דרוש קוסם

מכיוון שהיינו כבר בסרט הזה, אז אנחנו כבר מכירים אותו היטב. את ההתחלה, שכולה מאמץ לרבע את המעגל; את האמצע, שבו המאמץ עולה דרגה והופך נואש; ואת הסוף – שזה כמובן כבר תמצית הייאוש. ייאוש גדול כי הפלא ופלא, המעגל נשאר מעגל. בקיצור, בהתחשב בתוצאות הסבב הרביעי, בחרמות, בנידויים ובחיבורים האפשריים והבלתי אפשריים, שליוו את המערכה כולה ושורבבו גם לתוצאות, כנראה אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים. או על קוסם. או על שניהם יחד.

אז נכון שיש כמה אופטימיסטים אשר אומרים לנו שבהפוך על הפוך הכל לטובה. כלומר, זה בסדר שהנשיא נתן לבנימין נתניהו להיות הראשון להרכיב ממשלה אבל זה לא צריך להדאיג את תומכי השינוי. שמאחורי הקלעים, כך הם טוענים, שלישיית בנט־סער־לפיד כבר מנהלת שיחות מוכוונות מטרה. שלא רק שהם כבר צדו את הדוב, הם גם עובדים קשה על חלוקת השלל, קובעים מי יקבל מה ואיך העסק כולו יעבוד כך שכולם יצאו ולפחות חצי תאוותם בידם. מה שאומר, אם זה אכן כך, שהשלישייה כבר הצליחה, או בטוחה שתצליח, להשיג את הסכמת כל השותפים בקרקס – את סער ואת בנט ומנסור עבאס גם – לרקוד יחד על הטרפז, בלי שאיש ינשור למטה.

אופטימיסטים מהצד השני, לעומת זאת, בטוחים שכל מה שנתניהו צריך זה עוד קצת זמן ונקודה ארכימדית אחת קטנה כדי להגיע לאותה תוצאה – גיוס רע"מ. זאת אומרת ששמאלו תגייס את המפלגה האיסלאמית בעוד ימינו אוחזת בכוח ומונעת מבצלאל סמוטריץ’, שאינו ידוע כמי שסוחר בעקרונותיו, לפרוש. אה, כן, ולמשוך את בנט אליו תמורת הבטחה קוסמת, אולי כזו שתבטיח לשלב את ימינה בליכוד, מה שיפתח בפני המשתלב החדש גם אופק חדש. כזה שלא הכיר כמותו בדרך לסבב הבא.

בקיצור, מי שרוצה להיות אופטימי יכול לשחק עם המספרים ולהזיז את השחקנים על הלוח. כולל ממשלה ימנית כמו שבנט רוצה, עם סער בפנים. שזה כבר לא סתם פליק־פלאק לאחור אלא כזה שנגמר בבורג. מי שלא אופטימי, כמוני למשל, יתקשה לראות איך זה יקרה. רוצה לומר, הפסימיסטים מהסוג הזה שלי לא יוכלו להתעלם מהעובדה שבאופן אמיתי נשארו רק שתי אפשרויות שיחלצו אותנו מהברוך, הרביעי במספר אליו נקלענו, ויצילו אותנו מהסבב החמישי, שיש סיכוי מצוין שיתקע אותנו בדיוק לאותו הפלונטר: או שאבינו שבשמיים ירחם עלינו סוף־סוף ויתיר את הקשר במו ידיו, או שזה יקרה באמצעות שליח משליחיו הרבים. ועל כן גם טרחתי ובדקתי בשביל כולנו מי השליח המתאים למלאכה הקשה הזו. וזה מה שמצאתי, שמיכאל הוא הכי טוב שהרי תפקידו הוא להוציא לפועל את החסד האלוהי, בניגוד לגבריאל למשל, שהוא דווקא עסוק בשילם ונקם. אז זהו – מיכאל הוא האיש שלנו; סליחה, המלאך המושיע, והאמת היא שאפשר לצרף אליו גם את רפאל, שתפקידו לרפא, כי באמת באמת מדובר, בסופו של דבר, בעבודה מתישה ומורכבת הדורשת שילוב ידיים. או, אם נחזור לקרקע המציאות, שאחד או יותר מ־120 הח”כים שהושבעו אתמול ייזום מהלך שאיש לא חשב עליו שיביא גם להשבעת ממשלה. מתפקדת, כמובן. ¿