ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: גבריאל בהרליה
    7 לילות • 20.04.2021
    על השולחן
    הוא סגר את המסעדה באמסטרדם בגלל הקורונה, הפסיד יותר משני מיליון יורו ואיבד את כוכבי המישלן דווקא כשחברו אסף גרניט זכה בכוכב משלו. עכשיו מושיק רוט מנסה להתאושש בעזרת מיזם אירועים יוקרתי, מסביר למה לא התעצבן מהמתקפה החזיתית של אייל שני נגד 'משחקי השף' ומספר איך חיזר אחרי אשתו כששר לה שלמה ארצי בשלוש לפנות בוקר
    רז שכניק | צילום: גבריאל בהרליה

    כל טבח מתחיל רוקם לעצמו בלילות פנטזיה על גרידת תפוז עם כוכב מישלן מעל. מושיק רוט כבר היה שם, עשה הישג בלתי נתפס באמסטרדם עוד לפני שידענו מי זה אסף גרניט. אחר כך הוסיף כוכב שני, ואפילו כבר נגע במישלן השלישי. אלא שאז באה הקורונה, ורוט נאלץ להחזיר את הכוכבים לאפסנאות ולסגור את המסעדה בהולנד. במונחים של עולם הקולינריה התחרותי ומפוצץ האגו, זה מהלך כמעט טרגי. התאבדות של ממש. ולכן גם שנה אחרי, העיניים של רוט דומעות כשהוא מספר על זה.

     

    "כשהקורונה פרצה לחיינו, השותף הקודם שלי ואני לא ראינו שיש אופק", הוא נזכר. "לקחנו החלטה שאנחנו סוגרים את המסעדה. אמרתי לאשתי שירן, 'זהו, זה קורה, לא לנסות אפילו לשנות את זה'. שירן תמיד דחפה אותי לכוכב השלישי. היא ידעה עד כמה זה חשוב לי ואמרה, 'מושיק אנחנו נעשה הכל ונחיה בקצה העולם בשביל הכוכב השלישי'. הסברתי לה שאולי היקום מאותת לנו, שלגדל את שני הילדים בארץ זה דבר חשוב ויש את הריזורט אירועים שאני פותח. שככה יהיה יותר טוב. אבל בפנים כואב, מורכב".

     

     

    מה היה הרגע הכי קשה?

     

    "להגיד לאנשים שלנו שסוגרים. בניתי שם משפחה אמיתית, 30־40 אנשי צוות. אספתי את כולם, בסגר הראשון, אמרתי להם להגיע למסעדה ופשוט סיפרתי על ההחלטה ומה מביא אותי אליה. הם היו בהלם טוטאלי כי חודש לפני אספנו את הצוות ודיברנו על איך משיקים את כוכב המישלן השלישי. הם גם כעסו עליי במובן מסוים, כי הייתי סוג של אבא בשבילם. במשך שלושה ימים לקחתי כל אחד לשיחה באופן אישי. מצאתי לכולם עבודה אחרת ברמה הזאת ובחלקם תמכתי כלכלית במשך כמה חודשים, כי היו כאלה שהגיעו מהולנד בלי זכויות".

     

    די מדהים לוותר על שני כוכבי מישלן.

     

    "עד היום הלב שלי שבור מזה. זה לא מובן מאליו. אבל האופציה האחרת שלי הייתה פשיטת רגל ולזה כמובן לא רציתי להגיע. אני לא מחפש פה היום סימפתיה, זה מהלך שעשיתי בלב כבד אבל שלם. בדיעבד, זו גם הייתה החלטה נכונה. תראה מה קורה באמסטרדם, הענף עדיין די מת".

     

    איך זה מתבצע מול מישלן עצמם?

     

    "אחרי ההחלטה, לפני שהוצאתי לפרסום, עשיתי שני טלפונים: אחד למנכ"ל העולמי של מישלן והשני למבקר האוכל הראשי שלהם. הסברתי את המצב שאני נמצא בו, ואלה היו שיחות מאוד עצובות. גם לי, גם להם. תבין, אני מאלה שנלחמו על הדרך שלהם, חצבו אותה. לא גדלתי אצל אף שף, לא למדתי לבשל. אני אוטודידקט. יצרתי את הכוכבים שלי וזכיתי בהם מהמקום הכי טהור וקשה, באמסטרדם, ואני לא הולנדי, תמיד אהיה זר שם. היה לי קשה ביותר להודיע להם שאני צריך לוותר על המישלן לתקופה מסוימת. פתאום הכה בי גודל המהלך".

     

    מה הייתה התגובה?

     

    "אמרו שהם תמיד יאמינו בי, שיודעים מה עשיתי במשך השנים. בעיקרון, אני צריך להודיע להם כשאפתח מסעדה שוב ואז הם אמורים לבוא לביקורות".

     

    יש דרייב לחזור?

     

    "בטח, אין יום שאני לא מפנטז על זה, על שלושה כוכבים, לא מוגדר כרגע איפה. הכי קל יהיה לי באמסטרדם, אבל לא יודע אם יקרה שם".

     

    וכל זה היה כרוך בהפסד כספי, אני מניח.

     

    "אפשר לומר שהסגירה עלתה לי בערך 2.3 מיליון יורו, למעשה שווי המסעדה בסופו של דבר. כשאתה עושה דבר כזה אתה לוקח בחשבון את ההשקעה ששמת במסעדה כל השנים, בפיתוח של הדברים, את זה שאתה עכשיו צריך לסגור ולשלם לכולם את כל החשבונות, משקלל בסופו של היום גם את הסכום ששמת כדי לכסות את החובות מול הספקים ואז אתה מגיע לסכום די אסטרונומי. מצד שני, אין לי היום חובות ואני לא במינוס מהדבר הזה. אבל זה כסף שהפסדתי, כן. הסכום הזה לא יחזור אליי".

     

     

    × × ×

     

    כמה חודשים אחרי התהליך המורכב שעובר רוט, מקבל הקולגה אסף גרניט את כוכב המישלן הראשון שלו על מסעדת 'שבור' בפריז. השאלה הבלתי נמנעת שעולה: עד כמה צבט לרוט הלב באותם רגעי אושר של גרניט. הוא מחייך בתדהמה. "צבט? מה פתאום. אסף יודע הכי טוב כמה ליוויתי אותו במקום הרגשי עד הקבלה של הכוכב. חודש לפני שזה קרה, הייתי על זה כל יום, ניסיתי לחפש כל שבב של אינפורמציה, להבין מה הסיכויים שזה יקרה. הייתי די בטוח שזה עומד לקרות".

     

    והוא?

     

    "היה מאוד פסימי. אבל הפסימיות אצל אסף באה ממקום חיובי. ההורדה של הציפיות אצלו מגיעה כדי שלא יתאכזב. רציתי מאוד שיקבל את הכוכב כי פתאום יש לי בן זוג שאני יכול לתקשר איתו במקום הזה. אין לי עוד קולגה כזה בארץ".

     

    מה הוא אמר כשסיפרת לו על הסגירה באמסטרדם?

     

    "אסף היה אחד מהראשונים שידעו שאני סוגר, והיה לו קשה עם זה. הוא אמר לי, 'תחשוב שוב, אולי תראה איך מסדרים שזה לא ייסגר'. הוא לא היה מוכן לקבל את זה".

     

    קיבלת את המישלן הראשון שלך ב־2005, היום זה אחרת?

     

    "לגמרי. לא דיברו על זה כמו שמדברים על זה היום. לא היו אינסטגרם או פייסבוק אז, והאינטרנט היה די מוגבל, העולם הקולינרי וההתייחסות אליו היו שונים מהיום. ההישג נתפס כקטן יחסית. בארץ אף אחד כמעט לא ידע מה זה מישלן. היום אני יכול לומר שהמישלן הראשון עשה למסעדה מאה אחוז שיפור ברווחים. השני דווקא פוגע ברווחים".

     

    למה?

     

    "כשאתה מקבל את הכוכב הראשון אתה זוכה בהרבה יותר יחסי ציבור והיכולת שלך להרים את טווח המחירים שלך גדלה בהרבה. המסעדה שלי הייתה מאוד קטנה אז, והצמיחה הייתה של מאה אחוז. ואז אתה עובד קשה־קשה־קשה ומקבל את הכוכב השני, זה קרה ב־2008. בעבודה אתה חייב לחדד את כל הקריטריונים: האותנטיות של השף, יד הקסם שלו, היציבות, הכלכליות של המנות, והדיוק. אכלתי אצלך מנה ולמחרת אני אגיע? היא תמיד חייבת להיות אותו הדבר. השיפור הזה עולה כסף כי אתה מביא יותר מלצרים ודואג שיהיו יותר טבחים ולקבל את המלפפון הכי טוב שיש. לאט־לאט העלויות עולות והרווחיות יורדת".

     

    כשפרצה הקורונה הייתם בנקודה כלכלית טובה?

     

    "המסעדה לא הייתה רווחית מאוד אבל עמדה בסדר. במקום הנכון כלכלית. לא התעשרתי ממנה. בכל מקרה, את הכסף עשיתי לא מעט מייעוצים קולינריים. חיינו באמסטרדם באושר ועושר אבל הקורונה פשוט סידרה את המטריקס נכון: לגדל את הילדים בארץ ולהקים את ריזורט האירועים שעוד היה מתוכנן לפני ההחלטה על החזרה לארץ. היקום עירבב לי את הקוביות מחדש. בדיעבד, יצא לי טוב".

     

    גם הפתיחה של 'משחקי השף' ברשת 13 (שבת מיד אחרי החדשות), שבה משתתף רוט זו העונה השישית (כולל עונת הקונדיטוריה) הייתה טובה מאוד ואפילו ניצחה ברייטינג את המתחרה המרה מקשת, 'מאסטר שף'. זה לא קרה בלי הסערה המתבקשת. בערב ההשקה העלה השף אייל שני פוסט עוקצני כלפי הקולגות שלו ב'משחקי השף'. "הערב ברשת 13 ייפתחו שערי גן עדן לכל אלה שאוהבים מוצרים מזויפים", כתב שני, "חיקויים של המקור. איך אמר לי פעם חבר? אין כמו רולקס ב־27 דולר". שני לא כתב את הדברים בלי טריגר. בפרומואים של 'משחקי השף' עקץ רוט את המתמודד יהודה עמר, שזכה בעבר ב'מאסטר שף'. "המנה לא טובה. אם זכית בזה ב'מאסטר שף', ב'משחקי השף' זה לא מספיק".

     

    בקיצור, אתה זה שהתחלת בלהעליב.

     

    "לא באתי להעליב אף אחד. המנה של עמר לא הייתה טובה מספיק. הוא אמר שהמנה הזאת ניצחה ב'מאסטר שף', והתשובה שלי הייתה שמבחינתי זה לא מספיק ל'משחקי השף'. יכול להיות ששם זה היה טוב מבחינת השופטים ואולי גם המנה שם הייתה באמת יותר טובה מזו שהגיש לנו. בשבילי זה לא עבד. עובדה שלשלושת האחרים אצלנו זה כן עבד".

     

    ואז מגיע הפוסט של שני. נעלבת?

     

    "ראיתי מה אייל כתב ובאמת שלא נכנסתי למקום הזה של להתעצבן. דברים במדינת ישראל יוצאים מפרופורציות ובסופו של יום אנחנו ביציאה מתקופה קשה לכל עולם המסעדנות. אנחנו השפים אמורים להיות שם אחד בשביל השני. עדיין יש לי פרגון לאייל שני, למיכל אנסקי, לחיים כהן וכמובן לאהרוני, שהם אנשים מדהימים".

     

    אייל הבין שעשה טעות, עובדה שהוא מחק.

     

    "כל בן־אדם צריך לעשות חשבון נפש, אני לא מאלה שיבואו להגיד לו 'עשית טעות'. כל עוד הוא שלם עם זה, הכל טוב ויפה. הדבר היחיד שאני יכול להגיד זה שיהיו לנו עוד מתמודדים שהיו ב'מאסטר שף'. אנחנו נמצאים בתוכנית ריאליטי שהטעימה בה היא עיוורת וברגע כזה אני חסין מכל מניפולציה. אנחנו לא עם אוזניות ולא מאותתים לנו מהעריכה תוך כדי. הדבר היחידי שמניע אותי זה לחפש את המנה המושלמת ויש לי את החופשיות להגיד כל מה שאני רוצה".

     

    לא שאני בא לסכסך, אבל אייל שני גם אמר שמישלן זה "כמו להיות בבית סוהר שבו מי שיוצר את המנות עומד ורועד". עוד עקיצה.

     

    "כל אחד וההעדפות שלו. לא נכון להגדיר את מישלן כבית כלא. להפך, אפשר רק להתפתח. אני חייב לעמוד יום־יום בכללים מסוימים כדי לרצות את הלקוחות שלי ולייצר אוכל שנוגע באנשים ואווירה וחוויה שיגרמו לך באמת לצאת מגדרך כלקוח. אם אתה לא עומד בכללים האלה אתה לא תגיע לשם".

     

    ברייטינג ניצחתם במפתיע. אולי הפוסט של שני עזר לכם?

     

    "אולי זה קרה בגלל שאנחנו טובים? יש לנו תוכנית מעולה שהצטלמה בתקופה הכי קשה שאפשר. אני אוהב תחרות. לא לשכוח דבר אחד, כשאנחנו מדברים על סקלה של רייטינג, אתה צריך להסתכל איך הגעת לשם".

     

    כלומר?

     

    "עם כל הכבוד, אני בתוך 'משחקי השף', ברשת, צריך בהתחלה להיכנס לפריים טיים אחרי חדשות. מה מצב החדשות הממוצעות שלנו לעומת של קשת? אתה יודע את התשובה. אז אני עם 'משחקי השף' צריך להיות הרבה יותר חזק מלכתחילה כדי לנצח את המתחרה. אז יצא שניצחנו באמת בגדול כי זה למשוך צופים מקשת וזה הרבה. שם הכל מתחיל".

     

    היו חגיגות ביום שאחרי?

     

    "יש לנו קבוצה משותפת של השופטים ועם מירי בוהדנה (המנחה) ורצו בינינו הרבה הודעות. היינו דרוכים לפני זה. אסף העלה בקבוצה את הרייטינג ואני צעקתי, 'וואו, מדהים'. לא צריך להתבייש לנצח. פתחתי בקבוק שמפניה על הבוקר בבית, עם התוצאות, ושתיתי עם אשתי כוסית. בהחלט היה אושר".

     

    יש שיגידו שהצופה מפסיד. בשני הערוצים הגדולים תוכניות דומות. אין מה לבחור.

     

    "'משחקי השף' היא קרבות של אסף, מושיק, יוסי, ראש בראש עם הקבוצות שלהם. לארז אין קבוצה אבל יש לו הרבה השפעה בתוכנית. היופי שלנו זה שהשעה הזאת של המלחמה אחד בשני מגיעה בכל הכוח, אנחנו לא רואים בעיניים וחייבים לנצח".

     

    נפרדתם בעבר גם מהשף מאיר אדוני שסיפר שיש התערבויות ב'משחקי השף' לפי תסריט ברור.

     

    "לא נכנס לזה. מה שהיה היה, ואני מסתכל קדימה ולא אחורה".

     

    אתם בקשר?

     

    "מאיר ואני לא באמת בקשר חברי. נפגעתי ממנו מדברים מסוימים, וזה קשור לעניינים בינינו. הוא גם יודע שנפגעתי. אני כן יכול להגיד שאסף חבר מאוד קרוב שלי ויוסי וארז גם, וכשאני צריך עצה, חברית או עסקית, אני פונה אליהם".

     

    למה אין אישה בצוות של 'משחקי השף'?

     

    "הייתי רוצה ואני תמיד מחפש כוח נשי אצלי במטבח. זה דבר חשוב ואני מאמין בזה. רגע לפני שיוסי שטרית נכנס לצוות אחרי שמאיר אדוני נפרד, היו הרבה שאלות עם מי נלך. ארז נבחר, הבן־אדם הכי טוב, זה שהתחברנו אליו יפה. מבחינת 'משחקי השף' זכינו. אם זו הייתה מישהי הייתי אומר את אותו דבר לגביה, אבל זה לא קרה".

     

     

    × × ×

     

     

    משחקי השף
    משחקי השף

     

    הסיפור של רוט יכול היה לפרנס סדרה עם לא מעט טוויסטים כמעט מופרכים. הוא נולד בשנת 1972‬ בחיפה, גדל באילת וביבנה, שירת בחיל האוויר. עד כאן הכל סטנדרטי, פרט לעובדה שרוט בכלל לא נגע בבישול. אחרי השחרור עבד כמלצר במלון רויאל ביץ' באילת, שם הכיר את אשתו הראשונה, אלס, תיירת הולנדית שהייתה מבוגרת ממנו בשני עשורים, גרושה פלוס שניים. הם התחתנו ועברו לגור יחד בהולנד. רק בגיל 29 התחיל רוט לבשל‬ וזמן קצר אחרי כבר פתח את המסעדה הראשונה שלו באוברביין.

     

    ב־2015 נפרד מאשתו הראשונה וכמה חודשים לאחר מכן פגש את שירן בן שושן, יהלומנית שעבדה בארה"ב, כשההיכרות מתחילה בצ'ט באינסטגרם. "אני מאוהב קשות בשירן וזה לא עובר לי. זו הייתה אהבה במבט ראשון, לפחות אצלי. אני פושר".

     

    חיזרת באינטנסיביות?

     

    "מה זה חיזרתי? אוהו. היא לא הייתה אול־אין לגמרי בהתחלה, להרגשתי. זה הגיע לרמה של קריוקי בשלוש בלילה כשאני שר לה. הייתי באמסטרדם, היא בארה"ב, התקשרתי בווידיאו ושרתי לה את 'אהבתיה' של שלמה ארצי. הצעתי לה נישואים אחרי שלושה חודשים של היכרות".

     

    בבית אתה מבשל?

     

    "כן, הילדים לא אוכלים קפוא אף פעם. כשאני הולך איתם לים אז כן קונים שניצלים עם צ'יפס מאיזה מקום סמוך. שמע, הבת שלי שייה, רק בת ארבע, כבר די קולינרית. אם נזמין דג והוא יהיה יבש, היא תטעם ותגיד, 'זה לא טוב'. היא כבר מדברת על איזון טעמים, ילדת קוויאר ופטריות כמהין. הבן ארי, שנתיים וחצי, הוא כבר יותר וואחש באוכל".

     

    על החגורה המוזהבת של רוט בעולם הקולינריה אפשר לחרוט הישג גדול נוסף, בניית התפריט של מסעדת הפאר הצרפתית L'Arnsbourg של השף ז'אן־ז'ורז' קליין. גם שם הוא התחיל רק כסועד. "הייתי מגיע לאכול אצלו מ־2003, באופן קבוע, כל חודשיים־שלושה, עניין של 1,500 יורו לזוג לארוחה. לפעמים 2,000. עדיין לא היה לי מישלן. יום אחד ביקשתי לדבר עם השף אבל אמרו שהוא לא יוצא לקהל. בסדר. יצא שפעם הגענו בחורף, מהמסעדה הזמינו לנו מקום במלון הסמוך, אני מגיע, והמלון סגור. התקשרתי למסעדה ואחותו של ז'אן־ז'ורז', שהייתה מנהלת המסעדה אומרת, 'תבוא, מישהו ייקח אותך'. כשהגענו למסעדה, הוא כבר הגיע לקבל את פנינו. סוף־סוף, אחרי עשר פעמים במקום, הכרתי אותו".

     

    דרמטי.

     

    "ממש ככה. בסופו של יום הוא לוקח אותי למטבח. עד ארבע־חמש בבוקר הייתי איתו, עשינו כל מיני דברים. ככה התקשרנו והתחילה חברות. התחלתי להגיע פעמיים בחודש עד שיום אחד הגעתי עם חברים אחרי שקיבלתי את המישלן הראשון, והארוחה לא עבדה".

     

    הלם.

     

    "כן, אני ניגש אליו למטבח, והוא לוקח אותי הצידה. נכנסים לחדר פרטי והוא נשבר ומתחיל לבכות. אני שואל מה קרה והוא מספר לי שהוא תקוע בחיים, שקשה לו להתפתח. הוא מגיש לי את המפתחות של המסעדה ואומר לי, 'מושיק, אני רוצה לתת לך אותה. לא בא לי יותר כלום'. אמרתי לו, 'ז'אן ז'ורז', מי אני ומה אני, זה לא עובד ככה'. אחרי יומיים שבהם בילינו ביחד ונסענו לפריז, החלטנו שנשלב כוחות ושאני אעזור לו מבחינת רעיונות".

     

    ב־2006 רוט מקבל משימה מקליין: להכין למסעדה תפריט בן 22 מנות. "קיבלתי חודשיים עד שאני חוזר עם תפריט מוכן. נסעתי להולנד ואני עובד בטירוף יום ולילה, מרגיש בפנטזיה שלי. מגיע אליו אחרי חודשיים, הכל גמור, קיטים מושלמים. מתחיל לעשות 22 מנות. הוא טועם ומתחיל להגיב: 'זה לא טוב, זה לא מספיק טעים. מכל המנות, קיבלתי בסדר רק על מנה שנקראה הביצה המושלמת. 21 לא היו טובות".

     

    אאוץ'.

     

    "נכנסתי חזרה לאוטו עם הזנב בין הרגליים ונסעתי. אחרי שעה טלפון ממנו, 'מושיק, איפה אתה?' אמרתי, 'אני בדרך הביתה. עבדתי קשה אבל אני לא מספיק טוב בשבילך. אני מבין את זה. רק עכשיו קיבלתי כוכב. אתה עם שלושה'. בפנים הייתי כולי שבור. ואז הוא אומר לי, 'תשמע טוב, אתה עושה אחורה פנה וחוזר למסעדה. אם אתה לא חוזר עכשיו, אין לנו יותר מה לדבר בחיים'. מיראת הכבוד, חזרתי. לקח לי שלוש שנים של מסעות אליו עד שהצלחתי לבנות תפריט שהוא אהב".

     

    רחוק מאלזס, אי שם בעמק חפר, ייפתח ביוני אחד הפרויקטים הכלכליים היומרניים בקריירה של רוט, ריזורט האירועים KAHI שהוקם בשותפות עם אנשי העסקים מני הרמן ובני נורי. המתחם משלב לינה בחדרים מפוארים ליד בריכה יחד עם כר נרחב לאירועים, כש־150 אירועים כבר סגורים מהפתיחה ביוני, בהם למשל החתונה של סטטיק ושרית פולק, החתונה של רוסלנה רודינה וחתונות גדולות של אנשי עסקים. המיזם נולד במסדרונות מחלקת היולדות בבית החולים איכילוב, כמה ימים אחרי הלידה של בנו. "ארי היה פג, כך שהיינו בבית החולים בערך שלושה חודשים. יום אחד מני תפס אותי באיכילוב, אמר שניסה להשיג אותי ולא הצליח. לא הבנתי בהתחלה מה הוא רוצה ממני ולאט לאט חילחל לי שזה רעיון אדיר. אני שותף במקום, לא בא, חותם על תפריט והולך הביתה. את כל כולי אני משקיע שם, 20 שעות ביום".

     

    אשאל בזהירות. אתה היית פאקינג שף עם שני כוכבי מישלן. פתאום אתה בריזורט ואוקיי, מפואר. יש שיגידו: פחיתות כבוד לשף גדול במעמדך.

     

    בפעם הראשונה בשיחה שלנו, רוט מתעצבן, שלא לומר נסער. "למה? מי אלה שיגידו שזה פחיתות כבוד? למי יש את הזכות? אני ממש מתרעם על הדבר הזה. מבחינתי זו פסגת הפסגות, פרויקט מטורף שמצריך ממני לעשות כוכבים לאלף איש. לא היה דבר כזה בעולם, לבשל ברמה של כוכבים לאלף איש. מישהו שחושב שזה ככה, שיבוא ויחיה איתי יום אחד פה, יבין מה שווה הדבר הזה".

     

    נסה להסביר.

     

    "זה לעשות את הבלתי אפשרי, ברמה כזו בווליום הזה. דבר מטורף. כוכבי מישלן עשיתי במשך 20 שנה, יצרתי לאחרים, עזרתי לאחד הגדולים כמו שסיפרתי. שני טבחים שהיו לי פתחו מסעדות בשלוש השנים האחרונות ולשתיים מהן יש מישלן. אז שאף אחד לא יגיד לי שזה לרדת ברמה. הריזורט הוא עלייה כשלעצמה, וזה אחד הדברים הכי גדולים שנעשו במדינת ישראל בתחום הקולינריה. אחרי שנפתח, כל אחד יבין על מה אנחנו מדברים".

     

    מה שדי בטוח, רוב הסיכויים שתרוויח פה יותר מבמסעדת המישלן.

     

    "מקווה שכן. השותף שלי אמר לי, 'מושיק, אני אעשה אותך עשיר מאוד', אני מאמין לו".

     

    תגיד, התעצבנת פעם ככה גם במטבח?

     

    "אי־שליטה בתיבול של מלח ופלפל יכול מאוד לעצבן אותי. בן־אדם שאין לו את הרגש לעשות את זה, אין לו תפקיד אצלי במטבח. אז אם זה קורה ואני עומד בפס וטועם רוטב לא מדויק, זה מכעיס. קרה לי שתפסתי את המחבת עם הרוטב, זרקתי על הקיר ושברתי והכל התלכלך. קרה גם באמסטרדם. הרגשתי רע אחרי, אבל גם מאוכזב. אני לא בן־אדם שיעליב, אבל אם ארגיש שאיכזבת אותי כטבח אצלי, אני מאמין שלא תהיה במקום נוח".

     


    פרסום ראשון: 20.04.21 , 00:39