סימנים מטרידים ראשונים לירידה אפשרית ביעילות החיסון נגד קורונה: מעקב סרולוגי שנעשה לעובדי בית החולים שיבא שחוסנו בחיסון פייזר גילה אצל חלקם ירידה משמעותית ביותר ברמות הנוגדנים בדם, פחות משלושה חודשים לאחר קבלת החיסון השני. כעת בודק צוות המחקר האם מדדים אחרים בדם עשויים להעיד על כך שהחסינות בכל זאת נשמרת.

עובדי שיבא שחוסנו מיד בתחילת מבצע החיסונים, מחודש דצמבר, משתתפים בחלקם במחקר ארוך טווח, שנועד לעקוב אחר התפתחות רמת החסינות בדמם. בשבועות האחרונים נמדדה אצל חלקם ירידה דרמטית בכמות הנוגדנים, שמתקרבת בחלק מהמקרים לסף שהוגדר כ"לא מחוסן". צוות החוקרים, בראשותה של פרופ' גילי רגב־יוחאי, ממשיך לבדוק פרמטרים נוספים בדם כדי לגלות מה המשמעות של ירידה זו, והאם היא אמנם מבשרת על כך שיעילות החיסון יורדת. בבית החולים אמרו: “אנחנו עדיין לא בטוחים שיש לירידה הזו משמעות”.

אחד ממשתתפי המחקר סיפר: "שבועיים אחרי החיסון השני רמות הנוגדנים היו גבוהות בהרבה מערך הסף שהגדיר אותי כמחוסן. חודש לאחר החיסון השני הרמות ירדו בשליש, ובבדיקה השלישית, חודש לאחר מכן, הן צנחו לשליש בלבד מהרמה שנמדדה אחרי החיסון השני. נאמר לי שמגמה דומה נצפתה אצל עובדים רבים. הרמות שנמדדו אצלי עדיין עולות על ערך המינימום שמעיד על הגנה חיסונית, אבל אני חושש שבבדיקה הבאה הן ייעלמו בכלל".

מנתונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות עולה כי שיעור המחוסנים באופן מלא שאושפזו לאחרונה בגלל קורונה נמצא בעלייה. ייתכן שהציבור יצטרך לקבל מנת דחף (בוסטר) לחיזוק הנוגדנים מדי שנה או יותר.

המעקב בשיבא כולל בדיקות דם חודשיות לזיהוי רמות הנוגדנים. בבדיקה הראשונה, שבוע לאחר החיסון הראשון, כמעט שלא נמצאו נוגדנים אצל המחוסנים. באמצע ינואר, כשבוע לאחר מתן המנה השנייה, חלה קפיצה של פי שישה עד פי 20 ברמת הנוגדנים. מחקרים שנערכו בשיבא ובבילינסון מעלים כי שיעור ניכר ממושתלי האיברים, שנמצאים בקבוצת סיכון לפתח את סיבוכי המחלה, משום שמערכת החיסון שלהם מדוכאת באמצעות תרופות, וקיבלו את החיסון, לא פיתחו נוגדנים כלל.