לחדשות המשמחות על אודות הירידה היומית בתחלואת הקורונה בישראל, לכדי פחות מ־200 מקרים ביום, ותחושת החופש שמלווה את הסרת המגבלות, נוספה לפני שבוע ידיעה מדאיגה: משרד הבריאות איתר שבעה מקרים ראשונים של וריאנט B.1.617 או בשמו הרווח, 'הווריאנט ההודי', שהגיע אלינו ביבוא אישי מחו"ל.
משמעות הווריאנט הזה להתנהגות המחלה עדיין לא ברורה במלואה, אבל ישנם סימנים מטרידים: הנגיף הזה הוא אחד הגורמים לתחלואה שוברת השיאים בהודו, שנרשמו בה בשבוע האחרון למעלה מרבע מיליון מאומתים חדשים ביום, וממצאים ראשוניים מעידים על כך שהוא עלול להדביק גם מחלימים.
עם גילוי האורח הלא־קרוי בישראל, נכנס לפעולה הצוות המיוחד לטיפול בווריאנטים של מפקדת אלון בפיקוד העורף, שמופקדת על קטיעת שרשרות ההדבקה של הקורונה. "הכניסות הראשונות של הווריאנט ההודי התרחשו כבר בסוף מארס", מגלה תא"ל רלי מרגלית, מפקד המפקדה. "הנוסעים שנשאו את הווריאנט הזה הגיעו מצרפת, מדובאי ומהודו. חלקם עובדים זרים, אבל היה ביניהם גם אזרח ישראלי.
"ממה שלמדנו על התנהגות הווריאנט הזה, הוא מתפשט מהר מאוד. ההדבקה שם היא במסות, וקשה מאוד לבלום אותה. בזמן שעבר מאז הצלחנו להכיל את כל השרשראות אנחנו יודעים להגיד שיצרנו להן שוליים, כלומר ניתקנו אותן בהצלחה".
אבל הסכנה ההודית, מתברר, גדולה בהרבה ממה שדווח לנו. פרט למקרים שכבר זוהו, ממשיכות טיסות ישירות של חברת "אייר אינדיה" לעשות את דרכן לישראל, כשעל סיפונן עשרות חולים החשודים כנשאי הווריאנט החדש. "יש לנו טיסות מלאות בחולים שמגיעות לכאן", מספר מרגלית. "עד עכשיו הגיעו שלוש טיסות, שעליהן היו בעיקר עובדים זרים, עם תחלואה מאוד גבוהה. בטיסה אחת התגלו 18 חולים, בשנייה 16 ובשלישית עשרה".
והנוסעים מהודו ממשיכים להיכנס לישראל ללא הפרעה? זה בלתי נתפס.
"היו מחשבות לכל מיני כיוונים, כולל לעצור כליל את הטיסות מהודו. אבל כדי לא לפגוע במשק העובדים הזרים, שמועסקים ברובם בתחום הסיעודי, הוחלט במשרד הבריאות להעביר את כל העובדים הזרים שישובו משם למלוניות בידוד".
מלחמת מנע בטייבה
המרדף אחרי הווריאנטים של הנגיף, שמתפתחים בעולם במהירות עקב התחלואה הגואה ומאיימים לחדור גם למדינת ישראל, הוא כיום אחד התפקידים המרכזיים של מפקדת אלון. הגוף הצבאי הוקם ביוזמת פרויקטור הקורונה הראשון, פרופ' רוני גמזו, במטרה לקטוע את שרשראות ההדבקה, ופועל תחת פיקודו של אלוף אורי גורדין, מפקד פיקוד העורף. צמ"מ וריאנטים, הצוות המיוחד במפקדה שאחראי על זיהוי הווריאנטים וקטיעת שרשראות ההדבקה, יושב במבנה טרומי אפור למראה בבסיס פיקוד העורף ברמלה. בשמונה בערב האורות עדיין דולקים פה, ועשרות חיילות עוד שוקדות על הטלפונים בניסיון לוודא שהווריאנטים האלה לא יגיעו אליכם.
בחודשים האחרונים עקבו כאן אחר מספר וריאנטים שונים שעשו את דרכם לישראל - בהם הניו־יורקי, הקליפורני, הדרום־אפריקאי וגם רבים שאינם נחשבים למסוכנים. במסגרת החקירות זוהה המקור הידוע היחיד להדבקה בווריאנט הבריטי, ששטף את המדינה בתוך שבועות ספורים מדצמבר 2020 וכיום הוא הזן השולט אצלנו. "אשתו של מנכ"ל חברת שליחויות חזרה מחו"ל והדביקה אותו", משחזר מרגלית את מה שהפך לחלק מההיסטוריה של המגפה בישראל. "הבחור הזה הלך לפגישת עבודה עם חמישה אנשים והדביק אותם. תוך זמן קצר המספר קפץ ל־146 מאומתים בווריאנט הזה".
ואילו ההתפרצות הראשונה של הווריאנט הדרום־אפריקאי בישראל, שאף לו יוחסו תכונות מדאיגות בהן פגיעה חלקית ביעילות החיסון, זוהתה בטייבה. "ראינו שם עלייה מטורפת בתחלואה", הוא מספר. "עשינו מבצע אדיר עם ראש העירייה, הבאנו את כל החמולות, ערכנו איתם חקירות עומק, מצאנו עוד ועוד שמות. בסופו של דבר היו שם מאות מאומתים. טייבה הפכה מאדומה בוהקת לירוקה, אחרי שהבנו שאי־אפשר יהיה לקטוע ביעילות את כל השרשראות וערכנו שם מבצע חיסונים גדול".
חדירת הווריאנטים לישראל היא הסוגיה שמטרידה ביותר את המומחים כיום, משום שווריאנט עמיד לחיסון, או כזה שמדביק מחדש מחלימים, עלול לגרום להתלקחות מחודשת של התחלואה. למשל בברזיל, שנאבקת בגל קטלני במיוחד, השתלט הווריאנט המקומי P.1, הפוגע בחסינות מחלימים, על כל שאר הווריאנטים, כולל הבריטי.
חלק מהמומחים טוענים כי הניסיון למנוע חדירת מוטציות כאלה ואחרות נידון מראש לכישלון. "אנחנו רודפים אחרי כל מקרה בניסיון להכיל אותו", אומר מרגלית. "ביום הזיכרון וביום העצמאות עבדנו כל הלילה במטרה להגיע לקטוע את השרשראות של הווריאנט ההודי. אני לא יכול להבטיח שהצלחנו באופן מוחלט, אבל די אם נוכל לצמצם מאוד את התפשטותו ולהרוויח זמן, על מנת לאפשר לחוקרים לבדוק מה טיב הווריאנט הזה, ועד כמה הוא בעייתי".
על פי נתוני המפקדה, "בשבועות האחרונים נכנסו דרך נתב"ג מדי יום 10־15 מאומתים, אבל הנתון הזה נמצא כיום בעלייה עם פתיחת השמיים, והיו גם ימים של עשרות מאומתים ששבו מחו"ל", אומר סא"ל (במיל') טל אביב, מפקד מערך החקירות. "רובם נושאים את הווריאנט הבריטי או הדרום־אפריקאי. וריאנטים אחרים הרבה פחות שכיחים. הייתה משפחה מקהילת סאטמר בירושלים שארבעה מחבריה נשאו את הווריאנט הניו־יורקי. הדרום־אפריקאי מצוי באחוז וחצי עד שניים מהמאומתים, בעיקר במגזר הערבי. הווריאנט הברזילאי והצרפתי טרם התגלו בישראל".
עד לא מזמן התמקדו חקירות הווריאנטים בשבים מדרום־אפריקה, מארה"ב ומאוקראינה. המאומתים ששבו מהן נחקרו פעמיים, על מנת לוודא שלא פיספסו אף אדם שבא עימם במגע. כיום מבצעים חקירות עומק כאלה גם למאומתים ששבים מהודו, מהפיליפינים, מברזיל ומדרום אמריקה.
שלשום פורסם כי משרד הבריאות דורש לפרסם אזהרת מסע חריפה על הודו, אתיופיה, אוקראינה, טורקיה, מקסיקו, ברזיל ודרום־אפריקה. כן, קשה להאמין שעד כה ברזיל – אחד ממוקדי המגפה הכי חמורים כיום – לא הייתה על הרדאר שלנו ורק במזל לא הגיע הווריאנט משם. בדיקה חיובית של מי שחזר מחו"ל מועברת לאחת המעבדות העוסקות בריצוף גנטי, שם היא עוברת סדרת בדיקות שנועדו לברר האם היא נושאת וריאנט כזה או אחר או סתם נגיף "רגיל".
נתב"ג נמצא אמנם במרכז תשומת הלב, משום שרוב החוזרים לישראל עוברים דרכו. אבל גם המעברים הרגליים, אלנבי, טאבה ונהר הירדן, מהווים סכנה. "השיטה בהם היא אותה שיטה", אומר אביב. "יש בידוק במעבר ומשם אנשים הולכים לבידוד. באלנבי עוברת אוכלוסייה שמגיעה מירדן שמצב התחלואה בה גרוע, אבל רוב הנכנסים עוברים לרשות הפלסטינית. כמובן שהנגיף יכול להיכנס גם עם שב"חים שנכנסים בדרך לא דרך. בסוף זה יכול לפגוש אותנו בחצר האחורית שלנו".
אביב, שמגדיר את המפקדה "שומר הסף על הגבולות של מדינת ישראל", מעיד על עצמו שהוא מודאג. "התחלואה סביבנו מאוד מעסיקה אותנו, בין אם זה במעגלים הקרובים אלינו יותר כמו ירדן ומצרים, ובין אם במעגלים הרחוקים כמו צרפת, איטליה או ספרד", הוא אומר. "שערי המדינה הם האתגר האמיתי שלנו כרגע. אנחנו מנסים להשתפר ולתת מענה יותר טוב כדי למנוע את כניסת הווריאנטים דרכם, אבל אין כאן מאה אחוז".
מה מדאיג אותך? מהם החורים במסננת שלכם?
"וריאנט שייכנס עם מחוסן, כי הם לא נדרשים לבידוד. אם אדם כזה יצא שלילי בבדיקה הראשונה בנתב"ג והוא נושא בגופו וריאנט אנחנו לא נזהה אותו. כבר היו לנו מחוסנים שכעבור תקופה ארוכה יחסית, מעל שלושה ימים, נבדקו והתגלו כחיוביים. מספיק אחד שיביא איתו וריאנט שעמיד בפני החיסון כדי להחזיר אותנו לזמנים אחרים".
מטוש עד הבית
למרות החשש מכניסת וריאנטים אלימים ממשיכה מדינת ישראל לאפשר למחלימים ולמחוסנים ששבים ארצה פטור מבידוד. הם נדרשים להיבדק רק עם עלייתם למטוס ובנחיתתם. אבל מאחר שהם אינם מבודדים הם לא נדרשים לבדיקה מאוחרת, דבר שעלול לגרום להחמצת מקרי תחלואה ביניהם. "במקרים מיוחדים אנו ממליצים גם להם לבצע בדיקה נוספת בטיסות שבהן יש מספר מאומתים גדול או וריאנט מסוים", אומר מרגלית. כדי לפתות את המחוסנים להיבדק פעם שלישית, 72 שעות אחרי הנחיתה, נדרשות דרכים יצירתיות. אחת מהן היא שירות VIP של פיקוד העורף, שמביא אליהם את המטוש ממש עד דלת הבית. עם גילוי נשאי המוטציה ההודית, הציעו אנשי המפקדה לנוסעים מחלימים ומחוסנים שטסו עימם באותן טיסות, לעבור בדיקה כזו, כדי לוודא שלא נדבקו. רק 60 אחוז מהם הסכימו.
"60 אחוז זה לא מעט", מתקומם מרגלית. "אם אני אומר לך היום 'לכי תעשי בדיקה' למרות שאת מחוסנת, הגיוני שתנפנפי אותי. ובכל זאת, רוב הנוסעים נבדקו".
אבל למרות החשש הגדול מנגיף חדש ואלים שיטרוף את הקלפים, וריאנטים כאלה ואחרים ממשיכים להיכנס לכאן כל הזמן. אתה חי עם זה בשלום?
"מי שלא רוצה שום סיכון שלא ייצא מהבית, שלא ינהג במכונית ובטח שלא יעלה על מטוס. נראה לי שכאשר אחוז המתחסנים הוא גבוה והחיסון יעיל מאוד - מדיניות ניהול הסיכונים שלנו מדויקת לחלוטין. משרד הבריאות צריך לקבל מדליה על הדרך שבה הוא מנהל את הסיכונים האלה כרגע. אם אני הייתי צריך להכריע, הייתי מקבל את אותן החלטות".
ויש גם בשורה טובה אחת למי שעדיין מפנטז על חופשה בתאילנד. למרות שנדמה לנו שהישיבה הצפופה במטוס הסגור מזמנת לנו הדבקה כמעט ודאית בקורונה, ולמרות שהמומחים הרפואיים חלוקים ביניהם בסוגיה, תא"ל מרגלית טוען בתוקף שדווקא במטוסים אנחנו יחסית מוגנים. "במסגרת החקירות לקטיעת שרשראות ההדבקה, אנחנו שולחים לבדיקה את הנוסעים שיושבים באזור שאנחנו מגדירים אותו 'ריבוע הקסם': שני כיסאות ימינה, שני כיסאות שמאלה, שניים קדימה ושניים אחורה מכל מאומת שהיה בטיסה. עד עכשיו, מצאנו אצל נוסעים כאלה הדבקה נמוכה יותר מההדבקה הכללית באוכלוסייה".
במשך חודשים ארוכים הייתה המפקדה הזו - שאחראית גם על ניהול המעבדות הארצי, מתגברת את יכולות הדגימה של מערכת הבריאות ומנהלת את מלוניות ההחלמה והבידוד - מושא לביקורת קשה בטענה שהיא מנהלת את החקירות האפידמיולוגיות בצורה חובבנית ותובעת תקציבים מנופחים. בחודשים האחרונים איכות החקירה השתפרה מאוד: החוקרים מזהים בממוצע 15 מגעים לכל מאומת והזמן עד לקבלת התוצאות התקצר משמעותית, מימים ארוכים לשעות ספורות. "מרגע שאדם מוכנס לבידוד עד קבלת תשובה לבדיקה מהירה עוברות ברוב המקרים לא יותר מ־24 שעות", אומר מרגלית. "אם הנבדק חיובי, עוברות שעות ספורות בלבד עד לסיום החקירה האפידמיולוגית".
"לקח זמן עד שהגענו ליכולת מלאה, מראש הצהרנו על זה, ועד היום אנחנו עושים שינויים ועדכונים", אומר גורם בכיר בפיקוד העורף. "אבל הרמה של המפקדה גבוהה מאוד. היא עומדת בכל היעדים שנקבעו לה והרבה יותר מזה, וכל הזמן משתכללת. הפידבק שאנחנו מקבלים מדי יום מכל הגופים האזרחיים הגדולים שאנחנו מסייעים להם הוא מדהים".
לאור הירידה הדרמטית בתחלואה, צימצמה המפקדה לאחרונה את כוח המילואים שלה בכ־40%, מלונות הבידוד וההחלמה ירדו מעשרות רבות לשלושה ומספרם של החוקרים האפידמיולוגים צנח למאות בודדות. בימים אלה עובדים שם על קיצוצים נוספים, שצפויים לצאת לדרך ב־1 במאי. "אני מוריד את מספר החוקרים, אבל התפוקות שלנו לא ישתנו", מתחייב מרגלית. "אנחנו שומרים על מרחב תמרון. במקרה הצורך, נוכל לפעול שוב בקיבולת מלאה תוך 72 שעות".
באוגוסט הקרוב, שנה בדיוק אחרי שהוקמה, תצטרך המדינה להחליט מה יעלה בגורלה של מפקדת אלון. "המפקדה מתוקצבת כרגע עד 31 ביולי", אומר מרגלית. "אז יצטרכו לקבל החלטות לאן הולכים: האם החקירות יישארו ברשות הצבא או שהכל יתאזרח. לנו אין שום שאיפות להישאר, בתנאי שיבטיחו לנו שיהיה מי שיידע להפעיל את המערכת הזו כמו שצריך אחרינו. אסור שהמפעל הזה יקרוס".
אתה מאמין שהקורונה נגמרה בישראל?
"התחלואה העולמית בנסיקה והעולם במצב הכי גרוע שהיה אי פעם מאז תחילת המגפה, מה שאומר שבוודאות יתפתחו וריאנטים חדשים, ובוודאות הם גם יגיעו לפה. השאלה כמה חזקים נהיה בהסתערות על כל וריאנט ועל כל שרשרת. אני משוכנע שהסיפור עדיין לא מאחורינו, ועוד יהיה לו המשך בשנים הקרובות".
sarit_r@netvision.net.il
