חששות בבירה
העימותים בירושלים שולחים את תושבי הבירה, ערבים ויהודים כאחד, אל הבתים • בעלי העסקים שמנסים להתאושש מהקורונה מוצאים את עצמם נטולי לקוחות, משדלים עובדים שמסרבים להגיע, וכולם מקווים שהסרת המחסומים בשער שכם תנמיך את גובה הלהבות
אמנם הגדרות הוסרו ממדרגות שער שכם בהוראת המפכ"ל ואתמול נראו שם תמונות של חגיגות ושירה במקום התפרעויות, אבל ירושלים עדיין לא רגועה. רק אתמול בבוקר התקבל דיווח במשטרה על תקיפת אדם בידי שני חשודים בתחנת שבטי ישראל של הרכבת הקלה. תושבי העיר, יהודים וערבים, מושפעים מהמתח. חלקם נפגעו פיזית, חלקם נפגעו כלכלית, חלקם חוששים ללכת ברחוב, ורובם מבקשים חזרה לשגרה.
"זה שער גדול וחשוב, וכולם עוברים מפה למסגד. כשהוא נסגר אף אחד לא עובר פה ואין פרנסה", אומר מועתז (30), עורך דין שהגיע לעזור לאחיו בחנות הבגדים שבבעלותו בסמוך לשער שכם. "יש מנהג לשבת על מדרגות השער ברמדאן, והבחורים של ירושלים לא כל כך נכנעים. אם חסמת משהו אנחנו נילחם בזה, אבל אני נגד האלימות וסרטוני הטיקטוק. למה זה? בשביל מה? עכשיו אני לא יכול לבוא עם הבן הקטן שלי לחנות בגלל המצב".
"בחמישי בלילה סגרתי עוד לפני הבלגן", מספרת יהודית יחזקאל (61), בעלת שיפודיית "יהודית" בשוק מחנה יהודה. "במוצאי שבת שמעתי שהיו התפרעויות נגד העובדים הערבים מצד פעילי להב”ה, התחלתי לברר מה קורה עם הפועלים שלי, הרמתי טלפונים וגיליתי שהם בכלל לא מתכננים להגיע לעבודה". יחזקאל פצחה במסכת שכנועים, ואפילו צילצלה להורים של העובדים: "התחייבתי שאני אשמור עליהם. ההורים אמרו שהם פוחדים שהילדים שלהם ייקלעו לקטטה. אחד העובדים שלי, מעל גיל 18, אביו מביא אותו עד הדלת ובלילה בא לקחת אותו. שאר העובדים מגיעים מאבו טור, והבן שלי לוקח אותם הביתה".
אחמד (47), בעל חנות למכשירי סלולר בכניסה לעיר העתיקה, נפגע כלכלית בשבועיים האחרונים: "אנחנו מחכים לרמדאן כדי להתפרנס, אבל בגלל הבלגן לא פתחתי", הוא מסביר. "מי שמתפרע בשער שכם זה ילדים. זה משחק בשבילם, ואנחנו אוכלים אותה”.
מיכאל נקש (28), מנהל מאפיית "שיפון" באזור החרדי לא רחוק מהעיר העתיקה, דווקא רגוע. "אני לא מפחד ללכת ברחוב ולא אעבור לצד השני אם אראה ערבי. המתח קיים ותמיד יהיה", הוא אומר. תוך כדי השיחה בינינו מגיע למקום סמיר, צעיר ערבי מדרום הארץ שמחפש עבודה ושואל את מיכאל אם הוא מחפש עובדים. השיחה ביניהם טובה, הם מחליפים טלפונים. רסיסי שגרה.
אבו מוחמד (45), בעל חנות ממתקים ופיצוחים ברחוב הגיא שמתגורר בעיר העתיקה, תולה את התסיסה בקריאות להרג ערבים. "הפעם זה היה קשה", הוא אומר, "היו הרבה חיילים. יהודים פה רוצים להרוג ערבים. המשטרה לא עובדת טוב במצב הזה. שער שכם היה סגור שבועיים. אני עושה סיבוב כדי לא לנסוע בכביש 1, שם מנפצים לערבים את הרכב. יש לי שישה ילדים, ממילא המצב הכלכלי קשה בגלל הקורונה. זה החודש שלנו להתפרנס וזה לא קורה".
על רקע המתיחות והפלונטר הפוליטי הגיעו אתמול חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ’, איתמר בן־גביר ואופיר סופר לסיור במתחם בית אורות במזרח ירושלים, שם סיפרו התושבים שהם חווים התקפות על רקע לאומני מתושבי השכונות הצמודות, ואדי ג’וז וא־טור.

