ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    שאטרסטוק
    ממון • 03.05.2021
    משחקים מסוכנים
    חומרים רעילים, סכנת הילכדות וחלקים קטנים שעלולים לגרום לחנק: 42% ממוצרי התינוקות והילדים שמכון התקנים בדק לא עמדו בתקן • אך למה במשך ארבע שנים נבדקו 469 מוצרים בלבד? • דוח של מכון המחקר של הכנסת חושף את הבלגן במכון התקנים, הדרישות המיושנות, היעדר הפיקוח וחוסר השקיפות אל מול הצרכנים
    שושנה חן

    כמה בטוחים הצעצועים והציוד שאתם קונים לילדים ולילדות שלכם? 42% (197) מבין 469 מוצרי תינוקות וילדים שנשלחו לבדיקות מכון התקנים במסגרת מבצעי אכיפה בין השנים 2019-2016 התגלו כלא עומדים בתקן. חלק נכבד מהמוצרים התגלו כמסוכנים מסיבות שונות. כך חושף מחקר מקיף מיוחד שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

     

    הדוח, שיוגש בימים הקרובים לוועדה לזכויות הילד בכנסת, נולד ביוזמתה של ח"כ עידית סילמן. הוא לא כולל את נתוני שנת 2020 מאחר ששנת הקורונה לא רלוונטית לשיקוף המצב האמיתי: החנויות היו סגורות בחלק גדול מהשנה, וגם מעט המפקחים הפועלים הוגבלו ביציאה לשטח ובאיסוף מוצרים לצורך בדיקה. המחקר נעשה על ידי החוקרת מריה רבינוביץ' ממרכז המחקר והמידע, שביססה את מסקנותיה על נתונים שקיבלה ממכון התקנים וגם ממינהל התקינה שבמשרד הכלכלה ומשורת משרדים ממשלתיים הנוגעים בדבר. היא גילתה שגם נתונים קשה לקבל, כי חלקם, ב־2021, עדיין לא ממוחשבים.

     

    בשנים האחרונות מהלכים עלינו אימים על השוק המופקר של יבוא אישי בקניות אונליין, בין השאר של מוצרי תינוקות וילדים, והנה על פי הממצאים דווקא היבוא והייצור בשוק הזה בארץ, תחום מוסדר שנחשב לרגיש במיוחד על דעת כולם, מופקר. מנגנוני אכיפה אפקטיביים לא מיושמים, הפיקוח בשטח דל עד להרגיז, והמידע לציבור לוקה בחסר.

     

    במשרד הממונה על מינהלת התקינה במשרד הכלכלה לא מתרגשים: "ממצאים ב־42% מהביקורות זה נתון יחסית לא גבוה על פי שיטת העבודה שלנו. הבדיקות שלנו לא רנדומליות, אנחנו בודקים באופן ממוקד מקומות שנאספים לגביהם מידע ותלונות, כך שסביר שימצאו אצלם מוצרים שלא עומדים בתקן. בהתאם, אחוז הממצאים יהיה גבוה".

     

    ח"כ עידית סילמן
    ח"כ עידית סילמן

     

     

    הממצאים מטרידים לא רק בגלל כמות הליקויים, אלא גם בגלל המספר הדל להדהים של הבדיקות בפועל - פחות מ־150 בדיקות לשנה בעולם הגדול של מוצרי תינוקות וילדים. מהמחקר עולה ש־82% מהבדיקות הן של צעצועים ו־18% בלבד הן של מוצרי תינוקות, למרות הרגישות הגבוהה בקבוצת גיל זו. גם מגוון המוצרים, מצביעה רבינוביץ', מצומצם: ברשימת המוצרים שנבדקו לא נמצאו הליכונים או יחידות החתלה למרות הפופולריות שלהם ובעיות הבטיחות הכרוכות בהם.

     

    אין קנסות, אין פיקוח

     

    המחקר קובע שורה של גורמים אשמים במצב הגרוע. ראשית, לא ניתן להטיל עיצומיים כספיים בגין אי־עמידה בדרישות תקן רשמי, למרות תיקון בחוק התקנים שהתקבל ב־2013, בשל אי־התקנת התַּקָּנוֹת הרלוונטיות. במשרד הכלכלה מבטיחים בתגובה לפנייתנו שעד סוף הרבעון השני של 2021 יחלו בביצוע העיצומים.

     

    אשם נוסף הוא מספרם הדל של המפקחים שדוגמים מוצרים בשטח: שישה בשווקים, ארבעה בנמלים ושני חוקרים העוסקים באכיפה פלילית. הם צריכים לפקח על כ־650 תקנים רשמיים. במינהל התקינה טוענים שהיקף פעילות הפיקוח בתקני ילדים ותינוקות גדול מאשר על מוצרים אחרים עם תקנים רשמיים, אך מודים במקביל שהמחסור במפקחים הינו בעיה אמיתית. "בשיחות שנוהלו בהתערבות השר עמיר פרץ עם נציבות שירות המדינה ואגף התקציבים שיפרנו את תנאי העסקת מצטרפים חדשים, ונגייס בקרוב כעשרה", מסרו מהמינהל.

     

    בבדיקות מוצרים לתינוקות יש להבחין בין שתי מערכות. יש בדיקות מדגמיות שנעשות עם כניסה לארץ של מוצרים מיובאים המחויבים לעמוד בתקן הרשמי, שמבוצעות על ידי אנשי מכון התקנים. לא כל מוצרי התינוקות והילדים מחויבים בתקן, אבל כן חלק גדול מהמוצרים העיקריים. כיום קיימים למעלה מ־30 תקנים רשמיים (הנתונים בטבלה מתייחסים לקבוצה זו). בנוסף, במסגרת הפיקוח על המצב בשטח דוגמים מפקחי מינהל התקינה מוצרים בחנויות, אצל יצרנים ובמחסני יבואנים. זו הקבוצה שממנה נבדקו 469 המוצרים במשך שנות הבדיקה.

     

    מכיוון שבחלק גדול מהמקרים הבדיקות יוצאות לדרך על פי מידע מוקדם, מדגישה רבינוביץ', שיעור הליקויים לא משקף בהכרח את שיעור מוצרי הילדים והתינוקות בשטח שאינם עומדים בדרישות התקנים הרשמיים. יחד עם זאת, גם הנתונים הקיימים, דלות הדגימה וחוסר הסדר מעוררים דאגה. אגב, קיימים גם מוצרי תינוקות וילדים שאין עליהם כלל תקינה אבל אין לגורמי מינהל התקינה ומכון התקנים רשימה של מוצרים אלו.

     

    במינהל התקינה מציינים שהאינדיקציה לחומרת המקרים של אי־התאמה לדרישות התקן היא בכמות המקרים שהסתיימו בפתיחת הליך פלילי נגד המשווקים - 52% מבין מוצרי תינוקות וילדים שנבדקו במכון התקנים (102 מתוך 197).

     

    בנוסף להליך הפלילי ניתן להטיל על מפר התקן עיצומים כספיים בשיעור שבין 10,000 ל־25,000 שקל, שיטה שהוכיחה עצמה כמהירה ויעילה יותר, אלא שכאמור בפועל עדיין לא ניתן לנקוט אותה, למרות שהחוק תוקן כבר ב־2013. במינהל מציינים שעומדת לרשותם הסמכות להכניס יבואן שייבא לארץ מוצר בלתי מתאים לתקן לרשימת "מפירי אמון" שתקשה עליו להמשיך לייבא.

     

    3 שנים לאישור תקן

     

    תהליכי עדכון תקנים קיימים או חדשים איטיים להחריד. רבינוביץ' מודה שאף היא לא הצליחה לחשב במדויק מהו משך הזמן הממוצע הנדרש לאישור תקנים, מכיוון שחלק מהמידע איננו ממוחשב. ההערכה עומדת על שלוש שנים ויותר. אפילו התאמת התקנים הקיימים לשינויים בתקנים בינלאומיים, משימה קלה יחסית כי חלק גדול מהתקנים מסתמכים ממילא על תקנים בינ"ל, "לא תמיד נעשית בזמן שהוקצב לכך ובמקביל להליכי העדכון בחו"ל", קובע המחקר. אבל כשהנושא עולה לכותרות אישור התקן מתקצר פלאים. כך קרה אחרי שבתכשיטים מיובאים לילדים התגלו שיעורי עופרת גבוהים, ותהליך הפיכת התקן לרשמי נמשך כשנה.

     

    במינהל התקינה במשרד הכלכלה אין מערכת ממוחשבת לרישום ומעקב על תהליכי הפיקוח בתחום התקנים הרשמיים, ולכן אי אפשר לדעת מהנתונים שהתקבלו אם המוצרים שנדגמו בשטח (469 פריטים בלבד כאמור, במשך ארבע שנים!) לא עמדו בתקן עקב הימצאות חומרים מסוכנים, אי־התאמה לדרישות בטיחות, או שני הדברים גם יחד.

     

    במינהל מסרו בתגובה כי "המינהל בהליך יישום הקמת מערכת ממוחשבת לריכוז פעולות הפיקוח והאכיפה, ובנוסף הושקה ביולי 2020 מערכת מחשוב למעקב וטיפול אחר תקנים. מערכת נוספת הושקה בנובמבר 2020 כדי להביא לפיקוח מבוסס הערכת סיכונים. המידע החשוב בשליטה רציפה". החוקרת הסתמכה על מידע שהועבר לה באיסוף ידני.

     

    באשר לטענה שלא מיידעים את הציבור בדוחות שנתיים על הליקויים שהתגלו בתהליכי הפיקוח טוענים במינהל שיש פרסומי אזהרות רלוונטיים לתקופה מסוימת, וכי "פרסום מידע עלול ליצור אי־הבנות בציבור ולפגוע בעסקים שהוציאו את המוצרים מהשוק". ועם זאת, לצרכן חשוב בהחלט לדעת איזה עסקים למשל נתפסים יותר מפעם אחת ביבוא או שיווק מוצרים מסוכנים. בנוסף, בהיעדר מאגר כזה, שקיים במדינות רבות בעולם, הצרכן לא יכול לדעת אם המוצר שמוצע למכירה נמצא לקוי אך לא נאסף מהחנות.

     

    משרד הבריאות, שאמור להיות גורם מהותי בתהליכי התקינה בשל השפעת המוצרים על בריאות המשתמשים, מוזמן להשתתף בישיבות על פי צורכי ועדות התקינה אך אין לו תקציב ייעודי, נוהל עבודה וכוח עבודה בתחום.

     

    כתוצאה מכל אלו התקנים בישראל מיושנים, ונוצרת חסימה למוצרים (בעיקר ממדינות המערב) שעומדים בתקנים שהתעדכנו בשנים האחרונות. מיותר לציין שתהליכי עדכון תקנים למוצרים מרכזיים יותר או פחות בשוק התינוקות מתרחשים בעולם כל הזמן.

     

    במשרד הכלכלה מוסיפים: "התחלנו ב־2020 באכרזת תקנים נוספים במוצרי תינוקות וילדים, בהם טרמפולינות, נדנדות ואמבטיות לתינוקות. כמו כן, לא כל אי־התאמה מסכנת את בריאות המשתמש. מנהל התחום המקצועי מגדיר את חומרת הליקוי ומסווג את הליך הטיפול הנדרש בהתאם".

     


    פרסום ראשון: 03.05.21 , 18:36