פרקינסון היא מחלה מוחית ניוונית שפוגעת באזור במוח שאחראי על הפרשת דופמין – מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור) שלו תפקיד חשוב בוויסות תפקודים מוטוריים בגוף.

כאשר הפרשת הדופמין יורדת בצורה משמעותית, נגרמת הפרעה מוטורית והחולה סובל מתסמינים כמו רעד, איטיות, נוקשות בתנועה, הפרעה בהליכה, נפילות, הבעת פנים קפואה, קול שקט ועוד.

"מה שפחות יודעים, זה שיש למחלה הרבה מאפיינים שהם לא מוטוריים, אשר נובעים גם הם מהניוון שמחוללת מחלת הפרקינסון, ויכולים אף להופיע הרבה שנים לפני הסימנים המוטוריים", אומרת ד"ר צביה פיי כרמון, נוירולוגית בכירה, סגנית מנהלת המכון להפרעות תנועה בבית החולים שיבא.

לדברי ד"ר פיי כרמון, בין המאפיינים שאינם מוטוריים אפשר למצוא ירידה בחוש הריח, עצירות, הפרעות במתן שתן שמתבטאות בדחיפות ובתכיפות, נטייה לסחרחורות וקדם־עילפון בשינוי תנוחה משכיבה לעמידה, הפרעה בשנת חלום (REM) המתבטאת בתנועות יתר ובצעקות, ירידה במצב הרוח, חרדה, כאבים מפושטים או ממוקמים, קשיים קוגניטיביים, ובמקרים מסוימים אף הזיות ומחשבות שווא.

"בשנים האחרונות גוברת ההבנה שתסמינים אלה משמעותיים, ושהם גורמים לפגיעה תפקודית לא פחות מהתסמינים המוטוריים, ויש לשים עליהם דגש כחלק מהטיפול בחולי פרקינסון", אומרת ד"ר פיי כרמון.

לטפל בתסמינים ולא בגורמים להם?

"לצערנו, אנחנו עדיין לא יודעים לרפא או לעצור את התפתחות מחלת הפרקינסון, וכשלא יודעים לרפא מחלה, מה שנותר זה לטפל בתסמינים שלה כדי להקל על החולים. כאמור, בשנים האחרונות הולכת ומתחדדת ההבנה שיש לשים דגש בטיפול לא רק על תסמיני התפקוד המוטורי, אלא גם על התסמינים הלא־מוטוריים, כדי לאפשר לחולה את איכות החיים הטובה ביותר"

איך אפשר לטפל בתסמינים הלא־מוטוריים?

"התסמינים הלא־מוטוריים יכולים בחלקם להיות מושפעים לטובה על ידי הטיפול המקובל במחלת הפרקינסון, או להצריך טיפולים אחרים", אומרת ד"ר פיי כרמון.

כמו מה?

"יש מקרים שבהם הטיפול התרופתי לפרקינסון יוביל להקלה גם בתסמינים נפשיים כמו דיכאון וחרדה, אבל יש מקרים שבהם זה לא יספיק והחולה יזדקק לטיפול תרופתי נוסף, למשל תרופות נגד דיכאון. גם כאבים ניתן להקל על ידי הטיפול התרופתי לפרקינסון, אך לעיתים טיפול זה לא מביא להקלה מספקת ונדרש טיפול נוסף, למשל תרופות לשיכוך כאבים, תרופות לכאב כרוני ואף שימוש בקנאביס רפואי. קיימים היום טיפולים מגוונים להרבה מהתסמינים הלא־מוטוריים ולכן חשוב להתייחס אליהם ולטפל בהתאם".

מה הקשר של כאבים לנושא?

"כמו שציינתי, כאבים הם בין התסמינים הלא־מוטוריים שיכולים להיות חלק ממחלת הפרקינסון, ולפעמים הם אף מקדימים את הופעת התסמינים המוטוריים. הרבה פעמים אנשים סובלים מכאבים שהם למעשה ביטוי של המחלה. הם עלולים למצוא את עצמם נודדים זמן רב בין רופאים מהתמחויות שונות, עד שבסוף מגלים שהכאבים הם למעשה חלק מהתסמינים המוקדמים של מחלת הפרקינסון".

אנחנו יודעים מדוע לא מצליחים לרפא פרקינסון?

"זאת שאלה ששווה מיליארדים. משאת נפשם של כל הרופאים והחוקרים בתחום היא למצוא דרך לבלום לגמרי או לפחות לעכב את התפתחות המחלה. הרבה מאוד מחקרים נעשים בתחום בניסיון לעצור את התפתחות המחלה בחולים, ואולי גם באנשים שעדיין בריאים אבל נמצאים בסיכון להתפתחותה. יש הרבה השקעה בתחום הזה מצד חוקרים רבים וכן מצד חברות תרופות, עם כיוונים שונים – עצירת המנגנון הניווני, טיפולים המתבססים על מאפיינים גנטיים של החולה ועוד. כולנו תקווה שבשנים הקרובות תימצא דרך לעכב את התפתחות המחלה. ויחד עם זאת, חשוב להדגיש שאמנם עוד אין בידינו כלי לריפוי המחלה, אך יש לפרקינסון טיפולים רבים וטובים: מהטיפולים התרופתיים שניתנים בכדורים שונים ועד לטיפולים מתקדמים בעזרת קוצבים מוחיים (DBS) וטיפולים בהזלפת תרופה מתמשכת על ידי משאבה, תת־עורית או ישירות למעי. טיפולים אלו יעילים מאוד בשיפור ההפרעה המוטורית. בשנים האחרונות יש יותר ויותר עדויות לכך שהטיפולים המתקדמים הראו השפעה מיטיבה גם על התסמינים הלא־מוטוריים. בקיצור: הם יכולים לשפר מאוד את איכות החיים של המטופלים" היא מסכמת.

חודש אפריל הוא חודש המודעות למחלת הפרקינסון, שממנה סובלים כ־30 אלף חולים בישראל. עמותת פרקינסון בישראל פועלת לשיפור רווחת חייהם של החולים. ניתן ללמוד עוד על המחלה בכתובת parkinson.org.il, או בקו החם של עמותת פרקינסון ישראל: 054-6125043.