי", מנסח זאת בתמציתיות ד"ר מצא. בד בבד ביקשה רע"מ לשבור את ההגמוניה של מפלגת חד"ש, שנתפסה כמי שמייצגת את האליטה האינטלקטואלית הערבית־ישראלית וזוהתה עם המאבק הפלסטיני.
"מקורות הכוח של עבאס הן השכבות העממיות", מסביר מצא. "אלה שסדר היום שלהן הוא לא לאומי קלאסי. המהפכה הרעיונית שמוביל עבאס בשנים האחרונות אומרת שהערבים צריכים להניח בצד את האוטופיות הגדולות שלהם, אלה ששואפות לשנות את הדנ"א של מדינת ישראל, ולתעדף סדר יום חברתי שמבוסס על טיפול במצוקות החברתיות הבולטות במגזר. ולצורך זה הם יכולים לשתף פעולה עם כל גורם פוליטי שנמצא במערכת, על אחת כמה וכמה אם הוא תופס את הגה השלטון".
עבאס הוא הביטוי המובהק ביותר לגישה הפרגמטית והמשתלבת הזו. ב־2018 נבחר ליו"ר רע"מ ובאפריל 2019 נכנס לראשונה לכנסת, לאחר שהמפלגה רצה ברשימה משותפת עם בל"ד. בהמשך היה מאדריכלי הקמת הרשימה המשותפת בגרסת 2019. "הוא עשה הרבה ויתורים", אומר מנהל הקמפיין כיאל. "למשל, ויתר על המקום השני ברשימה כדי לפתור את הסכסוך בין חד"ש לתע"ל. הוא יצא לארג', אבל במשותפת לא כיבדו את זה".
כחצי שנה לפני הבחירות החל עבאס להעלות דרישות חדשות בפני הנהגת הרשימה המשותפת. "זו הייתה פעם ראשונה שמפלגה ערבית אומרת שאי־אפשר לשבת על ספסלי האופוזיציה ודורשת להיות חלק מהמשחק", אומר כיאל. "מנסור אמר לאנשי המשותפת: 'אם תמשיכו לחכות לנפילת הימין, זה יכול לקרות גם עוד 20 שנה. מה תעשו עד אז?' זה משהו שבמשותפת לא רצו לדבר עליו".
ההחלטה לרוץ לבד הפכה את עבאס לאויב הפוליטיקאים הערבים. "זאת הייתה מערכת הבחירות הכי קשה שהייתה לי, וצברתי לא מעט קילומטרז' בפוליטיקה הערבית", מספר כיאל. "יצאנו נגד שלוש מפלגות יחד, ופעלנו בתוך חברה שלא רגילה לשבור מיתוסים. חד"ש עשו קמפיין שלילי, לא מכבד. המון פוסטים בפייסבוק, סרטוני וידיאו ודיבורים של איימן עודה, שתיארו את עבאס כמי שיסחוט את קולות הערבים ואז יזרוק אותם וילך עם נתניהו".
הקמפיין שניהל כיאל ניסה למפות את היישובים שבהם יש סיכוי לרע"מ לקחת קולות מהמשותפת. "בדקנו באמצעות סקרים איפה יש לנו פוטנציאל, וגייסנו שם פעילים". רשת הפעילים הזו התבססה במידה רבה על התשתית של התנועה האיסלאמית, שנטועה עמוק בקהילות ערביות רבות ברחבי הארץ. "ברע"מ אתה מתחיל כשהנגב איתך, ואתה צריך רק לא לאבד אותו", מסביר כיאל. "בגליל, שם נמצאים רוב המצביעים הערבים, הצלחנו לשכנע לא מעט. באזור ואדי ערה (שמזוהה עם הפלג הצפוני) מאוד התקשינו".
הגישה החדשנית של רע"מ כלפי הפוליטיקה הישראלית אין פירושה שמדובר במפלגה ליברלית. להפך. זו מפלגה שמרנית, הומופובית, שמקדמת את האיסלאם ואת ערכי המשפחה המסורתית. עבאס עצמו התנגד בעבר לקיומם של מצעדי גאווה ולכניסת ארגוני להט"בים לבתי ספר ערביים, והביע תמיכה בהסדרה חוקית של הפוליגמיה.
אף על פי שרע"מ לא שמה בראש סדר היום שלה את הסוגיה הפלסטינית, כמה מחברי המפלגה הביעו בעבר תמיכה במשפחות מחבלים. אחד מהם, יו"ר המפלגה לשעבר איברהים צרצור, נהג לבקר באופן קבוע אסירים ביטחוניים, ובהם מתכנן הפיגוע במלון פארק. ח"כ מכהן של המפלגה, סעיד אל־ח'רומי, הביע תמיכה ב"שהידים" המתנגדים לכיבוש.
עבאס, לעומת זאת, נשא ביום השואה לפני שנה נאום יוצא דופן בכנסת, שבו הביע סולידריות עם העם היהודי. "אני עומד ונושא תפילה מהקוראן למען עילוי נשמתם של שישה מיליון יהודים שנספו בשואה במלחמת העולם השנייה", אמר. "עוצמתה של השואה מכריחה אותנו כבני אנוש להשאיר לרגע את המחלוקות הלאומיות והדתיות, וכמובן את הדעות הפוליטיות, להתייחד עם הקורבן ולהרגיש את הכאב".
"תקשיבו לנאום הזה", ממליץ הח"כ לשעבר הרב מיכאל מלכיאור, ששיתף פעולה עם עבאס במסגרת "יוזמת השלום הדתית". "עבאס נלחם כדי לשנות את הדפוס ולהיות מעורב בתוך החברה הישראלית, והוא מאמין בזה בכל ליבו. מדובר באדם אמיץ מאוד, שלא מפחד מאף אחד או חושש ממה יגידו".
האם גישתו של עבאס תאפשר לו לשתף פעולה עם ממשלת ימין "על מלא"? עבאס עצמו הצהיר לאחר הבחירות שפניו לאו דווקא לכיסא בממשלה אלא לתמיכה בממשלה מבחוץ, תוך שמירת האופציה להצביע נגדה בהחלטות שחשובות לו. "הסיכוי שעבאס יישב בתוך ממשלה עתידית, ולא משנה מי ירכיב אותה, הוא נמוך", מעריך ד"ר מצא. "זה בכל זאת פריצה של עקרון ברזל. אבל אני חושב שהוא כן יסכים לשמש כסוג של גורם משלים עבור ממשלה שתגיע להסכמות שיביאו לידי ביטוי את האסטרטגיה החברתית שלו".
לדברי מצא, "נתניהו כבר זיהה את זה כשאמר שאפשר להפוך את היחסים בין המדינה לערביי ישראל ל'מודל דובאי', כלומר – לעשות עסקים תועלתניים־כלכליים. עבאס יודע שהוא לא יקבל מאף ממשלה בישראל את רעיון השוויון הפוליטי, אבל הוא כן יכול לקבל הבטחות ליותר תקציבים עבור החברה הערבית".
עבאס יהיה מוכן לתמוך בממשלה שכוללת את סמוטריץ' ובן־גביר?
"במידה רבה, סמוטריץ' ובן־גביר משדרים על אותו גל כמו עבאס. לימין הפוליטי יש תפיסה של 'בואו ניתן לערבים איכות חיים והם ייתנו לנו שקט מכל הפנטזיות שלהם'. מצד שני, יש עדיין איזשהו מתח בשאלה הלאומית. עם כל הפרגמטיות, לא מדובר על קיצה המוחלט של האידיאולוגיה".
הסמכות העליונה
לאבו־סהיבאן, ראש עיריית רהט, חשוב להבהיר שרע"מ לא בכיס של נתניהו. כהוכחה הוא שולף סיפור מלפני שלושה שבועות. "נתניהו רצה לבקר ברהט כדי לחנוך איזה קרוואן, ואני סירבתי לקבל את פניו", הוא אומר. "הבנת שהביקור הזה לא בא לטובת תושבי רהט, אלא לטובת קמפיין הליכוד".
את מרצו בשבועות האחרונים השקיע ראש העירייה בקמפיין אחר, זה של רע"מ. "עשינו חוגי בית כמעט בכל שכונה", הוא אומר. "הסיסמה שלנו הייתה: 'להיות או לחדול'. אם היה צורך שעבאס יעשה שיחת טלפון כדי לשכנע אנשים, הוא עשה זאת. עשינו עבודת נמלים. ערכנו גם מפגשים של נשים". בחלק ממפגשי הנשים השתתפה אימאן ח'טיב־יאסין, מספר 5 ברשימת רע"מ.
לדברי אבו־סהיבאן, הפרישה מהרשימה המשותפת הקלה על אנשי רע"מ לגייס מצביעים בחברה הבדואית. "במשך תקופה הקרבנו את הערכים שלנו לטובת המשותפת, שדוגלת בזכויות הלהט"ב", הוא אומר. "זו אחת הסיבות שלקחנו את עצמנו החוצה, כי אנחנו לא מוכנים לשבת עם אנשים שתומכים בזכויות האלה. הבדואים הם אנשים מסורתיים, הם אף פעם לא היו במפלגות כמו חד"ש או המפלגה הקומוניסטית. הם קרובים למסורת, והם אוהבים להצביע למי שקרוב ללב שלהם".
אבו־סהיבאן הוא אחד מ־21 חברי מועצת השורא של רע"מ, שעימם מתייעץ עבאס כיו"ר המפלגה לפני קבלת החלטות גורליות. "הוא בן אדם לא ריכוזי", אומר אבו־סהיבאן. "אנחנו יושבים דרך הזום ולפעמים מתנגדים לדעה שלו, והוא מקבל את זה ברוח טובה. הוא בן אדם פרגמטי. כמועצת השורא גם נדון בהצעות שהוא יקבל מנתניהו ומיאיר לפיד".
המועצה הסמיכה את עבאס לנהל משא ומתן בשמה, ובתום המו"מ הוא ישוב אליה כדי לקבל את אישורה. בכל מקרה, עבאס לא יכול לבצע החלטה שהמועצה מתנגדת לה. "אנחנו הסמכות העליונה", מבהיר אבו־סהיבאן.
תהיה מוכן לתמוך בממשלה שתמשיך לקדם את חוק הלאום?
"ההצהרות שהיו לפני הבחירות לא יחזיקו מעמד אחריהן. נעשה משא ומתן ונגיע להסכמות".
אפשר למצוא קווי יסוד לממשלת ימין שיכילו את העמדות של רע"מ?
"כשש"ס או יהדות התורה מנהלים מו"מ קואליציוני עם הליכוד, אכפת להן מקווי היסוד של הממשלה? מעניין אותם הציבור שלהם והתקציבים שיקבלו. אותו דבר עם רע"מ. 70 שנה הלכו המפלגות הערביות במדבר. אפילו אחרי שהביאו 15 מנדטים, הן לא עשו כלום. היום יש לנו הזדמנות לנצל את המצב. כל מי שרוצה אותנו בקואליציה שלו, שיישב מולנו בשולחן וננהל איתו משא ומתן".
אתה, באופן אישי, תשב עם סמוטריץ' ובן־גביר?
"אם הם יתפשרו והממשלה תעניק לרשימה שלנו מה שאנחנו רוצים, אין מניעה שזה יקרה. סמוטריץ' אולי יתמתן, ואם בן־גביר רוצה להיות בממשלה, גם הוא יצטרך להתגמש, או להישאר בחוץ. ואם נצליח לשנות את הדעה של בן־גביר על הערבים, כבר עשינו משהו". ¿
itay-i@yedioth.co.il
noam.barkan@gmail.com
