הכוכבים של יתיר

"תסתכלי לשמיים", אומר מגדל הנקטרינות גיל הכט. "החסידות עוד כאן וזה מוזר. הן היו צריכות כבר לנדוד, אבל גם הן יודעות שעדיף עכשיו להיות בישראל מאשר באירופה", ועיניו הבוהקות והירוקות־שקופות מתחת לכובע רחב השוליים מחייכות חיוך גדול.

אנחנו נפגשים ביער יתיר ועושים את דרכנו אל מטעי הפרי שלו הנטועים כאן – נקטרינות ואפרסקים ודובדבנים וגם חלקות חלקות של ענבי יין שהחלו לנקד את הגפנים הירוקות. אבל עוד לפני שאנחנו מגיעים למטעי הפרי שלו, החיוך על פניו של הכט הופך מעונן כשהוא מספר לי שהקיץ הולך להיות יקר מאוד. כלומר, יקר מבחינת מחירי השוק של פירות שמקורם בעצים נשירים ובהם – אפרסקים, נקטרינות ודובדבנים.

"והכל בגלל החורף המוזר שהיה כאן, כולל החורף החם, שרק בסופו הגיע הקור המיוחל ובעקבותיהם הפריחה המאוחרת. רק לחשוב על זה שב־18 בפברואר עוד היו כאן 15 ס"מ שלג, אז העצים התבלבלו, והתעוררו מאוחר משנת החורף שלהם וגם זאת בצורה מבולבלת, ולכן בקיץ הקרוב נצטרך משכנתא כדי לקנות פירות שמקורם בעצים נשירים. נכון שאנחנו נמצאים באזור הדרומי ביותר בחצי הכדור הצפוני שמגדל דובדבנים, אבל השנה זה יהיה פרי לעשירים בלבד. אנחנו כבר רואים איך במקום טון וחצי פרי לדונם, נפיק השנה רק 300 קילו. המקום היחידי שלא נפגע זה צפון רמת הגולן, כי שם היו מספיק מנות קור". תכירו את המקומות שהכט אוהב בסביבה שלו.

1 מאגר המים במעבה היער. שימו בווייז: מאגר יתיר

שמו של היער על שם עיר הלוויים המקראית יתיר, והוא מרושת בשבילי הליכה, חניונים ואתרים ארכיאולוגיים בהם שרידי גתות ובתי בד, שרידי בית כנסת עתיק, וכן עובר בו חלק משביל ישראל ויש בו גם מרכז שדה המהווה בסיס ליציאה לסיורים מודרכים ביער ובסביבתו. אגב, אפשר לטייל כאן גם בסגוויי, או באופניים חשמליים. פרטים באתר של חבל יתיר.

התחנה הראשונה לטיול ביער שאליה מוביל אותנו הכט ושאליה מגיעים בכביש הסלול המתפתל ביער היא תצפית מאגר יתיר.

הכט מספר שלכאן הוא נוהג להגיע כדי לשבת עם עצמו, להירגע, לחשוב, ולצפות בבעלי הכנף שנוחתים מדי פעם על המים. ואכן, נעים כאן מול המאגר התכול, שמהווה בית גידול לעופות דורסים, תנשמות, ינשופים, בזים, ברווזים, בריכיות ועוד בעלי כנף. "היער הזה הוא ענקי ונעים לטיול, ובזכות כביש 6 נגיש מבעבר, בטח עבור הדרומיים שבינינו", הוא אומר ואנחנו מתיישבים באחד משולחנות הפיקניק שפזורים מול מאגר המים התכול שכבר אינו משקה את מטעי האזור.

סלי הפיקניק של "וניל וקינמון" שהזמין עבורנו מבעוד מועד כוללים מאפים מלוחים תוצרת בית, סלט, יוגורט וגבינה לבנה, פרנה, מטבלים, עוגיות, מיץ תפוזים ועוד. ניתן להזמין כאשר מטיילים ביער והמחיר לסלסילת יחיד: 50 שקלים, לזוגית: 90 שקלים. לפרטים: 052-3912723.

יער יתיר השוכן בחבל יתיר שבדרום הר חברון הוא היער הנטוע הגדול בישראל והיער הגדול בעולם שניטע על ידי אדם באזור מדברי למחצה. שטחו של היער היפהפה הזה הוא 40 אלף דונם שסיפור ייעורם הוא בין היפים ששמעתי: בשנות השישים פנה דוד בן־גוריון אל איש הקרן הקיימת יוסף ויץ, מי שנודע לימים כ"אבי היערות" ויו"ר מנהל מקרקעי ישראל וביקש ממנו לטעת יער באזור שבו שוכן היום יער יתיר. לאחר כשנה פנה שוב בן־גוריון ושאל מדוע מבצע הנטיעות מתמהמה. ויץ ענה לו שלאחר התייעצויות רבות עם מומחי יערות מרחבי העולם, שגם הגיעו לבדוק את הקרקע הקשה, דעת המומחים היא שבאדמה כל כך עיקשת לא יצמח שום יער. ומה ענה לו בן־גוריון? "אז תחליף את המומחים".

למעלה מ־4 מיליון עצים נטועים ביער יתיר, בהם אורן וברוש, חרוב ותאנה, אלון ואלה וגם זית. ביער ובסביבותיו גם מטעי פרי רבים וכן כרמים של ענבי מאכל ויין.

|

2 חרבת ענים דרך שביל המתקנים והגת העתיקה. לכתוב בווייז: חרבת עני

נוסעים דרך שביל המתקנים החקלאיים, 500 מטר לפני חרבת ענים אפשר לעצור ולראות מתקנים חקלאיים מהמאה השלישית עד השביעית, בהם שרידי גת, בית בד, בור לאגירת מים, וכן תיעוד של הפקת הקמח ומוצרי החלב "ששימשו לצריכה עצמית ואת העודפים מכרו לחיילים שעברו כאן בתקופה הביזנטית", מסביר הכט שנרגש מהעדות לחיים הקדומים שהשתמרה במעבה היער. "יש לנו הזכות להמשיך כאן חיים חקלאיים מלפני אלפי שנים וזה מרגש אותי שהיכן שאני מגדל עצי פרי וענבים ליין, ייצרו יין לפני מאות ואפילו אלפי שנים", ואכן הכט יורד אל גת היין העתיקה, אחת מיני רבים הנמצאים ביער יתיר וברקע מבין העצים מבצבצים כרמי היין החדשים והבוהקים באור השמש של תחילת הקיץ. הכט מעיד על עצמו שלא היה מסוגל לעבוד בשום עבודה אחרת זולת להיות חקלאי. "אני קשור למקום בעבותות, וכל היום מטייל כאן בין העצים לעתיקות", הוא אומר ומספר על בעלי החיים ביער: זאבים ותנים, צבאים ושועלים וגם צבועים.

ממשיכים לאורך הדרך אל "חרבת ענים", שמוזכרת בספר יהושוע, בתחום של נחלת יהודה ועל פי העדויות הארכיאולוגית תושבי המקום עסקו בחקלאות ובמרעה צאן גם בתקופת המשנה והתלמוד. "באזור שרידים של חיים יהודיים עתיקים", אומר הכט ונכנס פנימה אל מה שהיה היכל התפילה, ושואל בקול רם: "מעניין איפה ניצב ארון הקודש". המקום הוא חלק ממצודה שהתגלתה בתקופת מלכי יהודה ומתחת לפני הקרקע גילו הארכיאולוגים גם מנהרת מילוט. מבחינת דרכי גישה: המקום הוסדר בשנים האחרונות ויש הנגשה גם לנכים.

הכט, 48, נראה צעיר מכפי גילו, נשוי לאידה, שהוריה עלו מברית המועצות בשנות ה־70, מדריכת כושר לגיל השלישי, אבא לארבעה והמשפחה שומרת המצוות מתגוררת בבית יתיר. בשנת 91 הגיע לכאן למכינה קדם צבאית, התאהב במקום ובאנשים, וחזר לעבודה מועדפת בחקלאות ונשאר לתמיד. הוא מגדל 50 חלקות ובהן 18 זנים של ענבים שונים לטובת היינות של יקב יתיר המקומי, מטפח פרחים שהוא מייצא להולנד (עכשיו אלה הן האדמוניות היפהפיות בקשת גוני ורוד לבן) וכאמור עצי פרי נשירים שהחלקות שלהן נמצאות בתוך היער ממש.

"מסביב לחרבת ענים נטועים כרמים, מטעי נקטרינות, דובדבנים ואפרסקים שחקלאי המקום מגדלים ובנוסף יש חיבור לחקלאים קטנים יותר, שתכף נבקר אחד מהם", אומר הכט ומציין שיש ביער גם בוסתנים שניטעו במיוחד לטובת המטיילים. אפשר להגיע לבוסתני הפרי ביער ולקטוף ולאכול פירות כאוות נפשכם. אבל הקפידו לקטוף רק היכן שמותר ולא מהמטעים של החקלאים", הוא מבקש ומציין את מכת הגניבות החקלאיות באזור.

3 קטיף עצמי של פירות יער אצל החקלאית סיגלית ברייר. כותבים בווייז: סיגלית ברייר

300 מטר מפרידים בנסיעה מחרבת ענים אל החווה של סיגלית ברייר, חקלאית חייכנית ובעלת תלתלי כסף קופצניים שאסופים בקוקו שובב. בחווה שלה היא מגדלת פירות יער – אוכמניות, פטל, אסנה, וגם תות בטעם ענבים או אננס (בחיי) אפונת שלג, חסות, קייל, ברוקומיני, קולורבי, כרישה (כמה יפים הם פרחי הכרישה, שראיתי כאן לראשונה בחיי) וצמחי תבלין. "המטעים שלי צופים אל החווה של סיגלית ואני בא לכאן בימים חמים כדי להתרענן בשפריץ מים בחממות, וגם כדי לאכול אפונה טרייה", צוחק הכט ומעביר אותנו בין טורים־טורים של אפונת שלג קריספית שאנחנו מכרסמים ישירות מהשיח. במהלך הביקור כאן אנחנו פוגשים חבר'ה בשנת שירות של עמותת "קדמה" שמתנדבים בחממות, וזה מחמם את הלב. משפחות וקבוצות מגיעות לכאן לקטיף עצמי, בתיאום מראש, וכן לשיחה והסברים של סיגלית על חקלאות מקומית. המחיר החל מ־25 שקל לאדם "וילד שקוטף ברוקומיני כאן גם אוכל אותו", מתחייבת סיגלית. כמו כן מתקיים כאן בכל יום שישי שוק איכרים של התוצרת המקומית שנקטפת באותו בוקר, וכן סטודיו פתוח. סיגלית היא אמנית קרמיקה ואספנית של פריטי וינטג', אפשר לרכוש את הכלים היפהפיים שהיא מכינה, או חלק מהפריטים הישנים שהיא מסכימה להיפרד מהם. ביום שישי שלפני חג שבועות היא תקיים חגיגת וינטג' וחקלאות, עם מוזיקה, מכירה של שמלות לבנות, טרקטורים מקושטים ועוד.

שוק האיכרים והביקור בסטודיו בכל יום שישי מתשע בבוקר עד שעות הצהריים. קטיף עצמי בתיאום מראש: 052-3644848.

4 הדרך לסוסיא, בקעת ערד, התצפית מעל העננים ועבודות נגרות לכל המשפחה. כותבים בוויז: SimArt

אחרי שקנינו מסיגלית ברוקומיני, אפונת שלג ואוכמניות במחיר משתלם מאוד של 15 שקלים לקופסה, אנחנו נוסעים לסוסיא, יישוב קהילתי דתי, שאליו מגיעים דרך כביש 316 שמתחבר לציר 60. מימין בקעת ערד ונוף הקדומים שלה, והכט אומר שהוא אוהב לבוא לכאן מוקדם בבוקר. "כי כל העננים ממש מתחתיך ואת חושבת שאת בים. בכלל האזור הזה נפלא למי שמחפש תיירות שקטה".

אנחנו מצפינים, עוברים את מחסום מצודת יהודה והכט מתבדח עם השומרים והחיילים במחסום (כן, אנחנו מעבר לתחומי הקו הירוק כעת) ואנחנו בדרכנו ל־ SimArt סטודיו העץ והנגרות של סימה בלפר. לכאן מגיעים משפחות עם ילדים וכן קבוצות להתנסות בעבודה בעץ ובציור על עץ: בניית ספסלים ותיבות אחסון, שרפרפים ואדניות לחלון. "משפחות עם ילדים שמגיעות לטייל כאן יכולות להתנסות בסדנאות של סימה, וחוצמזה, אנחנו כבר בתוך הקיץ והבילוי בסטודיו שלה הוא לא רק טוב לנפש, הוא גם הפוגה גופנית חשובה מאוד במזגן", אומר גיל בפרקטיות שכבר למדתי שמאפיינת אותו. אני אהבתי מאוד את עבודות העץ עם דמותה של פרידה קאלו, שמקשטות כאן כל פינה. הסדנאות והביקור בסטודיו גם לצורך רכישת פריטים בראשון עד שישי, מ־9:00 עד 14:00. מחירים: 50 עד 450 שקלים, תלוי איזה מוצר תבחרו לעשות. סדנאות, בתיאום מראש. 050-6998689.

5 עתיקות סוסיא הקדומה בוויז: סוסיא הקדומה

"הלב החקלאי נמצא בין העצים והלב המקראי נמצא כאן, בסוסיא הקדומה, אזור שבו היה יישוב יהודי עתיק, ומרגש אותי לחזור אליו בכל פעם מחדש. אני חווה כאן חיבור למורשת בעזרת השחזורים הארכיאולוגיים שמלמדים על בעלי המקצוע שחיו כאן, על כלי העבודה וכלי האוכל, על היין ושמן הזית שייצרו. כאשר אני משוטט בין שרידי המקוואות, בית כנסת שהפסיפס בו נשמר, ומערות קבורה יהודיות, אני יכול ממש לדמיין את החיים שהיו כאן וננטשו", אומר הכט. במקום גם מוזיאון שמספר את תולדות סוסיא בעזרת מיצג אורקולי ומי שרוצה יכול בדרך החוצה לעבור גם במרכז המבקרים, כאן מוכרים מוצרים שמיוצרים באזור כמו שמן זית, יין של יקב יתיר המקומי, שוקולד "הולי קקאו" שנמכר גם בחו"ל, דבש מקומי נהדר, סבונים, מוצרי טיפוח ועוד. לפרטים: 1599575758.

6 מצפה יאיר, בית קפה־מסעדה רונאל. בווייז: קפה רונאל

אנחנו עדיין מעברו השני של המחסום, וגיל לוקח אותנו לקפה רונאל גם מפני שזה בית הקפה־מסעדה היחידי באזור, וגם מפני שלכאן הוא מגיע מדי פעם, כשהוא רוצה לסגור את היום, בדרך מהמטעים הביתה, להירגע עם איזו צלחת חומוס ביתית, שמכין יוסף או פיש אנד צ'יפס שמוציאה לו רונאל, בעלי המקום שהסיפור שלהם יכול לפרנס גם סרט עלילתי.

רונאל ויוסף ברק נולדו כנוצרים גמורים בדרום אפריקה, והיום הם יהודים מאמינים – הוא חובש כיפה והיא עם כיסוי ראש – והורים לשלושה שהבכור בהם היה בצבא מצטיין רמטכ"ל ולומד בטכניון, האמצעית עובדת בעבודה מועדפת לאחר שהשתחררה, והצעירה בשירות לאומי. את הנחיתה בחבל הארץ ההררי והקשוח הזה עשו לאחר שרונאל חקרה את היחסים בין אלוהים ובין בני שלוש הדתות ולאחר סימן שקיבלה באמצעות כוכב ים בטיול רגלי על החוף בדרום אפריקה, החליפה את עץ חג המולד בחנוכייה. כשתגיעו לכאן היא תספר לכם את הסיפור שלה ותשאל מה אתם רוצים לאכול ותמלא את השולחן במאכלים חלביים – לחם מאפה בית וסלט עם גבינת חלומי ולאבנה ושקשוקה עם שמיכת מוצרלה עבה, והכל טרי־טרי וביתי. אחרי יום שלם בשטח, שבו לעסנו בעיניים את הנוף הקשוח ודרכנו על ענבים דמיוניים וסלעים קשי עורף, זה הזמן להתרווח בחצר המסעדה היפה מול נוף הקדומים שכל כך מרגיע את הכט, אבל מקפיץ את הפיוז למי שלא חולקים איתו תפיסה אידיאולוגית, להתנדנד על הנדנדה בדשא ולשמוע את ההרים של מדבר יהודה מחזירים את הד המחשבות. ארוחות בתיאום: 058-7906608. בשישי יש מזנון בוקר חלבי מ־10:00 ועד 14:00. אפשר להזמין גם תפריט בשרי, בתיאום מראש.

בדרך חזרה, קצת לפני שאנחנו עוברים את המחסום, הפעם לצד השני, צעיר פלסטיני בעברית שבורה, ובעיניים מתחננות מציע למכירה שקיות תפוחות מתפקעות מתורמוסים. "זה בשביל אוכל", הוא לופת בידו האחת את השטר שקיבל מאיתנו ובשנייה מושיט לנו את שקיות התורמוס ומבטיח שכל הטעמים – הלימון והמלח – כבר בפנים. בדיוק כמו המקום הזה, שבו בילינו את היום, ובראשי עולה שורה משיר של יהודה עמיחי ש"בארץ הלוהטת הזו מילים צריכות להיות צל".