נושאי הזיכרון
חמישה ניצולי שואה בעלי סיפור הישרדות יוצא דופן ידליקו מחר משואה בעצרת הנועלת את אירועי יום הזיכרון • את המשואה השישית ידליק נכדו של הרב שכונה "קורצ'אק החרדי"
עצרת הנעילה של אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הנערכת מדי שנה בבית לוחמי הגטאות תתקיים השנה בסימן "נצר אחרון": שורדי השואה שעלו לארץ ישראל אחרי שכל משפחתם נספתה, ונפלו במערכות ישראל.
העצרת תתקיים מחר במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין ובמסגרתה יודלקו שש משואות, חמש מתוכן על ידי ניצולי שואה, ואחת על ידי נכדו של אחד הנספים. "להדלקת המשואות נבחרו ניצולים בעלי סיפורי חיים מיוחדים המייצגים את רוח האדם, מאבקם של היהודים בימי השואה, ובהמשך דרכם של הניצולים אל התקומה – הקמת מדינת ישראל", אמר אתמול יגאל כהן, מנכ"ל בית לוחמי הגטאות.
ששת מדליקי המשואות שנבחרו הם: נעמי קוצקי (82) מקיבוץ לוחמי הגטאות, שכפעוטה בת שנתיים הסתתרה עם משפחתה במסתור שבנו במרתף, בגטו קובנה שבליטא.
דליה גביש (84), שנולדה בחיפה, אך בהיותה ילדה בת שנתיים הגיעה עם אמה לפולין, בעקבות ניתוח שנדרשה האם לעבור. עם פרוץ המלחמה נשלחו השתיים לגטו ושהו בו שלוש שנים, שבמהלכן סבלו רעב כבד ושרדו מספר אקציות. הן שוחררו במאי 1945.
גבריאל־גבי גרוס (92) מקיבוץ ברעם נולד בקושיצה, כיום בסלובקיה. ב־1944 נשלחה משפחתו למחנה בירקנאו. לאחר ששרד ב־1945 את "צעדת מוות" מאושוויץ לבוכנוואלד נשלח גרוס לגטו טרזין ושם שוחרר. לאחר המלחמה הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", העפיל ארצה, התגייס לפלמ"ח, לחטיבת הנגב, ולחם במלחמת השחרור.
הרמינה לנג (הופמן) בת ה־92 מקיבוץ דליה הייתה ילדה בבית ספר יסודי כשב־1944 נכנסו הגרמנים לעיר נובי סאד בסרביה, והיא ובני משפחתה נשלחו לגטו. חודשיים לאחר מכן נשלחו כולם למחנה אושוויץ. בתום המלחמה נתברר כי רק אחיה והיא שרדו.
יהודית קירלי (90) מרמת־גן נולדה למשפחה חרדית בבודפשט שבהונגריה. כל בני משפחתה נרצחו באושוויץ, אך קודם שליחתם לשם הספיקה אמה לשלם לחייל הונגרי כדי שיבריח את יהודית בחזרה לבודפשט, שם חיה ברחוב עד תום המלחמה.
מרצל קורצמן אמנם אינו ניצול שואה, אך הוא ידליק את המשואה לזכר סבו – הרב והמחנך אלתר דוד קורצמן ז"ל, המכונה "קורצ'אק החרדי". הסב שהיה נשיא "אגודת ישראל" בקרקוב שבפולין, שימש נשיא ומנהל בית היתומים "מגדלי יתומים". כשנלקחו 300 ילדי בית היתומים אל הרכבות סירב הרב והמחנך קורצמן, אז בן 77, להצעה להציל את עצמו וצעד בראש הילדים אל הקרונות. הוא לקח עמו את בתו ובעלה, ועובדי מוסד נוספים. כולם נספו במחנה בלז'ץ.

