yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: אביהו שפירא
    חדשות • 20.04.2021
    אגוזים קשים לפיצוח
    50 שנה אחרי שסיימו את מסע הניווט "מים לים" במסגרת מסלול ההכשרה של "אגוז", עשרה מיוצאי הסיירת – שכבר נושקים לגיל 70 – יצאו למסע לשחזור החוויה • המסלול: 80 קילומטר • החום: נוראי • כמה שרדו: הרוב • איך היה: "פעם עשינו את זה בריצה. אבל עכשיו זה ממש קשה"
    ישראל מושקוביץ

    בדיוק לפני 50 שנה השתתפה כיתת לוחמי סיירת "אגוז" במסע ניווט מאתגר מהים התיכון ועד הכנרת כחלק ממסלול ההכשרה. השנים חלפו, כולם כבר יצאו לפנסיה – ואז החליט מישהו שזה יהיה רעיון משובח לשחזר את המסע הזה.

     

    למישהו הזה קוראים רס"ר (מיל') יצחק עוקב, בן 69, מושבניק מאליכין. "עלה לי הרעיון שאם כולנו פנסיונרים, ואני לא יודע כמה זמן נשאר לנו לחיות, אז זה הרגע הנכון למסע. כולנו המשכנו לעשות יחד מילואים, נשארנו בקשר עד היום, אז לא היה קשה לארגן את זה. פניתי לכל עשרת החברים, הצעתי להם להשתתף וכולם הסכימו מיד".

     

    סגן (מיל') רמי שלמה (68) מקריית־ביאליק קיבל את המשימה לתכנן את המסלול. "במשך שבועיים עבדתי על זה", הוא מספר, "לקחתי את מפת דרכים של החברה להגנת הטבע והשתמשנו בגוגל כדי למצוא נחלים, שיהיה כיף".

     

    יכול להיות שרמי לא היה הבחירה הנכונה לתפקיד. המסלול שהוא יצר עבורם נמשך 80 קילומטר, ובחום של הימים האחרונים זו משימה לא פשוטה גם למי שנמצאים כיום בסיירת. הם יצאו לדרך בנהריה ביום ראשון, בשעה שש וחצי בבוקר, ואמורים להגיע היום, בחמש אחר הצהריים, לכנרת. מי שיגיע זאת אומרת.

     

    "הדרך הייתה מאתגרת", מודה שלמה, "זאת אומרת, המסלול פשוט – רק שבגילנו הייתה בעיה עם העליות ועם האבנים הענקיות שעליהן היינו צריכים לטפס. אנחנו עוברים במקומות שכתוב בהם שהם למיטיבי לכת. כל טעות ואתה מידרדר לתהום. לפני 50 שנה עשינו הכל בריצה, אבל כיום, בגילנו, זה ממש קשה. גם את החום הנורא לא לקחנו בחשבון. בגלל מזג האוויר אנחנו פשוט יוצאים לדרך בחמש בבוקר במקום בשבע".

     

    רס"ל (מיל') פיני קבלו (68) מבית־שאן הוא אחד המטיילים. "אחרי המלחמה הקשה ביום כיפור, כשלא היו טנקיסטים, פירקו אותנו כסיירת ושלחו אותנו לטנקים. עשינו עוד חצי שנת סדיר בגלל המלחמה ומאז עשינו מילואים כל השנים כטנקיסטים", הוא מספר, "להיות עם חבר'ה של 50 שנה זו הזדמנות שלא תחזור על עצמה. כשעוקב פנה אליי מיד הסכמתי לצאת למסע. אני מתאמן בקבוצה, מקפיד לרכוב ולרוץ, אז האתגר פחות הפחיד אותי. אני בנוי לזה. מצד שני, יש כאלה שלא עושים ספורט וזה היה להם יותר קשה".

     

    לדבריו, "החלטנו לישון בצימר, כולנו יחד, בתנאי שדה: מיטות צמודות אחת לשנייה, מקלחת משותפת לכולם, ארבעה בחדר. כיום לחיילים יש תנאי לינה יותר נוחים. היום נגיע ליעד. התחלנו עשרה, נסיים שמונה, כמו גדולים – ונלך לאכול במסעדה בטבריה. הנכדים ראו את התמונות וכולם אמרו, 'סבא, למה לא לקחת אותנו?'"

     

    רס"ל (מיל') אברהם גטניו (68) מחולון הוא זוכה הצל"ש של המסע. "גטניו זה הגיבור האמיתי כאן", מספרים החברים, "הוא ניצח אירוע מוחי, התמודד עם גידול סרטני, ולמרות הכל לא היה מוכן לוותר על החברים מהצבא והחליט שהוא יוצא למסע". גטניו מצטנע: "הכל בשביל אשתי. היא הייתה מאושרת שאני נוסע ויש לה חופש – אבל דאגה לי וצילצלה כל הזמן".

     


    פרסום ראשון: 20.04.21 , 23:34
    yed660100