באו לעשות שמח
בשביל כל מי שזקוק לקצת אסקפיזם מהמצב, אירוויזיון 2021 מגיע בדיוק בזמן: אחרי ביטול התחרות ב־2020 ושנה איומה של קורונה, המוטיב המרכזי של רוב השירים הפעם הוא כיף ואנרגיות טובות. הערב ייערך חצי הגמר הראשון, ואתם מוזמנים לעקוב בעזרת המדריך המלא שהכנו לכם. וגם: מה הסיכוי של עדן אלנה לכבוש את אירופה?
3,500 אנשים עם בדיקת קורונה שלילית בקהל בכל אחד מהערבים, ריחוק חברתי מוקפד, ובלי המסיבות הרגילות — שנתיים אחרי האירוויזיון האחרון בתל־אביב, הולנד סוף־סוף מקבלת את ההזדמנות לחגוג את הזכייה שלה עם אירוח ברוטרדם, אבל מקבלת אליה אירופה שעדיין חיה תחת מגפה קשה.
אולי זו הסיבה שתמהיל 39 השירים המשתתפים בתחרות שונה מבעבר. יותר מתמיד, המדינות המשתתפות בחרו בשירים כיפיים, מחויכים, עם קריצה. ישנה מודעות לאסקפיזם שהתחרות חייבת לספק לקהל התשוש נפשית בבתים ברחבי היבשת, ורוב הבלדות פינו את מקומן לפאן. וזה לא בא על חשבון האיכות: הרמה באירוויזיון ה־65 גבוהה מאוד. זה בדיוק מה שאתם צריכים כדי להתאוורר בראש מהמצב בארץ, למשך שלושה ערבים.
זה לא שהאירוויזיון מנותק לגמרי מהמציאות: חלק מהמשתתפות הקבועות כמו הונגריה ומונטנגרו ויתרו על ההשתתפות בתחרות בגלל ההוצאות הגבוהות הכרוכות בהוצאת משלחת, ואיגודי השידור בכל אירופה מתמודדים עם השלכות הקורונה. בלארוס נפסלה בגלל שיר פוליטי בעייתי. העולם החיצוני משפיע על התחרות. אבל כשהיא תצא לדרך, שני חצאי הגמר והערב המכריע יעשו שמח.
רק תזכורת: 10 מדינות עולות מכל חצי גמר (הראשון ייערך הערב והשני מחרתיים, ביום חמישי 20 במאי), ומצטרפות בגמר (שבת, 22 במאי) למארחת הולנד ולחמש המייסדות – בריטניה, ספרד, צרפת, איטליה וגרמניה.
חצי הגמר הראשון, הערב
* ליטא: דה רופ – דיסקוטק. להקת הפופ הייתה אחת המועמדות לזכייה בשנה שעברה, לפני שבוטלה התחרות. הליטאים בחרו בהם שוב, ובצדק. כיף אחד גדול שירים אתכם לרקוד מול הטלוויזיה. זה גם הנושא שלו: לרקוד בבית.
* סלובניה: אנה סוקליץ' – אמן. אחד משני שירים בתחרות שנושאים את השם הבנאלי והמייגע. הזמרת לוחצת קצת יותר מדי כדי לנסות להבהיר לעולם עד כמה שהיא מרגשת, אבל התוצאה פושרת מאוד ולא ממש נוגעת במאזין.
* רוסיה: מאניז'ה – אישה רוסייה. פוטנציאל ללהיט ענק, שיכול לתפוס תוך שנייה כמו אש בשדה קוצים בקרב דוברי רוסית. זמרת כריזמטית שמגישה עם המון הומור את הטקסט שחוגג את העוצמה של נשים רוסיות. לא מתאים לזכייה, אבל סבבה.
* שוודיה: טוסה – קולות. אחת הזמרות המיוחדות שתשמעו בתחרות, בת 19 שהגיעה רק לפני שש שנים למדינה כפליטה מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מעניינת מאוד, אבל מרגישים שהקטע הונדס מלאכותית במעבדת שירים.
* אוסטרליה: מונטיין – טכניקולור. המעריצים והמבקרים לא התלהבו, אבל מדובר בקלות באחד השירים הטובים בתחרות. זמרת יוצאת דופן שניגשת מעט אחרת לפופ. בתים חזקים, פזמון סוחף, שווה לתת לקטע הזה הזדמנות.
* צפון מקדוניה: ואסיל – כאן אני עומד. ביקום מקביל, וולט דיסני עבר בילדותו ליוגוסלביה והקים שם את האימפריה שלו, ואז ב־2021 אנה ואלזה מבלות ב"לשבור את הקרח 3". קיטש מפואר שיכול להתקיים רק כשיר הנושא של הסרט הזה.
* אירלנד: לזלי רוי – מפות. היא לא מתבלטת לעומת אחרות מבחינה קולית, ואין לה גימיקים או תלבושות מיוחדות או תסרוקת ששווה לדבר עליה. אבל אחרי מרתון של כל המשתתפים, זה אחד השירים שרוצים לחזור אליהם ולשמוע שוב.
* קפריסין: אלנה צגרינו – השטן. דאנס מועדונים שנותן לרגעים הרגשה מוגזמת של ניסיון לחקות את ליידי גאגא. זה לא נורא, אבל בעיקר יכול להזכיר לחלקכם בילוי במסיבה עם לחות גבוהה מדי שבה התחרטתם על הוודקה רד בול השלישית.
* נורווגיה: טיקס – מלאך שנפל. הלוואי שהיו שולחים שוב את להקת קיינו הנהדרת שזכתה ברוב קולות המצביעים באירוויזיון בת"א ונכשלה בגלל ועדות השיפוט השערורייתיות. במקום זה קיבלנו שיר צפוי יותר ממקום חדש שמגיש שניצל בחלה ביום שישי.
* קרואטיה: אלבינה – טיק־טוק. מייצג במידה רבה את האירוויזיון ברוטרדם: שיר קליט במיוחד, מהנה וקליל, שלא מתיימר לעשות שום דבר חוץ מלגרום לסבתות במינסק, לאמהות בפרישטינה ולנכדים בטיראנה להגביר את הווליום ולחייך.
* בלגיה: הוברפוניק – המקום הלא נכון. האמנים המוכרים בתחרות, להקה שכיכבה במצעדים בכל העולם עם "mad about you" בתחילת המילניום. יש להם תחכום ייחודי וקצב אלקטרוני רגוע משלהם, אבל זה פשוט לא עובד בשיר הזה בשום צורה.
* ישראל: עדן אלנה – שחרר אותי. הגענו לנציגה שלנו, אחת הווקאליסטיות הטובות בתחרות השנה, עם לוק וגרוב מצוינים. השיר יעלה לגמר ככל הנראה, אבל יש בעיה: גם אחרי מקצה השיפורים שנעשה בו, הקהל שוכח ממנו חצי דקה אחרי ההאזנה.
* רומניה: רוקסן – אמנזיה. יש בשיר הזה רגעים יפים מאוד, אבל הוא הורס לעצמו. הוא ילך לאיבוד בין השירים הקצביים לבלדות בתור ניסיון לעשות משהו מעט יותר מסובך, ולא בטוח שלכל הצופים תהיה סבלנות לזה.
* אזרבייג'ן: אפנדי – מאטה הארי. שיר מעצבן במיוחד, עם מקצב הודי מאולץ ושום דבר שמצדיק האזנה מעבר לעשר השניות הראשונות בו. האזרים הפכו למדינה מוכוונת אירוויזיונים עם השקעה בתחום, אבל זה פספוס.
* אוקראינה: גו איי – רעש. הדרך הכי טובה להסביר היא לשלוח אתכם לשמוע בעצמכם, אבל המלכוד מבחינתנו הוא שאז תאשימו אותנו במה שעוללנו לכם. פחות או יותר, כך נשמעת מסיבת טבע באזור דונייצק.
* מלטה: דסטיני – אני בחוץ. העתק חסר השראה של Toy, מה שאיכשהו לא מפריע לאיש: זמרת במידות גדולות, מעברים שמזכירים את נטע ברזילי, אפילו המילים "לא המותק שלך". משונה שהשיר מועמד לסיים גבוה.
חצי הגמר השני, יום חמישי
* סן מרינו: סנהיט – אדרנלינה. אין סיכוי שהזמרת הזו לא גדלה על דנה אינטרנשיונל שלנו. זו פשוט מחווה כמעט מושלמת: סגנון ההגשה, הבעות הפנים, הקצב, כל מה שהיא משדרת החוצה. ראוי גם לציין שזה פשוט אחלה שיר.
* אסטוניה: אוקו סוביסטה – בר המזל. גם אם לא באמת שמעתם את השיר הזה, שמעתם אותו אלף פעם. זו הבלדה הקצבית הזו שתפרסם תוך שנייה כל זמר שהרגע עזב את להקת הבנים שבה זכה לתהילה. ממש סתמי, חסר סיכוי לחלוטין.
* צ'כיה: בני כריסטו – אלוהים אדירים. כיף נקי מההתחלה ועד הסוף. זמר מוכשר מאוד ממוצא אנגולי, שיש לו את היכולת להעביר אליך כמה הוא נהנה. שיר מגניב לגמרי, שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות ונעים לשמוע ברצף הכולל.
* יוון: סטפניה – ריקוד אחרון. לא, אין קשר לסדרה על מייקל ג'ורדן, בעיקר בגלל שמהצפייה בסדרה אפשר לצאת עם הקביעה שהרגשת משהו. פופ חסר מעוף. יש לזמרת סיכוי טוב להרוויח נקודות זכות כי היא כובשת את הבמה.
* אוסטריה: וינסנט בואנו – אמן. והנה ה"אמן" השני של התחרות. למרבה הצער, יותר דלוח מהראשון. זו מלכודת שאסור ליפול בה: בלדה עוצמתית בים של שירי פופ קליליים, אבל היא ריקה מתוכן וכולה צעקות "אמן" סתמיות בפזמון.
* פולין: רפאו – הנסיעה. אח, אילו ימים יפים היו בתחילת הניינטיז. אוספי "היטמן", הראשוניות של ערוץ 2, ליגת האלופות במתכונת החדשה. רפאו היה נחמד מספיק לחזור בזמן ולהביא לנו שיר פופ מהימים ההם בשביל הנוסטלגיה.
* מולדובה: נטליה גורדיינקו – סוכר. אסור לחפש נשמה בשירים מהסוג הזה. הוא לא מתיימר מראש, ועושה מצוין את העבודה שלו. מופק ומעובד כממתק להאזנה לא מחייבת, אחד השירים שיהיה הכי כיף לראות מבוצע בלייב על הבמה.
* איסלנד: דאדי וכמות המידע – 10 שנים. שיר שאסור לוותר עליו. לדאדי פרייר יש קול יפהפה ונוכחות בימתית שהייתה הופכת אותו לסופרסטאר אם היה אמריקאי. פולק אלקטרוני שמשלב קלילות, עומק מוזיקלי ושואו. פינוק אמיתי בתחרות.
* סרביה: הוריקן – לוקו לוקו. השיר שכל אירוויזיון צריך. להקת בנות עם אנרגיות מטורפות ושיר שמרים לתקרה. כאמור, רק 3,500 צופים יהיו באולם בכל ערב, אבל זה יהיה הנאמבר בו ייהנו יותר מאשר בכל השאר.
* גיאורגיה: טורניקה קיפיאני – את. יכול להיות שמישהו בגיאורגיה התחייב בנוגע להשתתפות באירווזיון, ואז התחרט כשהיה מאוחר מדי, וההחלטה הייתה לשלוח שיר כדי לצאת ידי חובה. משעמם עד דמעות, יוריד את הרייטינג של השידור.
* אלבניה: אנג'לה פריסטרי – קארמה. קצת אכזרי לראות את הדירוגים הצפויים ולמצוא את השיר הזה בקרקעית. הוא פשוט לא כל כך מתאים לתחרות, אבל יש בו איזו שלווה יפה עם השפעות יווניות וזמרת טובה. חבל שלא עובד על אנשים.
* פורטוגל: הממבה השחורה – האהבה לצידי. סוף הפזמון דומה באופן מחשיד ל"ביוטיפול" של כריסטינה אגילרה, וזו הצרה האחרונה של השיר שמנסה להיות מיוחד בכוח, אבל יוצא נורא לא אמין במקום לגעת בנקודה אליה הוא מתכוון.
* בולגריה: ויקטוריה – נמאס להתבגר. המומחים ניבאו לוויקטוריה ולבולגריה זכייה היסטורית ב־2020, הקורונה הפריעה ואולי הצדק נעשה, כי השיר היה מאוד פרווה. היא חוזרת בכל הכוח עם סגנון לאנה דל ריי שלה ושיר טוב יותר.
* פינלנד: ערוץ העיוורים – הצד האפל. הזכייה היחידה של הפינים הייתה עם שיר המפלצות הידוע של לורדי, והם שוב מהמרים על רוק כבד. זה עובד מצוין – הפעם זו להקה צעירה, שמעבירה את השיר על הצד הטוב ביותר ויכולה להפתיע.
* לטביה: סמנתה טינה – הירח עולה. השותף שלכם לדירה (יכול להיות גם בעל, אישה, ילד) התחיל לעלות על העצבים. הוא שוב לא שטף כלים. הוא גם צופה בטלוויזיה בקול רם. זה השיר המחריד להשמיע כדי לנקום בו ובכל מי ששנוא עליכם.
* שווייץ: הדמעות של ג'ון – כל העולם. שם הבמה של ג'ון מוהארמיי, מוזיקאי יוצא דופן ממוצא אלבני. השיר ששלח לאירוויזיון 2020 המבוטל היה היפה מכולם, והוא מנסה שוב באותו סגנון, עם דרמה מתוזמנת וקול שנכנס לבטן.
* דנמרק: אש ולהבה – להתאמן יחד. לא כמחמאה – זה נראה כמו סרטון מהופעה של קליף ריצ'רד ב־1971. הסולן של הצמד, שלא לדבר על השיר, כל כך מיושנים, שזה מכמיר לב לצפות. אם הם ימשיכו בפעילות, כך ייראה קונצרט שלהם גם בגיל 80.
העפילו ישירות לגמר
* צרפת: ברברה פראבי – הנה. ישששששששש! אם הדנים מיושנים בטעם רע, כאן יש שנסונרית מפעם, עם שיר שמזכיר כמה מהקלאסיקות שזכו באירוויזיונים הראשונים. זמרת יהודייה פנטסטית שתתאהבו בה מיד, אחת הפייבוריטיות לניצחון.
* גרמניה: ינדריק – לא חש שנאה. חמוד מאוד, עם מסר מכיל של קבלת האחר שמכוון לחברה הגרמנית, והאירופית בכלל, שמתמודדת עם קליטת מהגרים. זו קצת יציאה של ערוץ הילדים הגרמני, אבל בלתי מזיק ונחמד באוזן.
* איטליה: אור ירח – שתוק ותתנהג יפה. שיר שזינק למקום הראשון בטבלאות ההימורים באירופה בשבוע האחרון. תשכחו מהסגנון של פסטיבל סן רמו: איטליה הלכה הפעם על להקת רוק כבד מעולה שתצליח להתחבב גם על צופים שלא בדיוק מתחברים לז'אנר.
* ספרד: בלאס קאנטו – אני אשאר. תפור על אוהבי הטלנובלות והרומנטיקה. זה לא דביק כמו חוליו איגלסיאס או אנטונלה, אבל מנסה ללכת למקומות האלה בגישה מודרנית יותר. שיר שמאזינים לו, אומרים שהיה אחלה, ויודעים שאין לו צ'אנס.
* בריטניה: ג'יימס ניומן – גחלים. אם גם השיר הזה נחשב לאחד שילקט כמה נקודות בקושי, אז כבר קשה לראות איך הבריטים יחזרו להצליח אי פעם בתחרות. אין באירוויזיון 2021 שיר שיותר מתאים להוצאה מיידית לרדיו, פופ בריטי קלאסי.
* הולנד: ג'נגו מקרוי – הולדתו של עידן חדש. הולנד לא תגן על התואר, והאירוויזיון הבא יתקיים במדינה אחרת, אבל זה ניסיון לא רע. הבעיה היא שאין בשיר הזה שום שפיץ, והוא סתם עוד אחד בקטגוריית הרצועה השלישית במיקס לנסיעה ארוכה ברכב. •
לפנייה לכתב/ת 
