תפתחו את הכיס, יש לכם חוב של טריליון שקל לממן

אם יש מי שעדיין לא היה ברור להם מהו מחירה הכלכלי האמיתי של מגפת הקורונה, בא אתמול החשב הכללי של ישראל, רו"ח יהלי רוטנברג, והציג את המספרים המבהילים למדי ולצידם הבהיר את מה שידענו מזמן: מי שישלם את חובות הענק - אלה אנחנו.

המספרים העיקריים מהווים שיאים שבקלות אפשר היה לנדב לטבלאות גינס. על פי הדוח השנתי של יחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי באוצר, החוב הממשלתי גדל בשנת 2020 ב־20% והגיע לשיא מאז קום המדינה של כמעט טריליון שקל – 984 מיליארד שקל. בראשית 2021 החוב קרוב לוודאי חצה את טריליון השקלים. ב־2019 הסתכמו חובות המדינה "רק" ב־823 מיליארד שקל.

נתון גרוע במיוחד, שיחייב את אזרחי המדינה לשלם מכיסם כסף לא קטן, הוא שיחסי החוב־תוצר הממשלתי והציבורי חזרו יותר מעשור לאחור. יחס החוב לתוצר הציבורי הגיע ל־72.4%, לאחר שב־2010 עמד על 70.9% ומאז ירד בכל שנה עד ל־60% בשנת 2019. יחס החוב הממשלתי לתוצר, שעמד על 69.5% ב־2010 וירד לשפל של 58.5% ב־2019, זינק אשתקד ל־70.9%.

יש להבין, יחס חוב־תוצר של 60% הוא מצוין. זה התנאי שקבע בשעתו האיחוד האירופי כדי להצטרף אליו. בשנת 1991, כשנוסד האיחוד המוניטרי באירופה, ישראל הייתה רחוקה מזה, עם יחס חוב שנע סביב 100%. במאמץ עילאי הצליחה ישראל להוריד את החוב בעשור האחרון מ־70% עד ל־60%, הישג לא מבוטל שהביא גם להעלאת דירוג האשראי של המדינה עד ל־AA-.

כדי למנוע הרעה במאזן החוב של ישראל וכדי לאפשר למדינה לחזור לגירעון המוגדר כסביר, בשנים הבאות יהיה צורך להעלות מסים באופן ניכר ולצמצם בהוצאות הממשלה. כך הבהיר גם נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, אך ברור לכל שלא יהיה כאן מצב של "יש מאין".

האם יש סכנה שישראל לא תוכל לעמוד בהחזר חובותיה, מה שלא אירע מעולם עד כה? "אין שום סכנה כזו, למרות הגידול העצום בחובות", אמר אתמול רוטנברג. אנחנו מאמינים להצהרה הזאת, אולם היא תחייב גזירות על הציבור. ואת זה אזרחי ישראל לא יקבלו בהבנה רבה מדי בשנים שאחרי משבר הקורונה הקשה.