הרבנים חלוקים: לעלות או לא להר הבית
"העלייה להר הבית בטהרה כהלכה מוסכמת על רבים מגדולי התורה", כך כתבו קבוצת רבנים במכתב תמיכה ששלחו לח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית).
על המכתב חתם הרב דב ליאור ולצידו גם שורת רבנים בכירים נוספים כמו הרב אליזער ולדמן, ראש ישיבת ההסדר בקריית־ארבע, והרב דניאל שילה, מראשי תנועת גוש אמונים. אלא שלא כולם מסכימים עימם. להפך: המחלוקת סביב עליית יהודים להר הבית קורעת את סיעת הציונות הדתית ובאופן מפתיע מפלגת גם בין בן גביר לאבי מעוז, שני הח"כים מרשימת "הציונות הדתית".
לפני כחודש, בסמוך להשבעתו לכנסת, עלה בן גביר להר הבית, כפי שדתיים נוהגים לעשות לפי ההלכה, לאחר שטבל במקווה וללא נעלי עור לרגליו. הרב צבי טאו, נשיא ישיבת הר המור, והמנהיג הרוחני של הציבור החרד"לי ראה את העלייה שלו בחומרה: הרב טאו מתנגד נחרצות לעליית יהודים להר הבית והוא פירסם מכתב שבו כינה זאת "מעשה חמור".
הציבור שסר למרות הרב טאו מאמין במדינה ובמוסדותיה ואף רואה בה אלמנט מקודש. הרב קוק, אבי הזרם החרד"לי, אסר עלייה להר הבית, והרב טאו, תלמידו, אוסר גם הוא כחלק מתפיסה שמרנית שבה לא מוסיפים דבר ליהדות. ח"כ מעוז ומפלגת “נעם” מייצגים אותם בכנסת. לעומתם, בן גביר ותומכיו, תלמידי הרב כהנא, מקדשים את המדינה אבל לחלוטין לא רואים בממשלה דבר קדוש. גישתם מאפשרת להוסיף ליהדות אלמנטים, בכפוף להלכה אורתודוקסית.
