מסביב למכתש בשמונה ימים
נוף מדברי מרהיב, סלעים וחולות צבעוניים, שקט ממכר, מפגש עם בעלי חיים ותופעות גאולוגיות ייחודיות, וצפייה ברקיע זרוע כוכבים בלילה: מי שלא מסתפק בתצפית על מכתש רמון, מאתרי הטבע היפים בעולם, ורוצה להכיר אותו מקרוב, מוזמן לטייל במסלול "סובב רמון", שאורכו כ־130 ק"מ ושמונה ימים, או בחלק ממנו | ליאור אוחנה, צילומים: חיים הורנשטיין
יום ראשון בשבוע, שעת בין ערביים. אנחנו מתצפתים מהר גמל, מערבית לבית הספר שדה הר הנגב שבמצפה־רמון, לעבר המכתש. רוח קרה מכריחה אותנו להתעטף בשכבות, ולרגע משכיחה שאנחנו במדבר חם וצחיח. ניבה ישי (19), שינשינית (מתנדבת שנת שירות) חרוצה מחיפה, מצביעה לעבר המכתש במבט מאוהב: "פלא טבע כמו מכתש רמון יש רק שבעה בעולם – חמישה בנגב ושניים בסיני. מכתש רמון, בגובה 900-800 מטר מעל פני הים, הוא מכתש הסחיפה (מכתש שנוצר כתוצאה מפעולת סחיפה) הגדול מכולם. הוא כל כך יפה ועמוק, ונחשפו בו שכבות סלע שלא רואים בשום מקום. אתם רואים שהוא בנוי בצורת לב? מחר אתם הולכים לטייל ממש בתוכו. הוא נראה ריק ושומם אבל הוא מחביא פלאים שאתם לא מדמיינים".
כך התחיל המסע שלנו להכרות עם מסלול "סובב רמון", הכולל שבעה לילות ושמונה ימים במכתש, בין מצוקים, נחלים וסלעים. עשינו אותו בגרסה מקוצרת, בעזרת בית ספר שדה הר הנגב ומדריכיו, בהן ניבה, שעושה בו שנת שירות. אם אתם לקראת שחרור מצה"ל והבנתם שאין טעם לתכנן את הטיול הגדול בדרום אמריקה או המזרח, מצאנו לכם את האלטרנטיבה הכי חמה עכשיו בקרב המטיילים הישראלים.
השביל הוא פרי יוזמה של מו”פ מדבר וים המלח – מרכז מו”פ הפועל ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה, ובין היתר מוציא טיולים לאזור – ושל רות גובזנסקי, שעובדת בו כמדריכת טיולים. הוא נבנה על־ידי רשות הטבע והגנים לאורך כ־130 ק”מ, ובמסגרת זו סומנו עשרות קילומטרים של שבילים חדשים במערב המכתש. השביל נחנך ב־2017. "מסלול סובב מכתש רמון מאפשר נקודת מבט מקיפה וממושכת על המכתש ועל התופעות המגוונות הנחשפות בו. המסלול מתחיל ומסתיים במצפה־רמון ומאפשר להרגיש חלק מהנוף ולא רק להשקיף עליו מלמעלה", אומרת ניבה.
איך נוצר מכתש
את היום הראשון אנחנו מתחילים בקבלת פנים חמה של המדריכים, שינשינים גם הם, נטע שטייר ועומר וייסמן, עם הסברים מפורטים ומפות ציוריות. "המסלול הולך על קו המצוק, כך שמבחינת טמפרטורה אפשר לטייל גם בעונות שלרוב פחות נוחות לטיול במדבר, כמו בקיץ", הם מסבירים. "אפשר ללכת את כל המסלול ברצף, עם חניוני לילה לאורכו. מיטיבי לכת ימצאו הנאה ואתגר בהליכה רציפה. משפחות יכולות לפרק אותו למקטעים קצרים או ארוכים".
אחרי תצפית מהר גמל אנחנו צועדים לאורך המצוק עד בית ספר שדה הר הנגב, ומשם פונים אל חורשת קק"ל כדי לנוח בצל העצים וליד שולחנות פיקניק. ממשיכים מערבה ודרומה לכיוון המצוק, לתצפית על מרכז העיר מצפה רמון. עדי שקאתי, מנהלת ההדרכה של בית ספר שדה הר הנגב, מרימה אבן ואומרת: "לכל אבן יש סיפור שלם לספר על המקום בו היא נמצאת ומה היה פה לפני שהגענו. האדמה מורכבת מסלע יסוד, שנוצר מהמַגְמָה שיש בתוך כדור הארץ, שמתקררת ומתגבשת לסלע. על הסלע הזה נוצרה שכבה של אבן חול רכה. מאוחר יותר בהיסטוריה של כדור הארץ כיסה את כל האזור ים. במשך מיליוני שנים נוצרה בים שכבת סלע גיר מעצמות דגים ובעלי חיים ימיים, שמכילות סידן ושהצטברו על הקרקעית והתגבשו. בשלב מסוים התרומם השטח בגלל תזוזה של הלוחות הסיסמיים, ואז נוצר רכס, שחלקו הפנימי מורכב מאבן החול וחלקו החיצוני מסלע הגיר הקשה יותר, ממש כמו בקרמבו – הקשה מקיף את הרך שבתוכו. כתוצאה מחשיפה לרוחות וגשמים התבלתה כיפת הרכס, ונוצר לאט־לאט פתח, שעם הזמן נשחק ונשחק ונוצר ממנו מכתש ענק, שהדפנות שלו נשארו חזקות וכל ה'בפנים' נעלם".
אחרי ההסבר המחכים חלפנו על פני קצה הגבעה של מעלה רמון והגענו אל בור חמת, ששוכן סמוך לאפיק נחל ניצנה. זהו בור מים שנחפר לפני יותר מ־3,000 שנה לאגירת מי גשמים לשתייה. אחרי שטיפת פנים במי הבור החצי צלולים, יצאנו מהערוץ והמשכנו לנקודת הסיום של היום: חניון לילה נחל ניצנה. אחת האטרקציות הכי מעניינות במדבר היא הצפייה ברקיע הכוכבים שלמעלה. לעירוניים שבינינו רק החוויה הזאת של הבהייה והחיפוש אחר כוכבים מוכרים עד השעות הקטנות של הלילה תהיה שוות ערך לכל ויפסנה במנזר במזרח הרחוק.
את בוקר היום השני התחלנו בגן הלאומי "צבעי רמון" שבמכתש. פה ניתן לראות סלעים במגוון צבעים, חלקם מנצנצים כיהלומים, באחרים ניתן לראות את דפוסיהם של חלקי חיות שמהם נוצר הסלע. השמש קופחת על הראש אך הרוח נושפת בעורף, וחייבים קרם הגנה ושתייה מרובה. באמצע הגן הלאומי ניצב צינור ענק דמוי תותח – שריד למפעל החרסית משנות ה־50. מבערי אש שחיממו את הטמפרטורה ל־1,600 מעלות איפשרו לשרוף את החומר ולהפכו לחסין אש, כדי לייצר ממנו לבנים לבניית תנורים וכבשנים. בסמוך נמצאת דיונת הירח, הבנויה מהחול הססגוני שנוצר בעזרת הצינור.
עוד כמה קילומטרים של הליכה בתוך המכתש, ומגיעים למחצבות שמלאות במי גשמים טבעיים. במחצבה הגדולה נוצר אגם קטן שבו ניתן אפילו לשחות. בסופי שבוע מגיעים לכאן תושבים ממצפה־רמון לבילוי על שפת המים.
אחרי הטבילה אנחנו ממשיכים בג'יפ ישר למסלול היום החמישי. היום הזה לוקח אותנו לפלא טבע מעניין - קיר האמוניטים. זהו קיר סלע שבו ניתן להבחין במאות מאובנים של חיה בשם אמוניט, שחיה לפנות עשרות מיליוני שנים ביבשה ובים, ונכחדה יחד עם הדינוזאורים. מדובר בחיה עם קונכייה ייחודית ומרהיבה, שהגיעה לאורך של יותר מ־2.5 מטרים ושקלה כמעט טון וחצי. הקונכייה הייתה בנויה ממספר תאים שצמחו משנה לשנה והכילו גזים שגרמו לה לצוף בים.
"זה המסלול של המדינה"
בנקודה זו פוגשת אותנו רות גובזנסקי (62), אישה אנרגטית עם תיק טיולים גדול על הגב, חולצה עם ציור של מסלול סובב רמון, וכלבתה הנאמנה באנה. גובזנסקי, אמא לארבעה, שטיילה בעשרות מקומות בעולם, גרה כל חייה בנופית שבצפון ועבדה כמטפלת במגוון מוסדות שיקומיים באזור וגם כמדריכת טיולית מקומית. לפני ארבע שנים היא החליטה לשנות כיוון, ויחד עם בן זוגה יוסי, איש מחשבים, הם עברו למצפה־רמון. "אמרתי ליוסי שאני עוברת, ואו שהוא בא איתי או שאני הולכת בלעדיו", היא צוחקת. "היינו צריכים לחשוב על מקור פרנסה, ושאלתי את עצמי מה אני הכי אוהבת, והתשובה הייתה – לטייל, והתחלתי לעבוד כמדריכת טיולים במו”פ מדבר וים המלח. אחרי שטיילתי במכתש, הצעתי ליצור את מסלול סובב רמון, וכיוון שמצפה־רמון היא עיירה מבודדת עם נוף מטורף, שחייבים לפרסם אותו, החלטתי לכתוב ספר הדרכה על סובב רמון. הייתי חייבת מימון, אז הלכתי לרשות הטבע והגנים ואמרתי להם ששווה להם להשקיע בי. הם הסכימו וכך נולד הספר 'חלון למכתש רמון'".
מה יש במסלול הזה שכל כך קנה אותך?
"זה ה־מסלול של המדינה. אם הולכים מקצה אחד לקצה השני רואים דברים ונופים שונים לגמרי ולומדים את ההיסטוריה של המקום. יש פה סלעים מיוחדים, הרי געש שהתייבשו, חיות יוצאות דופן — מי שעושה פה שבוע רואה הכל מהכל. הקורונה דחפה לגלות שיש בארץ מסלולים שווי־ערך לטיולים בחו"ל, והרווח הנקי הוא שלנו. המסלול הזה, והנגב בכלל, נכנסו לתודעה חזק במיוחד. אפשר לראות כאן אנשים שחיכו המון שנים למסלול מסודר כזה. מישהו הגיע להתאמן פה לקראת טיול שהוא מתכנן בהרי האפלצ'ים בארה"ב. הוא התארגן ועשה לבד שמונה ימים עם מלווה שהטמין לו (הכין עבורו בשטח כדי שלא יצטרך לסחוב – ל"א) אוכל ומים. הרבה צעירים שכרגע לא יכולים לטוס לטיול אחרי צבא בחו"ל באים לסובב רמון. יש אנשים שבאים כל שנה שוב ושוב, כטיול מדיטציה הארדקור, להתנתק. ויש גם יותר עדינים שבאים ליום־יומיים, כולל בתי ספר. לנו במרכז מו"פ יש טיול מאורגן בתשלום שיוצא פעמיים בשנה לסובב מלא. מאחר שיש למסלול כזה עלויות מטורפות אם אתה מטייל לבד, עדיף לבוא במסגרת קבוצה. אין לנו בכלל עניין של רווח, אנחנו לא מתחרים לא בבית ספר שדה ולא באף חברת תיירות שרוצה להרוויח".
ומה אתם מציעים?
"שמונה ימים ללכת במדבר כשלא צריך להכין כלום ראש — אנחנו שמים לך מים, אוכל, מארגנים חאנים ללינה, ורק צריך להסתובב עם ציוד על הגב. יש אנשים ממצפה־רמון שזו העבודה שלהם, להטמין מים ולעשות מינהלות".
באיזו עונה מומלץ לטייל פה?
"עד אוגוסט, אבל עדיף בדצמבר, לפני החורף, ובמארס־אפריל, בעונה של הפריחה. המסלול הוא של 17-15 ק"מ ליום, שמתאים גם למי שלא מיומן בהליכה. אני מובילה כאן קבוצות של מטיילים שבחיים לא הלכו, קונים נעליים ותרמיל לראשונה בחייהם ובאים".
הנקודות הבאות במסלול שבהן נבקר לקוחות מתוך היום השישי, כשהבולטות בהן הן הר סהרונים ופרסת נקרות, עם לא מעט עליות וירידות לא פשוטות. הר סהרונים קיבל את שמו מצמח הסהרון המשולשל הגדל במקום. טיפסנו אל ההר, וממנו עשינו תצפית על פרסת נקרות – המקום בו ערוץ נחל נקרות מתפתל כפרסה. כשיורדים אל פרסת נקרות, ניתן לראות במקום שרידי חניוני דרך ששימשו נוודים במדבר. אפשר לראות על האדמה שברי חרסים מאז, בצבעי כתום ולבן. לבסוף הגענו לחאן סהרונים – חניון למנוחה וללינה עם מקורות מים, אוכל, מקלחת וחשמל.
אז לא צריך, כפי שמוכיח מסלול סובב רמון, לטוס רחוק כדי למצוא מרחבים יפהפיים ושלווים, נוף מרהיב, שקט, מפגש עם בעלי חיים ועם תופעות טבע ייחודיות (וגם ניתוק מהודעות הווטסאפ, שלא מתקבלות כי אין כל כך קליטה בלב המדבר). יש לנו את זה כאן, די קרוב.
איך לטייל בסובב רמון
מי שלא רוצה לצאת למסלול הארוך עם כל הציוד על הגב צריך לדאוג מראש להטמנת (הכנה מראש בנקודות העצירה) מים, אוכל ועצים למדורה. יש בעלי ג'יפים ממצפה־רמון והאזור שעושים זאת עבורכם בתשלום, ראו באתר. יש גם אפשרות, תמורת תשלום, לבקש שבכל יום יעבירו עבורכם את הציוד לחניון הלילה הבא. מה לקחת? נעליים טובות, כובע, תיק נוח עם מים, אוכל ומפת השביל, ביגוד חם ללילה, אוהל.
לא חייבים להשלים את כל המסלול במכה. אפשר ללכת יום אחד, יומיים, או יותר. חשוב לבדוק את תחזית מזג האוויר ולהיערך בהתאם, ללכת בשעות הנוחות ולנוח בשעות החמות בחאנים מסודרים שפרוסים לאורך המסלול, לא לצאת למסע כשחם מדי, ולא ללכת בימי גשם במקומות עם סכנת שיטפונות. לפרטים: סובב רמון – אתר החוויה המצפאית,
לפנייה לכתב/ת 
