כל השדים כולם

ישראל יודעת להילחם בחזית. ישראל יודעת איכשהו לשמור על התפרים הגסים שלה מפרימה אלימה בבית. היא לא יכולה לעשות את שניהם.

ראש הממשלה נתניהו והממשלה איבדו ביממות האחרונות שליטה באירועים, ולא מול רצועת עזה. שם הדברים מתנהלים לפי כללים ידועים מראש. הם איבדו שליטה בעכו, שם בוצע אמש לינץ' ביהודי. הם איבדו שליטה בבת־ים, שם ביצעו בשידור חי בטלוויזיה לינץ' בערבי. דיבורי הסרק של נתניהו על הכנסת הצבא לערים המעורבות מסוכנים כשם שהם מעידים על נואשות; החיילים הסדירים בני ה־18 יידעו להתמודד עם אחיהם האזרחים שרצים ברחובות בערימות משולהבות של אלימות? ומה יקרה כאשר יפתחו באש?

אנחנו חוזים בהתפרקות, בהיסדקות ההסכמה החברתית שלנו. פחדנות של מנהיגי הציבור הערבי ששילהבו ואז ברחו. פחדנות של שרים בממשלה שראו לנגד עיניהם את התפתחות הכנופיות הגזעניות של לה פמיליה, אבל אחרי לוד אתמול חששו להגיד משהו. נתניהו ואוחנה רק יודעים להגיב באיחור לאירועים, צועדים תמיד יום או יומיים אחרי שהקטסטרופה התרחשה. יודעים להצטלם, לדבר. אין להם מושג איך לטפל במשבר האזרחי הזה. מצטרפים אליהם מתלהמים מקצועיים, חסרי אחריות; חשוב להם להיות צודקים ולהרגיש את נשיפת ההמון החמימה בעורפם. הם לא חשים את הדם הניגר על הרצפה.

כל השדים החריפים של החברה הישראלית, מההזנחה של מיעוטים בפריפריה חברתית, דרך מערכת חינוך כושלת, פחד וחוסר משילות ביישובי הפזורה בדרום הארץ, גזענות, משחק קבוע עם שנאה דתית - הכל מתפוצץ כעת כמו הזיקוקים שנורו אתמול על כוחות מג"ב בלוד.

ההתלקחות הזו חשובה וקיומית פי אלף מעוד סיבוב לחימה עם הפונדמנטליזם החשוך והמסוכן ששולט בעזה. נתניהו, אוחנה וחבר החנפים שמקיף אותם לא הבינו בכלל את ההתרחשות; הם חשבו שזה מבצע צבאי עם חוסר שקט בחברה הישראלית. זה בדיוק הפוך: זו התרסקות שלצידה מבצע צבאי. איך נבהיר להם את זה? אולי כך: חיזבאללה מאושר. נסראללה רוקד. לא בגלל טילים על שדרות. בגלל ההתפרקות של החברה הישראלית, כפי שהוא רואה זאת, התממשות נאום קורי העכביש שלו.

אם ישראל לא מסוגלת לשמור על עורף במצב סביר בעת לחימה, עדיף שנתניהו לא יתייהר שהוא מסרב להצעות להפסקת אש. שיודיע שניצחנו, שייקח את ההצעה, ואולי יהיה אפשר להתחיל ולשקם פה מקצת ממה שנהרס בחיים המשותפים בארץ הזאת.