yed300250
הכי מטוקבקות
    פינג פונג
    7 ימים • 31.03.2021
    "לא אמרתי שתוצאות המדגם 'מכריעות' אלא 'דרמטיות'. צריך להבין שעברית היא לא שפת האם שלי"
    רז שכניק

    פרופ' קמיל פוקס, 75, נשוי ואב לשניים, גדל בבוקרשט, עלה לארץ בגיל 15 עם משפחתו, למד בכפר הנוער בן שמן, שירת כנהג משאית בחיל תובלה, עשה תואר בכלכלה וסטטיסטיקה, תואר שני בחקר ביצועים ודוקטורט בסטטיסטיקה יישומית. הפך למרצה ובהמשך לפרופסור. לאורך שנים ערך סקרים ומדגמים עבור ערוץ 1 יחד עם מינה צמח. בליל הבחירות האחרון ערך את המדגם של חדשות רשת. בימים אלה הוא חוקר ראשי במכון 'דיאלוג'.

     

    כשעתיים לפני המדגמים אמרת שהתוצאות דרמטיות ומכריעות. הן לא היו. טענו שניסיתם לקושש רייטינג.

     

    "אני אמרתי שהתוצאות 'דרמטיות', ואז שאלו אותי באולפן אם התוצאות 'דרמטיות ומכריעות' ואמרתי, 'דרמטיות ומכריעות'. אבל לא אני נידבתי את ה'מכריעות', אלא אמרתי דרמטיות".

     

    ובכל זאת, למה הסכמת להגדרה "מכריעות"?

     

    "במילה 'מכריעות' התכוונתי בעצם לזה ששתי מפלגות שנחשבו קרובות לאחוז החסימה - וזה היה הסיפור הגדול של הבחירות - הן הרבה מעבר לאחוז החסימה. התכוונתי למרצ ולכחול לבן".

     

    אנשים פירשו את זה כניצחון של נתניהו, כי תוצאות מכריעות בסקרים היו יכולות להיות רק לטובתו.

     

    "מה פתאום? הרי אין דבר כזה בבחירות בישראל, להבדיל מהבחירות בארה"ב, שבהן יש שני מועמדים ואם אחד גדול מהשני זה באמת מכריע. בישראל, ברגע שיש כל כך הרבה מפלגות, אין הכרעה במובן הזה ולא לכך התכוונתי. ההפך הוא הנכון".

     

    תומכי ליכוד טענו שבגלל ההצהרה שלך ימנים לא יצאו להצביע כי הניצחון בטוח, ותומכי הגוש השני טענו שהדברים הניאו מצביעים מלהגיע לקלפי ברגע האחרון כי התוצאה כבר הוכרעה.

     

    "איך זה יכול להיות? הרי בישראל אנחנו מצביעים בשביל מפלגה ספציפית, כשאנחנו יודעים שהיא לאו דווקא תיקח את השלטון".

     

    קראו לך אפילו להתפטר.

     

    "אנשים יכולים לכתוב מה שרוצים. קודם כל, אני חוזר ואומר: לא אמרתי 'מכריעות' אלא 'דרמטיות'. צריך להבין שעברית היא לא שפת האם שלי, ואודי סגל שאל, זה לא בא ממני. להגיד שמישהו נמנע מהצבעה בגלל מה שאמרתי זה שטות מוחלטת. אם בן אדם רוצה להצביע למפלגה מסוימת הוא יישאר בבית בגלל משהו שמישהו אמר בטלוויזיה? זה פשוט לא יעלה על הדעת".

     

    נפגעת מהקריאות להתפטר?

     

    "לא נעלבתי, אבל הופתעתי".

     

    היו שמועות שבסביבות 20:00 המדגם שלך נתן 37 מנדטים לליכוד ואז שינית.

     

    "בשום פנים ואופן לא היה דבר כזה. האמת היא שהיו לי שני חישובים: באחד היה 30 לליכוד, בשני היה 33, כשלקחנו בחשבון את ההנחה שלרוב מצביעי הליכוד מגיעים יותר מאוחר. השאלה הייתה אם להפעיל את הפלאג הזה או לא. אנחנו הפעלנו את הפלאג ובדיעבד מתברר שזה היה לא מוצלח, כי היה לנו חישוב עם 30 מנדטים לליכוד".

     

    מה הייתה הבעיה עם רע"מ?

     

    "תמיד אמרנו בערוץ 13 שרע"מ תעבור את אחוז החסימה, גם כשבכל יתר הערוצים לא נתנו להם סיכוי. מדוע? כי ביססנו את הסקרים שלנו על היקפים גדולים של 500 ו־1,000 איש רק במגזר הערבי. היה ברור לחלוטין שיש תנועה גדולה לרע"מ ושהיא תעבור את אחוז החסימה".

     

    אז מה קרה איתם במדגם?

     

    "צירוף של כמה דברים הוביל לכישלון בחיזוי לגבי רע”מ. אחד, אחוז ההצבעה במגזר הערבי היה נמוך. שניים, שיעור המצביעים לרע"מ היה גבוה יותר משיעור התומכים בהם בכלל המגזר, כפי שבא לידי ביטוי בסקרי עומק. והדבר השלישי הוא אחוז גבוה של מצביעי רע”מ שבחרו לא להשתתף במדגם. בכל מדגם יש מסרבים".

     

    מנסור עבאס, עוד בערב המדגם, היה משוכנע שיעבור. איך זה?

     

    "כי הוא הכיר את האנשים שמצביעים לו. גם אנחנו הכרנו אותם, היינו מוכנים אפילו עם תוכנה שבעצם קובעת שרע"מ תעבור אם הם קרובים לאחוז החסימה. היה ברור לנו שאנחנו לא דוגמים אותם היטב, ומה לעשות שבמדגם שלנו הם היו במקסימום עם 2.4 אחוזים מהקולות הכשרים".

     

    מה הפרופיל של שקרני המדגם? עד כמה זה באמת קיים?

     

    "אי־אפשר לדעת. בסופו של דבר, כאשר מישהו משתתף במדגם, ואצלנו עושים את זה בטאבלט, הוא פשוט לוחץ. הסוקר לא רואה על איזו מפלגה הוא לוחץ. איך אתה יכול לדעת אם הוא משקר או לא? אתה הרי צריך לדעת מה הצביע וגם על מה שהוא לחץ. אין שום דרך לדעת מי שיקר. אני דווקא חושב שמעט מאוד משקרים במדגם, כמו שאני חושב שמעט מאוד משקרים בסקרים הטלפוניים. היו רחשים על ניסיון להשפיע בסקרים לפני הבחירות, אמרו שאנשי ליכוד נרשמו לפאנלים והצביעו כביכול לכחול לבן. אלה דברים שאנחנו מבינים ויודעים לטפל בהם. בכל מקרה, אלה שנרשמו לפאנל שישה חודשים לפני הבחירות לא קיבלו אף פנייה להשתתף בשום סקר שלנו".

     

    בסוף נראה שכחול לבן מצאה לעצמה מצביעים אמיתיים.

     

    "עברה בגדול, בגלל שהיו שינויים גדולים בארבעת הימים האחרונים שלפני הבחירות. זו הייתה תופעה מעניינת מאוד אצל שתי המפלגות שעברו את אחוז החסימה, מרצ וכחול לבן. אבל לא הסתכלנו מספיק על תופעה מעניינת אחרת - הנפילה של תקווה חדשה. ראית נפילה עצומה בתוך כמה ימים. ליכודניקים שעברו לגדעון סער בהתחלה חזרו הביתה ערב הבחירות. עשינו סקר ביום ראשון, ואי־אפשר היה לפרסם, אבל זה היה ידוע לנו ודיברנו על ירידה גדולה של תקווה חדשה".

     

    יש אצלך בעיה קבועה ומסורתית עם ש"ס. נתת להם שישה מנדטים שבוע לפני הבחירות.

     

    "יש אוכלוסיות שקשה לדגום אותן נכון. החרדים במיוחד, ותומכי ש"ס עוד יותר, לא נמצאים בפאנלים האינטרנטיים באחוז מייצג, כלומר אנחנו לא יכולים לזהות אותם נכון. יש עוד אוכלוסייה כזו שאנחנו יודעים על בעיה איתה והיא עולי ברית־המועצות לשעבר, המבוגרים, שקשה לנו לתפוס ואנחנו לפעמים מפספסים את ליברמן במנדט אחד או שניים. השאלה היא אם לתקן תוצאות סקרים לפני הפרסום בגלל שאנחנו יודעים שאוכלוסיות מסוימות לא מיוצגות בצורה מדויקת. זו שאלה שנדונה הרבה בספרות המדעית ואין לה תשובה חד־משמעית. נייט סילבר, הגורו של הסקרים, חושב שצריך לפרסם את התוצאות כמו שקיבלת אותן".

     

    ביוני 2019 קיבלת הצעה מחדשות 12 לעבור אליהם.

     

    "קיבלתי בעבר הצעה גם מתאגיד כאן. באף אחד מהמקרים לא הייתי מוכן לשמוע על סכום. אני איש נאמן, אוהב את המקום שאני נמצא בו, את האנשים ואת הצוות. אבל אחרי התוצאות האחרונות במדגמים אף אחד מאיתנו לא חוגג ואולי גם לא מקבל הצעות. אני מודה שכאשר התוצאות שלי היו מדויקות מאוד שמחתי. כאשר יש תוצאות פחות מחמיאות, אני מודה שאני מאוכזב. והפעם הן היו פחות מחמיאות. יש בי תחושה של החמצה לגבי הבחירות האחרונות, בפירוש".

     

    מה בעצם מה הפחד הכי גדול שלך?

     

    "הפחד היחיד שלי הוא לגבי הילדים והנכדים. לגבי עצמי, שום דבר".

     

    מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

     

    "הזיכרון הכי נורא היה בגיל ארבע, כשאמא שלי הלכה לעולמה בבית שלנו. זה קרה מהרעלה בזמן הניקיונות של פסח, ואני זוכר את הרופאים נכנסים ויוצאים מהבית שלנו. גדלתי ברומניה והחיים היו מאוד קשוחים. אבא שלי היה סוחר, בין הסוחרים האחרונים שהיו בבוקרשט עד שסגרו אותם, והכניסו אותו לבית סוהר בגלל מסחר פרטי שהיה אסור".

     

    איזו עצה היית נותן לעצמך בן ה־16?

     

    "תעשה סוויץ' בראש. באתי לארץ עם פרס ראשון באולימפיאדה למתמטיקה באזור בוקרשט. הגעתי לפנימייה החקלאית בן שמן, ומה שחשוב שם פתאום זה עבודת אדמה, מתמטיקה הרבה פחות. קמים בשלוש וחצי לחליבת בוקר, והיה מאוד קשה. בסופו של דבר עשיתי בגרות בפלחה וברפת".

     

    מה הג'וב הכי גרוע שהיה לך?

     

    "עבדתי כסטודנט בשביל חברת מקורות, ובכל 20 דקות לקחתי דגימות מהביוב של ראשון־לציון, במבחנה. לא ישנתי בלילות באותה עבודה, הייתי צריך את הכסף בשביל שכר הלימוד. עבדתי בזה במשך שלושה שבועות. זה היה למטרה טובה".

     

    מה האלבום הראשון שקנית?

     

    "נדמה לי שאריק איינשטיין, שמעתי אותו כל הזמן. וגם חוה אלברשטיין. פגשתי אותה פעם כשהתארחנו בתוכנית של החינוכית 'רואים 6/6'. זיכרון מתוק".

     

    מתי בכית לאחרונה?

     

    "אני בוכה בסרטים. לא ממש, אבל דומע".

     

    איזו סדרה כולם צריכים לראות כרגע?

     

    "אני רואה עכשיו את 'חליפות', לא מאוד מציאותית אבל הדברים נפתרים יפה. סדרה שראיתי פעמיים היא 'והארץ הייתה תוהו ובוהו' של כאן".

     

    מה היית משנה במראה החיצוני שלך?

     

    "משקל, כמה קילו פחות. אולי גם הייתי מעדיף שהשיער לא היה מאפיר כל כך. שיהיה כמו אצל חיים יבין".

     

    מה הריח האהוב עליך?

     

    "שושנים".

     

    מה הדבר הכי גרוע שכתבו או אמרו עליך?

     

    "שידרנו פעם מכיכר רבין בת"א, בחוץ חיכה קהל וכשעברתי בדרך שמעתי כל מיני נאצות. בחיים לא שמעתי כל כך הרבה קללות כמו ששמעתי שם. 'אתה אידיוט, אתה מבלף בסקרים' וכו'. זה קרה פנים אל פנים וזו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי דבר כזה".

     

    מה השמועה הכי פרועה שהייתה לגביך?

     

    "רציתי להשפיע על הבחירות האחרונות ולהגיד לאנשים שלא ילכו להצביע".

     

    מה ההישג הכי גדול שלך?

     

    "שהגעתי עד לגיל הזה ואני עדיין מאושר".

     

    מה ההחמצה הגדולה של חייך?

     

    "הגעתי לגיל שלי ואני אומר שאם המוות יבוא אני לא מרגיש שום החמצה. אני מסתכל על החיים שלי לאחור בתחושה מצוינת. כשאני רואה מאיפה הגעתי, דרך מה שעברתי, ולאן הגיעו הילדים שלי, אני עושה וי על החיים ואומר קמיל, אתה יכול להיות מרוצה".

     

    מתי היית הכי קרוב למוות?

     

    "בכל יום שעובר אני יותר קרוב למוות. זו מתמטיקה פשוטה לא? זה דטרמיניסטי".

     

    מי היה מגלם את דמותך בסרט על חייך?

     

    "הבן שלי. אבל הייתי מוחמא אם שון קונרי".

     


    פרסום ראשון: 31.03.21 , 20:09
    yed660100