בדיקות הדם עשו "הונאת אשלגן"

במשך יותר משנה, בעקבות בדיקת דם שעברה, נאלצה א' ליטול תרופה המיועדת לחולי כליות ולאמץ תזונה המתאימה לחולים אלה. "אני צמחונית שעיקר תזונתה ירקות, קטניות ופירות", היא מספרת, "אני מקפידה לעבור בדיקות שנתיות קבועות, וכצפוי למי שזו תזונתה, עלו מהן שיש אצלי ערכי אשלגן גבוהים, אבל בתחום הנורמה. לכן לא התפלאתי ברגע הראשון כשהרופא התקשר אליי ובטון מבוהל עידכן ש'כרגע הודיעו לי מהמעבדה שערכי האשלגן שלך ממש מסוכנים', והורה לי להגיע למרפאה לקבל מיד תרופה להורדת רמת האשלגן".

אותה תוצאה חזרה על עצמה גם בבדיקות הבאות, ומכאן, לדבריה, השתנו חייה לרעה. "התרופה שנטלתי להורדת האשלגן החלישה אותי. הדיאטנית שנשלחתי אליה בדחיפות שינתה לי את התפריט מהקצה אל הקצה. חייתי על מעט ירקות שנחלטו במים, מעט פרי ואפס קטניות, בננות, עגבניות, שוקולד, אבוקדו, היו ועוד ועוד איסורים", היא מספרת. בדיקות הדם שנאלצה לעבור אחת לשבועיים הוסיפו למצוקה: "יש לי כלי דם דקים מאוד ובכל נטילת דם חיטטה לי האחות בווריד עם המחט עד שהתחיל הדם לזרום בצינורית, היא מתארת, "ואם בזה לא די, התרופה ומשטר הדיאטה הקפדני לא הורידו בכלום את הערכים הגבוהים של האשלגן".

מדובר, יש לציין, בתופעה מסכנת חיים. אשלגן הוא מינרל חיוני, המלח התוך־תאי החשוב ביותר, אך עודף ממנו בדם עלול לפגוע בפעילות שריר הלב, לגרום להפרעת קצב ואף לתמותה. "לכן באמת נשלחתי לאקו לב ובנוסף גם לאולטרסאונד כליות", מספרת א'.

כל תוצאות הבדיקה היו תקינות. אולם אצל הרופא המטפל זה לא הדליק נורה אדומה מהבהבת. "עד שיום אחד פשוט נשבר לי ויזמתי ביקור אצל נפרולוגית", מספרת א'. אצלה הנתונים הסותרים דווקא כן העלו חשד, והיא שלחה אותה מיידית לבדיקת דם. "היא אמרה לי: 'גשי לחדר ממול ובקשי מהאחות שתעשה לך בדיקת דם, אבל בלי שטאונג – הגומייה שנקשרת מעל הווריד לפני נטילת דם, ושתביא את המבחנה מיד למעבדה'. כשהגיעו תוצאות הבדיקה היא אמרה לי: 'האשלגן שלך ברצפה, איך את עומדת על הרגליים?".

מרגע זה התהפכו חייה בחזרה. "במהלך שנה, עברתי כל חודש בדיקת אשלגן בדם, בלי הגומייה ועם שינועה המיידי למעבדה, והתוצאות תמיד תקינות", מסכמת א' את התקופה הנוראה.

אז מה גרם לתוצאת היתר של האשלגן, שהגדירה אותה כחולה כשהייתה למעשה אישה בריאה? "נטילת דם לאשלגן, כמו גם לערכים נוספים, היא תהליך רגיש. הוא מושפע מאופן הביצוע, שאמור להיות חלק וללא חיטוט בכלי הדם, ומזמן ההגעה למכונה המסרקזת", מסביר ד"ר ראול קולודנר, מנהל מערך המעבדות בבבית החולים העמק ובמחוז צפון של ה"כללית". לדבריו, מספר סיבות יכולות לשנות את הערכים, כשהעיקריות הן "שבירת כדוריות הדם בשל טראומה בנטילת הדם וכן שינוע למעבדה אחרי יותר משלוש שעות".

לכן, כל מי שכלי הדם שלהם דקים או לא בולטים, ויש קושי בנטילת דם לבדיקה, הנה הטיפים: ראשית, הסירו את הגומייה מיד בתחילת הבדיקה. שנית, בררו מה השעה שמשנעים את הבדיקות למעבדה ודאגו לתת דם סמוך ככל האפשר למועד זה, כדי שיגיע לשם מהר ככל האפשר.