נתקעים בסלון

כרבע מיליון בתים בישראל נהנים כבר מאינטרנט ביתי במהירות גבוהה במיוחד, בתשתית של סיבים אופטיים. אצלם — על הנייר — הזום לא מתנתק גם כשחמישה מחשבים פתוחים במקביל, הווידיאו ביוטיוב חד ויציב, הפלייסטיישן לא מגמגם במשחקים קבוצתיים, והסדרות בנטפליקס מרצדות על המסך במספר מכשירי טלוויזיה במקביל.

בניגוד לצפוי, ולמרות שהחברות אנלימיטד (IBC), פרטנר וסלקום החלו להציע סיבים אופטיים באזורים מסוימים בארץ כבר לפני ארבע שנים, עד לאחרונה נראה היה שהישראלים לא מתלהבים. הפריסה הייתה חלקית מאוד והשיווק אנמי. רק כניסתה לתמונה של בזק — חברת התקשורת הגדולה בארץ — מעוררת סוף־סוף חיים במהלך כולו.

בזק לא מתחילה מאפס: יש לה כבר תשתית סיבים "רדומה", שהתקינה ברחבי המדינה לאורך שנים ארוכות וחיכתה בסבלנות להרמת המתג. זו הסיבה לזריזות המופלגת שהיא מפגינה: פחות מחודשיים מאז החלה בחיבור הסופי לקופסאות התקשורת בבניינים — יכולים כבר כ־400 אלף מלקוחותיה להתחבר לסיבים מיידית, והמספר גדל בכ־100 אלף בתי אב בחודש.

זריקת המרץ הזו ייצבה את תמונת ארבע ספקיות התשתית העיקריות של סיבים אופטיים בישראל בשנים הקרובות: בזק, פרטנר, סלקום ו־HOT. שתי האחרונות מספקות את השירות על אותה רשת פיזית של מיזם אנלימיטד (שבו שותפות גם קרן ההשקעות תש"י וחברת החשמל). כל הארבע מציעות כיום — למי שנמצא כבר באזורים שבהם פרסו רשת סיבים – אינטרנט במהירות הורדה מקסימלית של 1 גיגה־ביט (1,000 מגה־ביט) בשנייה, ובמהירות העלאה של 100 מגה־ביט בשנייה. כולן מציעות גם אופציות למהירויות נמוכות יותר.

מתוך הפרסומת של בזק ל-be. נתב בינוני שהפך לתרנגולת זהב | צילום: בזק

המהלך מקודם בהתלהבות על ידי ממשלת ישראל, ובצדק. הוא הוגדר כבעל משמעות לאומית וצפוי להשפיע דרמטית על קידומה הטכנולוגי והכלכלי של המדינה. ישראל, כידוע, נמצאת בפיגור גדול בגישה המהירה לאינטרנט לעומת מדינות ה־OECD.

כשל ה־WiFi

אלא שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. כל ספקיות תשתית הסיבים עושות כאן עבודה לא רעה במשימה העיקרית — הובלת הסיב לנקודה שבה הוא מתחבר לנתב הביתי האלחוטי, "ומזרים" אליו אינטרנט בקצב המובטח. אם כל מה שדרוש לכם מתמקד במכשיר אחד או שניים המחוברים בכבל לנתב — למשל, מחשב עבודה שבו אתם מורידים או מעלים קובצי ענק, או מחשב גיימינג — אתם צפויים לגן עדן: ביצועי רשת טובים במהירות שיכולה להתקרב ל־950 מגה־ביט בשנייה. לחוויה דומה תזכו אם אתם גרים בדירה חדשה והייתם חכמים מספיק להעביר מראש תשתית רשת בכל חדריה, כמו קווי חשמל.

זהו הישג לא קטן, אם לוקחים בחשבון את מנהגן המכוער ורב־השנים של הספקיות — בעיקר בתשתית בזק — למכור לנו אינטרנט במהירות של "עד 100 מגה" כשברוב המקרים המהירות בפועל, אפילו בנקודת החיבור לקו, לא עולה על 30־40 מגה־ביט בלבד, ולמטה מזה. הסיבים, מתברר, הם סיפור אחר: כמעט ולא רגישים להפרעות סביבתיות ולעומסים.

אבל לכל סיב יש קצה, שבו הוא מסתיים. ספקיות התקשורת לא טורחות להזהיר אותנו, שכניסתו של הסיב המהיר הביתה לא מבטיחה גם גלישת WiFi במהירות ובאיכות דומה — או אפילו קרובה — למה שמציע הסיב, אלא להפך.

בשוק החופשי נמכרים כיום נתבים משובחים למדי, אבל כל הספקיות משכירות או מוכרות נתב WiFi משלהן (רק HOT מזהירה את לקוחותיה משימוש בנתב אחר). כולן מבינות כי רישות אלחוטי של הבית הוא מקור רווח מצוין, שהרי עיקר שימושי האינטרנט שלנו נעשים דרך WiFi. מי שהפכה בכישרון רב את הנתב הביתי לתרנגולת קשקשנית המטילה ביצי זהב היא בזק, שנתב ה־Be הבינוני שלה עומד כבר שנים במרכזם של תשדירי פרסום מן המושקעים והיקרים שנראו בארץ ("בנות חייבות עכשיו וויי־פיי"). בכל מקרה, רוב הנתבים מבטיחים יותר משהם מקיימים.

מבין הנתבים החדשים שמציעות הספקיות בארץ — כולם מתאימים לקלוט סיב אופטי בקצב מהיר של עד 1 גיגה־ביט, אבל רק HOT וסלקום מספקות בינתיים נתבים שיודעים ליצור בסביבתם רשת אלחוטית בתקן המתקדם WiFi 6. בכולם הצניחה במהירות הגלישה ב־WiFi דרמטית, אפילו בקרבת הנתב: יותר מ־50%. בנתב של בזק, Be, הנפילה משמעותית עוד יותר: בבזק טוענים כי הנתב יכול להגיע למהירות WiFi מקסימלית של 650 מגה־ביט; בפועל, במדידות שערכנו ממש מעליו, בחדר העבודה שלנו, הגענו שוב ושוב לפחות מ־320 מגה־ביט לשנייה, ירידה של 68% (!) ממהירות הסיב המקורית.

ככל שהתרחקנו מהנתב, אפילו מטרים ספורים, המהירות צנחה עוד יותר, במכפלות אדירות. במטבח מדדנו כבר 180 מגה־ביט לשנייה בלבד — ירידה של 82%. בסלון המרוחק יותר (6־7 מטר מהנתב) רשמנו כבר 16 מגה־ביט לשנייה — ירידה של יותר מ־98% בקצב הגלישה. למעשה, בכל הנוגע למהירות ההורדה ב־WiFi, במרחקים העולים על מטרים ספורים מהנתב של בזק, לחיבור סיב אופטי כמעט ואין יתרון על חיבור סטנדרטי של 100 מגה־ביט בחוטי הנחושת הוותיקים.

כדי למנוע טעות — נתבי WiFi 6 אמנם מתקדמים יותר, אבל מספקים קצב גלישת WiFi מהיר ב־10% עד 20% בלבד. זה לא אומר שהם לא עושים את העבודה: יתרונם הוא לא במהירות, אלא במה שבאמת חשוב בנתב אלחוטי — יציבות, רציפות וכיסוי רחב ככל האפשר. התקן החדש יודע לטפל בחולשה העיקרית של ה־WiFi כיום — הוא יודע להפעיל מכשירים רבים במקביל בלא שיפריעו זה לזה, כולל התקני "בית חכם" (iOT). דמיינו אולם רועש, גדוש בבני אדם שכולם מדברים במקביל, כשפתאום מתאפשר לכם להאזין לקולו הצלול של אחד מתוכם בלבד, בלי הפרעות. זה הרעיון העומד מאחורי WiFi 6.

פתרונות חלקיים

בכלל, חוויית הגלישה — גם בסיב אופטי — היא עניין התלוי בעשרות משתנים. זה מתחיל באיכות ההולכה של האינטרנט בכבלים התת־ימיים המגיעים לארץ, ונמשך במיקומו המדויק של הנתב בבית, בעובי הקירות, בכמות המכשירים הפועלים במקביל ורמת המעבדים שלהם, בסוגי שבבי ה־WiFi והאנטנות הזעירות המשולבים בהם, ועוד־ועוד. תמצאו אפילו הבדלי קליטה בין סמארטפון אחד למשנהו, ובוודאי בין סמארטפון למחשב. מומחי חברות התקשורת בארץ טוענים בכלל, שהבית הישראלי הממוצע שונה מהותית מבית בארה"ב או באירופה, ומאתגר במיוחד קליטה אלחוטית.

כיוון שחברות התקשורת הישראליות מבינות שלא די בנתב לכיסוי אינטרנט ביתי סביר, הן מציעות כיום (בתשלום נוסף כמובן) גם פתרון המכונה Mesh — מעין קופסאות עצמאיות קטנות המחוברות לחשמל, שניתן למקם בבית לפי הצורך, והן "משרשרות" יחד רשת אחת, יציבה, כך שגם כשעוברים בין טווחי הכיסוי, לא מתנתקים ממנה. מערכת Mesh ניתנת להרחבה — אפשר לקנות ולפזר בבית כמה יחידות להגדלת הכיסוי. סלקום, למשל, הפכה בחוכמה את התשלום עבור מגדיל הטווח לחלק מהטריפל החדש שלה, במקום קו טלפון נייח.

בדקנו את ה־Mesh שמציעה בזק בסלון שלנו, כ־10 מטר מנתב ה־Be, וקיבלנו מהירות הורדה של 220 מגה־ביט לשנייה, קצת יותר מחמישית מהסיב עצמו. מצד שני, כיסוי ה־WiFi היה יציב ועקבי — מספיק כדי לבצע כל מטלה ברשת.

לבזק יש גם פתרון ייחודי שבא לענות על בעיית הקליטה האלחוטית הקשה בממ"ד הישראלי בעל הקירות העבים, בחדרים מרוחקים או במרתף. מדובר במכשיר בעל שתי יחידות המכונה Bspot, שטכנאי בזק מחברים פיזית לרשת הנחושת הביתית, ולמעשה ממיר טכנולוגיית טלפוניה בטכנולוגיית רשת. ה־Bspot הופך למעין מיני־נתב: ניתן לחבר אליו מכשירים בכבל רשת, והוא גם מספק WiFi לסביבתו.

מומלץ? בחיבור כבל ישיר למחשב או לפלייסטיישן, ה־Bspot נתן אצלנו את המקסימום שהוא יכול: כלומר, בין 250 ל־430 מגה־ביט בשנייה. אבל הוא כשל לחלוטין באספקת WiFi סבירה לחדרים הסמוכים לו. בכל מטר שהתרחקנו ממנו צנחה המהירות במאות אחוזים, שלא לדבר על חוסר יציבות ברשת וניתוקים מוזרים, שבזק מתקשה לפענח את פישרם.

בזק מתכוונת לשדרג בקרוב את נתב ה־Be המיוחצן לדגם חדש התומך ב־WiFi 6. המהירות ב־WiFi — מבטיחים בחברה – תגבר, ואיתה איכות הכיסוי והיציבות. בנוסף, היא תשכיר ללקוחותיה "ציוד תואם נוסף" שיסייע ליצירת סביבת קליטה יציבה יותר למכשירים האלחוטיים בבית.

שניים לטנגו

האם הנחיתה הגדולה במהירות הגלישה בבית מייתרת לחלוטין את הצורך בסיב האופטי? ממש לא. ראשית, כאמור, מי שממש זקוק למלוא המהירות והאיכות יכול להתחבר ישירות לנתב. שנית, יש יתרון עצום גם למהירות העלאת המידע (Upload) הגבוהה שמספק הסיב, שדווקא היא כמעט ולא נפגעת ב־WiFi. היא נדרשת בעיקר לשיחות וידיאו (כמו בזום ותואמיה), לעבודה מרחוק מול המחשבים בעבודה, ובכלל — לכל הזרמת מדיה מהבית החוצה. שלישית, גם תוספת מינורית יחסית של רוחב פס מספיקה כדי לאפשר הפעלת כמות גדולה של מכשירים בבית בו־זמנית, ולספק את צורכי כולם. רק להמחשה: לשידורי טלוויזיה באינטרנט — כולל נטפליקס ודומותיה – מספיקה מהירות גלישה יציבה של בין 15 ל־30 מגה־ביט אפילו לשידורים איכותיים באיכות 4K.

חשוב גם לזכור, שלטנגו צריך שניים. כלומר, לא רק הנתב המשדר חשוב, גם המכשיר הקולט צריך להתאים. למשל, אם אתם מחברים לנתב מחשב ישן בן יותר מ־5־6 שנים, כדאי לוודא שכרטיס הרשת שלו תומך בכלל ב־1 גיגה־ביט. לא תומך? בכל חנות מחשבים תוכלו לרכוש מתאם רשת חיצוני ל־1 גיגה־ביט. זהו התקן זעיר המתחבר מצד אחד ליציאת USB במחשב, ומצד שני לכבל הרשת. למחשב נייח אפשר לקנות כרטיס רשת PCIe פנימי חדש, תואם 1 גיגה־ביט.

ומה בנוגע לקליטת WiFi? שבבי ה־WiFi המשולבים במחשבים ניידים מ־2018 ומעלה תואמים לפחות לתקן WiFI 5 (או בשמו המלא IEEE 802.11ac), שמאפשר גלישה במהירויות גבוהות. יש לכם נייד ממש־ממש ישן, עם WiFi בתקן קדום יותר? ניתן לרכוש מעין דיסק און־קי קטנטן, הנתחב לכניסת USB ומספק גלישת WiFi מהירה בתקן ac. כמובן שבמחשב יש להגדירו כברירת המחדל.

"מיידעים את הלקוח"

בבזק טוענים, כי מכשירי המובייל הכי מתקדמים מגיעים עם שתי אנטנות בלבד, ולכן הם אינם יכולים לנצל את מלוא יכולות נתב ה־Be שלה. לפי החברה, היא מעדכנת ומיידעת את לקוחותיה על קצבי הגלישה — במעמד המכירה, במעמד ההצטרפות ובמעמד ההתקנה. "בזק מספקת את חוויית הגלישה הטובה ביותר בבית, ובקרוב אף תשיק סדרת מוצרים חדשים שיחוללו מהפכה בבית הלקוח ובאופן צריכת התכנים בו. יש למה לצפות".

גם בפרטנר מסבירים כי הפער בין חיבור קווי ל־WiFi נובע מגורמים רבים, הן מסוג ההתקנים המחוברים והן ממשתנים כמו תנאי הדירה, עומס על הרשתות, וכמובן — המרחק מהנתב. לשיפור השירות, פרטנר משאילה ללקוחותיה ללא תשלום פתרונות הגברה שונים (מסוג "מוקה" ו־PLC) כדי להנגיש את הרשת הקווית גם בחדרים. בנוסף, ללקוחות הטלוויזיה של החברה, ממירי פרטנר TV משמשים גם כמגבר WiFi.

ב־HOT מזכירים, כי הנתב החדש של החברה הוא בתקן המתקדם WiFi 6, תומך בטכנולוגיית Mesh ומנוהל על ידי אפליקציה ייעודית. "מהירות הגלישה דרך ה־WIFI תלויה במספר גורמים, שאינם קשורים לחברה. אנו מיידעים את הלקוחות בנושא ובנוסף מאפשרים הוספת מגדילי טווח אלחוטי".

מסלקום לא התקבלה התייחסות עד לסגירת הגיליון.