ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    |
    חדשות • 04.05.2021
    הכתובות שעדיין על הקיר
    האסון הכבד בהילולה במירון הציף את שאלת האחריות ואת חשיבות ההיערכות מראש לכל תרחיש. תמונת מצב של ישראל 2021 מעלה שיש עוד מקומות רבים שבכל אחד מהם יכולה להתרחש הטרגדיה הבאה - ומאותה סיבה בדיוק. המצוקים לאורך חופי הים שכבר גבו חיים ועדיין ממשיכים לקרוס. רעידת האדמה שמהלכת אימים על הרשויות לאורך השבר הסורי-אפריקאי. ומפרץ חיפה, שפגיעה מדויקת אחת בו תסכן את חייהם של מאות אלפי תושבים. פרויקט מיוחד: הנקודות הבוערות לטיפול כדי שלא נצטרך יותר לומר - "אמרנו לכם"
    כתבי ''ידיעות אחרונות''

    רעידות אדמה | "אנשים ייקברו בהמוניהם בהריסות"

    ישראל מושקוביץ ואיריס ליפשיץ־קליגר

     

    בשנת 2005 אישרה ממשלת ישראל את תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה, המכונה תמ"א 38. אלא שלמרות התרעות חוזרות ונשנות בדוחות מבקר המדינה, בפועל מדינת ישראל כלל אינה ערוכה להתמודד עם רעידת אדמה קשה, אם זו חלילה תגיע.

    "מדובר בעיקר בבניינים ישנים שיושבים קרוב לשבר הסורי־אפריקאי ברשויות מקומיות כמו: צפת, טבריה, מצפה רמון, אילת ועוד", מסביר עו"ד עפר טויסטר, מומחה בדיני תכנון ובנייה. "אלה בכלל לא מיועדים לתמ"א 38 כי הם ממוקמים באזורים שהקרקע בהם זולה, ולכן הם פשוט לא רווחיים ליזמים ולקבלנים. המדינה, שצריכה לקחת אחריות, רחוקה מלשים את זה בראש סדר העדיפויות שלה. כל שר בממשלה מתפלל שהאסון לא יקרה במשמרת שלו.

    "גם בתרחיש של טילים שמשוגרים לישראל יש סכנה מיידית לאותם מבנים ישנים שבהם אין ממ"ד וכל המבנה סדוק, רעוע ולא יציב. אלו בניינים שנבנו לפני 60 ו־70 שנה ללא תקן. בתרחיש כזה גם בניינים באזור המרכז לא יעמדו בפני פגיעות טילים והדיירים לא יהיו מוגנים ועלול להתרחש אסון רב נפגעים. אנשים ייקברו בהמוניהם תחת הריסות בתים שלא עמדו בתקן של רעידות אדמה".

     

    חבר הכנסת לשעבר ציון פיניאן, שמתגורר בטבריה זה 65 שנה, מודע היטב להיעדר ההיערכות לקראת רעידת אדמה חזקה בטבריה וברחבי ישראל. "הוקמו כל מיני ועדות שדנו באפשרות של רעידות אדמה בטבריה ובצפון", סיפר, "אבל כשתתרחש אחת כזו, צפון טבריה תהפוך לעיי חורבות. כחבר כנסת השתתפתי בדיונים בנושא ויצאתי בתחושה קשה מאוד. לצערי, אם יקרה אסון הוא יהיה קשה מאוד".

    בועז יוסף, יו"ר הוועדה הממונה בטבריה, אמר בתסכול: "זה נושא שמטריד אותנו יום־יום. המיקום של טבריה הוא על השבר, יש שכונות ואפילו בתי ספר שבנויים על המקטע המסוכן. למעשה אין לנו הרבה מה לעשות חוץ מאשר הטיפול של משרד החינוך לחיזוק מבנים. אין לנו שום פתרון לשכונות שבהן גרים עשרות אלפי תושבים. התחושה היא שאנחנו חיים על חבית של חומר נפץ. רק תוכנית ממשלתית תוכל להתמודד עם הסכנה בטבריה, ומדובר בעלות של מיליארדי שקלים".

    "הייתי מציע להתחיל לבדוק תזוזות קרקע, מבנים מסוכנים ולהיערך לקראת רעידת האדמה, כי לטבע יש לוח זמנים משלו", אמר חיים חצב, חוקר תולדות העיר טבריה. "הקצב של רעידות אדמה קטלניות הוא אחת ל־150־200 שנה, ואנו מתקרבים לשם".

     

    מפרץ חיפה |פצצת זמן בריאותית וביטחונית

    ליאור אל־חי

     

    אזור מפרץ חיפה הוא ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים בישראל. בסמוך לריכוזי אוכלוסייה מרוכזת בו פעילות תעשייה אינטנסיבית שכוללת, בין היתר, בתי זיקוק, מתקני אחסון דלקים, מפעלי תעשייה כימית ופטרוכימית ומפעלי תעשייה אחרים. בנוסף מצויות באזור המפרץ תשתיות לאומיות ובהן נמל ימי, שדה תעופה ותחנת כוח.

    ראשי רשויות מקומיות במטרופולין חיפה, לצד עמותות וארגונים סביבתיים וכמובן רבים מתושבי האזור, נאבקים שנים ארוכות נגד התעשייה שמזהמת את האזור כולו, ושעלולה להפוך ל"פצצה" של ממש שתסכן כמיליון תושבים במקרה של מלחמה ופגיעת טילים. ב־2016 הצהיר מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה שאין לו צורך בפצצה גרעינית. "מכל האמוניה בחיפה הוא הפצצה הגרעינית שלי", אמר. שנה לאחר מכן, בתום מאבק ציבורי ממושך, נסגר המכל המאיים.

    מבחינה בריאותית, לאורך השנים קבעו מבקרי המדינה ששיעור התחלואה באזור מפרץ חיפה במחלות מסוימות גבוה מהממוצע הארצי - למשל, תחלואה עודפת של מבוגרים בסרטן, במחלות לב ובמחלות נשימה, וכן החמרה של אסתמה אצל ילדים.

    מבקר המדינה לשעבר, יוסף שפירא, התייחס באחד הדוחות לסיכונים מצרפיים מחומרים מסוכנים: "מדובר בסכנה לתגובות שרשרת באזור מפרץ חיפה שהוא שטח קטן, שבסמוך לו אזורים מאוכלסים, ויש בו ריכוז גדול ביותר של מפעלים ומתקנים המחזיקים בחומרים מסוכנים".

    בפועל, למרות הדוחות והמאבקים, מלבד אין־סוף הבטחות של פוליטיקאים ושרי הגנת הסביבה, מלבד סגירת מכל האמוניה לא נעשה דבר.

    לאחרונה קיימה ועדת מנכ"לים של משרדי הממשלה סיור מקיף במפרץ חיפה והחליטה לפני יותר משבוע שיש לפנות את התעשייה הפטרוכימית בתוך כעשר שנים מכל האזור. רבים מהתושבים מפקפקים מאוד שדבר כזה אכן יתרחש, לאחר ששבעו מהבטחות רבות לאורך השנים.

     

    שבת "חיי שרה" בחברון |50 אלף איש בשבת "חיי שרה"

    אלישע בן־קימון

     

    משנה לשנה מספר האנשים שמגיעים למערת המכפלה בשבת "חיי שרה" הולך וגדל. אם נוציא את השנה שעברה בגלל הקורונה, ב־2019 הגיעו למתחם המערה כ־50 אלף איש ושהו בה לאורך כל השבת. אלה עדיין לא המספרים של מירון, אבל הכמות גדלה בקצב מהיר עם השנים וצפויה להגיע למספרים דומים למירון תוך שנים בודדות.

    משנת 2017 החלו להקים אוהל גדול בחניון התחתון של המערה ובו מאות שולחנות שבת שעליהם סועדים המבקרים. חלק גדול מהמבקרים פורסים אוהלים ושקי שינה ברחבת הדשא הסמוכה למערה. אלא שכמו בכל מקום, גם כאן יש מגבלה של השטח וכמות גדולה יותר עלולה לסכן את הבאים. לכן יש להכין תשתית מסודרת שתוכל לקלוט אנשים במספר גדול יותר.

    בימי שגרה יש למערה רק כניסה אחת ויציאה אחת. בשבת "חיי שרה" מוסיפים פתח כניסה/יציאה, אבל עדיין יש בה נקודות של מעברים צרים שרק בעזרת כוח מג"ב, שמוצב דרך קבע במערה ויודע לווסת את מספר האנשים, נמנע אסון.

    אנשי המקום מדברים גם על מדרגת אבן בגובה של כ־30 סנטימטרים שנמצאת בחצר המרכזית ומהווה מכשול מסוכן שעליו יכולים ליפול מאות האנשים. בעבר הסירו חלק קטן מהאבן, אך בגלל מעורבות של הוואקף המוסלמי העניין נעצר.

    וישנו כמובן ההיבט הביטחוני. ב־2015 התרחש פיגוע שהסתיים במספר פצועים קטן, אך יכול היה להיגמר רע מאוד. מחבל פלסטיני ביצע ירי צליפה לעבר המתחם רגע לפני שהשבת נכנסה. למרבה המזל נפצעו רק שני בני אדם באורח קל ובינוני. בעקבות האירוע פונו כל המתפללים מהמערה.

    כמו למירון, גם למערת המכפלה יש המון "הורים": היישוב היהודי בחברון, חב"ד חברון, מינהלת המערה, משטרת מחוז ש"י ומג"ב המערה. לכן הנורות ממירון מהבהבות גם למארגנים בחברון, הן בהיבט הבטיחותי והן בהיבט הביטחוני.

     

    אולמות וגני אירועים | רישיון לא מספיק

    איריס ליפשיץ־קליגר

     

    אסון ורסאי, שהתרחש בשנת 2001 וטילטל את המדינה, הגביר את המודעות לצורך בהסדרת תקנים לאולמות ולגני אירועים. אלא שגם היום, בדיוק 20 שנה אחרי, התחום עדיין סובל מתקלות שעלולות להביא לתאונות ולאסונות.

    לפני משבר הקורונה אולמות וגנים רבים נסגרו משום שלא הסדירו את התנאים הנדרשים לקבלת רישיון עסק, שמכסה כל תקלה או תאונה ודורש בין היתר אישורים של מכבי האש ושל המשטרה, ורישוי עסקים מטעם העירייה. אלא שהמצב עדיין בעייתי ביותר, משום שגם אם עסק מקבל את כל האישורים הנדרשים - אין זה אומר שהוא בטוח עבור מי שמתארח אצלו. לא תמיד בעלי המקצוע שאחראים על העבודות אכן פועלים לפי התקנים שקבעה המדינה.

    לאורך השנים התרחשו תאונות במהלך אירועים. בשנת 2019 לדוגמה, מחיצה ששימשה להפרדה באולם בשפיים קרסה בעת שעובד ניסה להזיז אותה. היא פגעה בראשו וגרמה למותו.

    ב־2015, בעת חתונה ביבנה, קרס גשר תאורה באולם. אחת האורחות נהרגה ויותר מ־20 נפצעו.

    "יועץ אש למשל יכול להיות כל הנדסאי שסיים לימודי בניין או תעשייה וניהול, והוא רשאי לחתום על תוכניות", הסביר עו"ד רונן ורדי, יועץ בטיחות ותאונות.

    "יש בתי עסק שהרישיונות שקיבלו מבוססים על תצהיר בלבד. באולמות אירועים וגנים מקימים למשל גשר שעליו צועדים חתן וכלה בקבלת הפנים, או תאורה שמתלווה לקונסטרוקציה. כל אלה דורשים, מעבר לרישיון העסק הקבוע, גם רישיון הקמה בנפרד, וזה לא תמיד נעשה בפועל".

     

    קבר רבי יונתן בן עוזיאל | המבצע הבא: ההילולה בעמוקה בעוד כחודש

    איתן גליקמן

     

    קברו של התנא רבי יונתן בן עוזיאל, שנמצא סמוך ליישוב עמוקה שבגליל העליון, מארח מדי כ"ו בסיוון הילולה גדולה. זהו הנוהג, אולם בשל האסון בהר מירון עוד לא ברור באיזו מתכונת האירוע בעוד כחודש יתקיים, אם בכלל.

    בניגוד לקבר הרשב"י, כאן מדובר במתחם קבר מסודר מבחינת צירי הגעה, הסעות וחניות. בהילולה הגדולה משתתפים בדרך כלל אלפים רבים, שמבקשים פרנסה טובה, בריאות ואריכות ימים. נשים נוהגות להגיע לקבר כדי לבקש זיווג.

    האתר נמצא באחריות המרכז הארצי לפיתוח ולשמירה על המקומות הקדושים, שאחראי גם על קבר הרשב"י. במקום מעריכים שהשנה ירצו רבים להגיע להילולה - יותר מבדרך כלל - משום שלא התאפשר להם להשתתף בהילולה במירון. עדיין לא ברור כיצד תנהג המשטרה, ואם תאשר את ההילולה. בכל מקרה, אפשר להניח שאם היא אכן תתקיים, יהיה צורך בתגבור של כוחות שיטור, רפואה והצלה, כדי להתמודד עם העומס הצפוי של המאמינים שירצו להגיע להילולה.

     

    מצוקי הים התיכון | כרוניקה של התמוטטות

    מתן צורי, אילנה קוריאל ואיתן גליקמן

     

    תושבי אשקלון כבר לא מופתעים לשמוע שמדי חורף עוד פיסה מהמצוק הגבוה בצפון העיר קרסה.

    כבר שנים שהמצוק גורם לחששות בקרב תושבי העיר. רק בחורף האחרון קרסה "חתיכה" נוספת ממנו, כשכמויות הגשם הגדולות באותו יום סחפו את החול מתחת לכביש.

    הרשויות, יש לציין, פועלות כדי למנוע אסון. חלקים מהמצוק כבר נסגרו לתנועת הולכי רגל, ולפני כמה שנים הוצבו "שרוולים" תומכים לאורך המצוק. זה לא עזר. הגלים נגסו במצוק עוד ועוד.

    אבל לא מדובר רק באשקלון. בעשורים האחרונים המצוקים שלאורך חופי ישראל מתמוטטים ונסוגים מזרחה בשל כוחות הטבע ופעילות האדם, בקצב של עשרות סנטימטרים בשנה – התמוטטות שכבר גבתה חיי אדם. לפי הדוח הראשון של מינהלת האקלים שפורסם לאחרונה, עליית מפלס הים כתוצאה משינויי אקלים צפויה לגרום להמשך הרס המצוק החופי.

    בשנה שעברה פירסם מבקר המדינה דוח בנושא מחדל הטיפול במצוקים בחופי הים התיכון. הוא מצא שמשרדי הממשלה האחראים על קידום ההגנה על המצוק, החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון והרשויות המקומיות לא נקטו פעולות מספקות להגן על שלום הציבור. החברה הממשלתית ביצעה רק הגנות ימיות דחופות במקום אחד: אשקלון.

    אתמול נפגש אופיר פינס, מייסד ומנהל פורום רשויות החוף, עם מנכ"ל משרד הפנים ואמר לו: "פה הכתובת רשומה על הקיר. נושא המצוקים מסוכן וסובל מהזנחה ממשלתית. כבר קרו אסונות. אנחנו צועקים במשך שנים".

     

    קבר יוסף | החשש: אירוע אלים ומסוכן בשכם

    אלישע בן־קימון

    מתחם קבר יוסף שבשכם שונה מהותית מכל הבחינות מאתר קבר הרשב"י במירון אך הכניסה אליו, ובעיקר היציאה ממנו, מסוכנות ויכולות להתפתח לאירוע משמעותי.

    ראשית, בשונה מהר מירון, כיום קבר יוסף לא נמצא בשליטה ישראלית, כך שבכל פעם כדי להיכנס לציון הקבר נפרסים כוחות צה"ל ומג"ב של חטמ"ר שומרון, מאבטחים את ציר הכניסה שעות לפני הגעת האזרחים, ונשארים שם עד שאחרון המתפללים יוצא.

    מתחם הקבר עבר שיפוץ ומכיוון שהכניסה אליו מבוקרת מאוד אין חשש של צפיפות מיותרת. צה"ל נמצא עם "היד על הברז" בכל הקשור לכמות האנשים במתחם, אלא שהסכנה היא בכניסת מאות רבות של אזרחים בבת אחת ללב שכם, ברוב הפעמים באישון לילה.

    פיגועים ואירועים דרמטיים שנחרתו בזיכרון הציבורי בישראל כבר התרחשו בקבר יוסף, כמו לוחם מג"ב מדחת יוסף שדימם למוות במקום, ותקרית הירי שבה נרצח בן יוסף לבנת.

    עיקר הסכנה הוא בכניסה למתחם וביציאה ממנו, שבהן עוברים בלב שכם. בחטיבה המרחבית שומרון מקדישים מאמץ מודיעיני ומבצעי רב לאבטחת ציר התנועה, כשהחשש הגדול הוא מפיגוע רב נפגעים על הציר במרכז שכם - אירוע שעלול לגרור טיפול באזרחים פצועים ופינוי שלהם בלב עיר פלסטינית אלימה.

    בצה"ל קיים כמובן תיק משימה עם דרכי פעולה לכל תרחיש שכזה, אבל עם השנים מספר המבקרים בציון הקבר עולה בהדרגתיות, וכך גם הכניסות "הפיראטיות" למתחם ציון הקבר של חסידים, כניסות שאינן מתואמות עם הצבא ועלולות להתפתח לאירוע רחב אלים ומסוכן.